בשנים 2008–2009 עשתה פוסט-דוקטורט בנושא מגוון מיני האיצטלנים לאורך חופי ישראל, בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2009–2011 עשתה פוסט-דוקטורט, במחלקה לביולוגיה, באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל, ארצות הברית, בנושא: "גישות מולקולריות ומורפולוגיות לפילוגניה וסיסטמטיקה של איצטלנים", אצל פרופ' בילי סוואלה.
ב-2012 הקימה מעבדת מחקר באוניברסיטת תל אביב, כחלק מבית הספר לזואולוגיה, אז מונתה מרצה בכירה.
החל מ־2016 יזמה ומעבירה שנקר קורס בשם "מגלים את הים" במהלכו סטודנטים לתואר ראשון, לומדים כיצד להנגיש תכנים בתחום הביולוגיה הימית לתלמידים ובהמשך מלמדים תלמידי ותלמידות בתי ספר את התכנים הללו, ומכירים להם את הווי הלימודים באוניברסיטה. כל זאת מתוך תקווה שפעילות זו תפתח בקרבם את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה בעתיד.[7][8][5][9]
החל מדצמבר 2017 שנקר בדרגת פרופסור חבר, בבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.
פעילות באיי גלאפגוס
בשנת 2019 ביקרה עם משפחתה באיי גלאפגוס ונתקלה בבעיות המאיימות על הטבע המקומי והייחודי של האי.[10]
בשנת 2022 ארגנה כנס בינלאומי במקום, בשיתוף עם תחנת המחקר על שם צ'ארלס דרווין, מתוך מטרה להפגיש בין מדענים מישראל עם מדענים מקומיים, וזאת על מנת לקדם רעיונות של שמירת הטבע ופתרונות של בעיות הקשורות לאזור הגלאפגוס. בהמשך יזמה והקימה מלגת נסיעה לסטודנטים לתארים מתקדמים מישראל המעוניינים לקדם מחקר משותף עם מדענים מאקוודור ולרתום את הידע הקיים בישראל לשמירת טבע באזור ופיתוח פתרונות ברי-קיימא להפחתת השפעת האדם על בעלי החיים באזור.[10][11]
מחקריה
עיקר מחקריה של שנקר קשורים לאיצטלנים והיא עושה שימוש במאפיינים הפיזיולוגיים יוצאי הדופן שיש לאיצטלנים על מנת למצוא פתרונות לנושאים הקשורים בהגנה על הסביבה הימית, יחד עם מתן המלצות להפחתה ושליטה במינים פולשים הגורמים נזקים כלכליים כבדים. כמומחית בתחום האצטלנים, היא הקימה בשיתוף חוקרים מובילים בתחום מכל רחבי העולם מסד נתונים לזיהוי ורישום מיני אצטלנים, המאפשר שיתוף פעולה בינלאומי כחלק ממרשם המינים העולמי.[2]
ב-2021 הובילה מחקר שגילה שאחד מסוגי האיצטלן, מהמין Polycarpa mytiligera, שהוא מין יחידאי נפוץ במפרץ אילת, מסוגל לחדש את כל איבריו: אם מחלקים אותו, אפילו לשלושה חלקים, כל חלק יודע לשחזר את כל מערכות הגוף החסרות תוך זמן קצר. הגילוי שמין זה יכול לשקם באופן מלא את מערכת העצבים המרכזית שלו תוך מספר ימים, הוביל לקו מחקר חדש ללימוד למידה ואחסון זיכרון במערכת מודלים של מיתרניים קדומים.[12][13][14]
האצטלנים נפוצים בכל העולם על מצעים שונים כגון סלעים, שוברי גלים ואפילו תחתיות של כלי שיט. מחקר שהובילה בשנת 2022 בנושא גילה, כי מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים בתנאים סביבתיים קיצוניים. העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות, להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים בסביבה החדשה.[15][16]
מחקר אחר שהובילה ב-2022 גילה כי תוספי פלסטיק, כימיקלים המוספים לכלי פלסטיק במהלך הייצור, מזהמים את הים ועלולים לפגוע במבנה האוכלוסייה ובמגוון הביולוגי בשונית האלמוגים. התוספים פוגעים בתהליכי הרבייה של בעלי חיים ימיים כגון אלמוג אבן, אלמוג רך, אלמוג אש ואיצטלנים. בעלי חיים אלו ממלאים תפקיד חשוב באקולוגיה של שוניות אלמוגים טרופיות, ופגיעה ברבייה שלהם ובהתפתחות גורמת נזק לשונית כולה.[17][18]
בנוסף, שנקר היא טקסונומית מומחית למחלקת האיצטלנים, היא גילתה ותיארה למדע שלושה מינים חדשים לאורך חופי ישראל, Botrylus eilatensis הנפוץ במפרץ אילת, Boltenia yossiloya הקרוי על שם המנחה שלה לתואר השני ושלישי, פרופ' יוסף לויה, ו-Rhopalaea idoneta הקרוי על שם שניים מילדיה, עידו ונטע.[4]
חיים אישיים
נשואה לדרור שנקר ואם לעידו, נטע וסיון, מתגוררת בכפר מונש.[3]
