מינטה נולד בסן חוזה שבקליפורניה, לזוג יפני שהיגר לארצות הברית אך לא הורשה לקבל אזרחות אמריקאית בשל חוק ההגירה של 1924. במהלך מלחמת העולם השנייה, משפחת מינטה נכלאה במשך מספר שנים במחנה מעצר סמוך לעיר קודי שבוויומינג, יחד עם אלפי מהגרים יפנים ויפנים-אמריקאים במסגרת כליאת היפנים בארצות הברית. עם הגעתו למחנה הוחרמה אלת הבייסבול שלו, בה החזיק מהיותו חובב בייסבול מושבע, בידי הרשויות וגורמי האכיפה במחנה בתואנה שהיא עלולה לשמש כנשק. שנים רבות לאחר מכן, לאחר שנבחר מינטה לבית הנבחרים של ארצות הברית, שלח תושב לוס אנג'לס עלום-שם למינטה אלת בייסבול בשווי 1,500 דולר אמריקני שהייתה בבעלותו של שחקן הבייסבול האנק ארון. מינטה נאלץ לשלוח את המתנה בשל האיסור על חברי בית הנבחרים לקבל מתנות ששוויון מעל ל-250 דולר. מינטה אמר בעקבות זאת: "הממשלה הארורה לקחה את האלה שלי שוב"[1].
בעודו עצור במחנה, נפגש מינטה, חבר בתנועת הצופים האמריקאית, עם עמיתו לתנועה אלן סימפסון (אנ'), לימים סנאטור רפובליקני בכיר מוויומניג, שביקר לעיתים קרובות את הצופים במחנה המעצר עם חבריו. השניים הפכו, ונותרו, חברים קרובים ובעלי ברית פוליטיים[2]. הוא סיים את לימודיו בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1953 כשלו תואר ראשון במנהל עסקים. עם סיום לימודיו האקדמיים, התגייס מינטה לצבא ארצות הברית ושימשה כקצין מודיעין ביפן ובקוריאה. לאחר מכן הוא הצטרף לסוכנות הביטוח "מינטה" שהייתה בבעלות אביו.
קריירה פוליטית מקומית
מינטה החל את נתיבתו המקצועית בפוליטיקה של ארצות הברית ב-1967 בזירה המקומית, כאשר מונה למושב ריק במועצת עיריית סן חוזה בידי ראש העיר רון ג'יימס. ב-1969 נבחר מינטה למועצת העירייה בבחירות דמוקרטיות בפעם הראשונה, לאחר שכהונת מועצת העירייה לה מונה פגה לפי חוק. בהמשך, נבחר מינטה על ידי חברי מועצת העירייה לסגן ראש העיר.
ב-1971, מינטה התמודד מול 14 מועמדים אחרים בבחירות לראשות עיריית סן חוזה, עם פרישתו של ראש העיר המכהן רון ג'יימס. מינטה זכה ב-60% מקולות המצביעים והביס כמעט את כל המתמודדים, והושבע לתפקידו כראש העירייה ה-59 של סן חוזה. הוא ראש העיר הראשון של עיר גדולה בארצות הברית שמוצאו הוא יפני-אמריקאי[3]. כראש העיר, מינטה שם קץ למדיניות בת עשרים השנים של צמיחה מהירה באמצעות סיפוחים, ויצר אזורי פיתוח חופשי במזרח ובדרום סן חוזה. סגנית ראש העיר שלו, ג'נט גריי הייז, החליפה אותו בתפקידו כראש העיר ב-1975.
