עד לניצחון 2–3 על דאלאס בגמר הגביע האמריקני בשנת 2007, ניו אינגלנד מעולם לא זכתה בשום תואר בליגה במשך 12 שנות קיומה. 5 פעמים בעבר הם הגיעו לגמר והפסידו (4 פעמים הפסידו את האליפות ופעם אחת את הגביע).
הופעתם בגמר גביע ה-MLS בשנת 2002, העניקה להם כרטיס לגביע CONCACAF לאלופות בשנת 2003, אך הם הודחו כבר לאחר 2 משחקים, לאחר שהפסידו 5:3 בסיכום לקבוצה הקוסטה ריקניתאלחואלנסה. הם נפגשו עם הקבוצה הקוסטה ריקנית שנית בשנת 2006 באותה מסגרת משחקים, כאשר הם שוב מודחים לאחר תיקו 0-0 בבית והפסד 0–1 בקוסטה ריקה.
לניו אינגלנד הייתה הזדמנות לזכות באליפות ה-MLS בשנת 2006 במשחק נגד יוסטון דינמו, אך הם סבלו מאותו חוסר מזל כמו ב-2002 וב-2005. ניו אינגלנד עלתה ליותרון בחלק השני של ההארכה, כשנותרו רק 10 דקות לשחק, אך היא ספגה שעה דקות ספורות לסיום מה ששלח את הקבוצות לקרב מן הנקודה הלבנה, בו הפסידה ניו אינגלנד לבסוף, 4-3. שנה לאחר מכן נפגשו הקבוצות שוב באותו מעמד, אך הפעם יוסטון ניצחה 1–2 ללא צורך בהארכה. הפסד זה היה הפסדה הרביעי של ניו אינגלנד ב-6 שנים בגמר ה-MLS.
היריבה הגדולה הוותיקה ביותר של ניו אינגלנד, היא ניו יורק אך מתפתחת יריבות גם בינה ובין שותפותיה למזרח, שיקגו פייר ו-די.סי. יונייטד, כמו גם עם יוסטון דינמו. אוהדי הקבוצה מכונים "רוכבי חצות" ו-"צבא המהפכה". הכינוי "רוכבי חצות" הוא לזכר הרוכבים המפורסמים פול רביר וויליאם דווס, שהכריזו את הגעתם לחוף של החיילים הבריטים בבוסטון, ולאחר מכן החלה מלחמת העצמאות האמריקנית. האוהדים ה"שרופים" של הקבוצה יושבים בדרך כלל ביציע הצפוני של האצטדיון, יציע שקיבל את הכינוי "המבצר".
טלוויזיה ורדיו
בשנת 2007 משחקי הקבוצה שודרו באזור ניו אינגלנד בערוצים WSBK-TV, ומספר משחקים בערוץ CSN New England. כל זאת, בנוסף לשירודים בערוצים הארציים דוגמת ESPN, ESPN2, ABC וערוץ הכדורגל של FOX. החל מ-2008 כל משחקיה של הקבוצה ישודרו בערוץ המקומי ערוץ 38. כל המשחקים גם משודרים ברדיו, בתחנת WEEI (בגלי FM ו-AM), אך שידורים אלה נלקחים מהשידור בטלוויזיה.
_logo.svg){kind=logo}
.svg){kind=logo}
