ניקולאי בסקאקוב (ברוסית: Никола́й Баска́ков; 8 במאי 1918 – 14 באוקטובר 1993) היה צייר סובייטי, חבר באיגוד האמנים של סנט פטרבורג,[1] שחי ופעל בלנינגרד, נחשב לאחד הנציגים המובילים של אסכולת הציור של לנינגרד,[2] המפורסם בעיקר בזכות ציורי הז'אנר והפורטרט שלו.
ביוגרפיה
ניקולאי ניקולאביץ' בסקאקוב נולד ב-8 במאי 1918 בכפר ליד העיר אסטרחאן שעל נהר הוולגה. אביו, ניקולאי אולמפיביץ' בסקאקוב, היה נגר. אמו, הייתה עקרת בית שגידלה את ילדיהם - תשעה בנים ושתי בנות.
בשנים 1933 עד 1939 למד בסקאקוב אצל המחנך הרוסי לאמנות פאבל ולאסוב בבית הספר לאמנות באסטרחאן. ב-1939 גויס לצבא האדום, ושירת במזרח הרחוק. שם, ב-1943, השתתף בתערוכת אמנות במוסקבה.[3]
בשנת 1945 נסע בסקאקוב ללנינגרד ונכנס למחלקה לציור של המכון לציור, פיסול ואדריכלות בלנינגרד, שם למד אצל ליאוניד אובסניקוב, בוריס פוגל, גנריק פבלובסקי ואלכסנדר זייצב.[2]
בשנת 1951 סיים בסקאקוב את לימודיו ב"מכון איליה רפין לאמנויות" יחד עם אלכסיי אריומין, מיכאיל קנייב, מאיה קופיצבה, אנטולי לויטין, ארסני סמיונוב, מיכאיל טרופנוב, בוריס אוגארוב. עבודת הסיום שלו הייתה הציור ההיסטורי "לנין וסטלין בסמולני".[4]
מאז 1951, היה בסקאקוב הציג קבוע בתערוכות האמנות של לנינגרד לצד יצירות אמנות של ציירים המובילים בלנינגרד. הוא צייר ציורים היסטוריים ויצירות המתארות מלחמה, סצנות ז'אנר, דיוקנאות, נופים ועשה סקיצות של חיי היום-יום.[5] בסקאקוב עבד בטכניקה של ציור שמן. באותה שנה ביצע יחד עם האמנים גריגורי צ'פטס ומיכאיל טרופנוב את ההזמנה הגדולה הראשונה שלו - הציור "קבלת מסדר לנין למפעל קירוב", שבגינו התקבל כחבר באיגוד האמנים הסובייטיים של לנינגרד.[6]
בשנות ה-50 וה-60 יצר בסקאקוב גם את הציורים על מפעל דגים צף (1954), חורף (1955), מאשה (1956), מכתב (1957), על הנהר (1958) ועוד. בולטים ביניהם הם הציורים שמקורם באירועים הדרמטיים של ימי המלחמה.
בסקאקוב זכה לתהילה גם כדיוקנאי. בין יצירותיו הידועות ביותר שנוצרו בז'אנר זה היו גיטריסט (1949), דיוקן של אם (1955), דיוקן של נהג טרקטור (1956), דיוקן של דייג (1959), וסדרה גדולה של דיוקנאות של עובדי מפעל קירוב, שנוצרו בשנים 1960–1980.
המערב גילה את אמנותו של בסקאקוב ב-1989, כאשר דיוקנאותיו וציורי הז'אנר שלו הוצגו לראשונה בפריז במכירות פומביות של אמני אסכולת לנינגרד. לאחר מכן, רבות מיצירותיו נרכשו על ידי אספנים פרטיים אמריקאים.
בסקאקוב נפטר ב-14 באוקטובר 1993 בסנט פטרסבורג, בגיל 76.
ציוריו שוכנים במוזיאון הרוסי הממלכתי ובמוזיאונים לאמנות ואוספים פרטיים ברוסיה, יפן, ארצות הברית, גרמניה, אנגליה, צרפת, ומדינות אחרות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Directory of Members of the Union of Artists of USSR. Vol. 1. Moscow, Soviet artist, 1979. P.98.
- ^ 1 2 The Leningrad School of Painting. Essays on the History. St Petersburg, ARKA Gallery Publishing, 2019. P.341.
- ^ ianor A. Kirillov. Nikolai Nikolaevich Baskakov. Leningrad, Khudozhnik RSFSR, 1991. P.11.
- ^ Anniversary Directory graduates of Saint Petersburg State Academic Institute of Painting, Sculpture, and Architecture named after Ilya Repin, Russian Academy of Arts. 1915 - 2005. - Saint Petersburg: Pervotsvet Publishing House, 2007. p. 64.
- ^ "Вологодский художник Баскаков Николай Владимирович". Socialist Realism. Kiev club of collectors.
- ^ Directory of members of the Leningrad branch of Union of Artists of Russian Federation. Leningrad, Khudozhnik RSFSR, 1987. P.11.