בבית הנבחרים האמריקאי
ב-1974, מינטה התמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-13 של מדינת קליפורניה. בעבר נקרא מחוז קונגרס זה "מחוז הקונגרס העשירי של מדינת קליפורניה", והוא היה מיוצג בבית הנבחרים במשך 11 שנים בידי צ'ארלס גאבסר מהמפלגה הרפובליקנית. הוא זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית לייצוג מחוז זה בבית הנבחרים, והביס את חבר בית המחוקקים של קליפורניה ג'ורג' וו. מיליאס כשהוא זוכה ב-52% מקולות הבוחרים. מינטה ייבחר מחדש עוד 10 פעמים לייצג מחוז זה בו שוכן עמק הסיליקון, ושלימים ימוספר מחדש כ"מחוז הקונגרס ה-15" ב-1993. ב-16 במאי1994 ייסד מינטה את ועידת הקונגרס האסייתית-פסיפית (Congressional Asian Pacific American Caucus) ושימש כיושב הראש של הראשון ועידה זו. מינטה שימש כיו"ר ועדת החבורה והתשתית של בית הנבחרים בשנים 1992–1994. נוסף על כך, בשנים 1981–1988 היה יו"ר ועדת המשנה לתעופה של ועדת התחבורה והתשתית.
ב-1995 מינטה התפטר מכהונתו באמצע כהונתו כדי לקבל על עצמו משרה בחברת לוקהיד מרטין. הדמוקרטים איבדו את המחוז לאחר שטום קמפבל הרפובליקני ניצח את המועמד הדמוקרטי ג'רי אסטרות' בבחירות המיוחדות לייצוג המחוז שנותר ריק עם התפטרותו של מינטה. אם כי חמש שנים מאוחר יותר, ב-2000, מייק הונדה השיב את המחוז לידי הדמוקרטים, אחרי שקמפבל ויתר על התמודדות מחדש לייצוג המחוז לשם התמודדות אל הסנאט של ארצות הברית. מינטה ישב בראשות "הוועדה לסקירת התעופה האזרחית לאומית" (National Civil Aviation Review Commission), אשר ב-1997 המליצה על צמצום עומס התנועה והפחתת שיעור אסונות התעופה. רבים מהמלצות הוועדה אומצו על ידי ממשל ביל קלינטון, כולל רפורמה ברשות התעופה הפדרלית.
מזכיר התחבורה מינטה משתתף בפגישה של סוכנות FEMA ב-21 בספטמבר 2001
ב-2001 מונה מינטה למזכיר התחבורה של ארצות הברית בידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש[6]. במקור הוצע לו תפקיד זה שמונה שנים קודם לכן על ידי ביל קלינטון. מינטה היה חבר המפלגה הדמוקרטית היחיד שכיהן בקבינט של בוש ומזכיר התחבורה הראשון שכיהן קודם לשירותו במחלקת התחבורה של ארצות הברית בתפקיד אחר בקבינט. הוא היה לאמריקאי-אסייתי הראשון שכיהן כמזכיר התחבורה, והאדם הרביעי שהיה חבר קבינט ממפלגה אחת תחת נשיא ממפלגה שנייה (אחרי אדווין סטנטון, הנרי סטימסון וג'יימס ר' שלזינגר). ב-2004 עוטר מינטה בפרס טוני יאנוס על תרומתו המכובדת לתחבורה האווירית.
עם בחירתו המחודשת של בוש לתפקיד אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 התבקש מינטה להמשיך לכהן בתפקיד, והוא עשה זאת עד שהתפטר ביוני 2006[7]. עם פרישתו הסופית ב-7 ביולי 2006, הוא היה למזכיר התחבורה בעל הכהונה הארוכה ביותר מאז הקמת המחלקה ב-1967.
סגן נשיא הוועדה, לשעבר חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס התשיעי של אינדיאנהלי המילטון, שאל את מינטה האם הפקודה הייתה ליירט את המטוס, והלה השיב כי הוא לא יודע זאת באופן ספציפי. עדותו של מינטה, לפי מהדורה מיוחדת של גיליון ה"וושינגטון פוסט" במסגרת סדרת התחקירים "10 ימים בספטמבר" של בוב וודוורד ודן בלץ מ-22 בינואר2002, בפני הוועדה על אודות טיסה 77 נבדלה במידה ניכרת ממה שפורסם בדוח הוועדה הרשמי שפורסם.
