בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 אוסטריה הפכה לנבחרת הטובה בעולם. היא הונהגה תחת הוגו מייזל וביחד עם המאמן האנגלי ג'ימי הוגאן, שעבד גם כן בווינה, פיתח מייזל שיטה ששמה דגש על הימנעות ממסירת הכדור במסירה דרך האוויר ובמקום זאת למסור אותו על הקרקע.
לפני מונדיאל 1934 הנבחרת רשמה ניצחונות מרשימים על יריבותיהן, ובהם 0–5 ו-0–6 על גרמניה, ניצחון 0–6 על שווייץ וניצחון 2–8 נגד הונגריה. בשנת 1932 זכתה בגביע מרכז אירופה, הטורניר שקדם ליורו, עם ניצחון 2–4 נגד איטליה. הזכייה בתואר זה הפכה אותה לאחת הפייבוריטיות לזכות גם במונדיאל הקרוב.
מונדיאל 1934
הרכב הנבחרת (בלבן) במשחק נגד צרפת במונדיאל 1934
כמו "נבחרת הזהב" של הונגריה שכמעט וזכתה במונדיאל 1954, בסופו של דבר גם היא, לא הניפה את הגביע על אף המשחק היפה. אוסטריה עברה את צרפת והונגריה בשמינית ורבע הגמר בזכות ניצחונות 2–3 (בהארכה) ו-1–2 בהתאמה. בחצי הגמר אוסטריה התמודדה מול המארחת איטליה בתנאי מזג אוויר גרועים שהגבילו את הנעת הכדור האופיינית שלהם. הם הפסידו להם 1–0 משער של אנריקה גואיטה, אך באותו המהלך של השער קדמה עבירה של ג'וזפה מאצה על השוער האוסטרי פטר פלאצר ולא הייתה תגובה מצידו של השופט השוודי איוואן אקלינד. חלומה של אוסטריה נסוג ממנה ובמשחק על המקום השלישי הפסידו 3–2 לגרמניה ובכך סיימו במקום הרביעי. אחרי סיום הטורניר היו טענות כי אקלינד שוחד על ידי המארחים ושבחצי הגמר היה לאורח של הרודן הפשיסטי בניטו מוסוליני.
סופה של הנבחרת
מותו של מייזל בשנת 1937 סימן את תחילת סופה של הנבחרת. אוסטריה העפילה למונדיאל 1938 אך בעקבות האנשלוס המדינה סופחה לגרמניה הנאצית, ומסיבות פוליטיות דרשו גורמים גרמנים כי חלק מן שחקני אוסטריה יעברו לשחק לצד נבחרתם. גרמניה הנאצית לא הצליחה לעמוד בציפיות והודחה כבר בשמינית הגמר נגד שווייץ. כוכב נבחרת הפלא, מתיאס סינדלר, החליט שלא לשחק עבורם ונמצא מת בביתו בשנת 1939, בנסיבות שנדונו מאז.
