|
משתמש:מי-נהר/העלייה הראשונה ועליות קודמות
"העלייה הראשונה" ועליות קודמות
לאורך הדורות התקיימה עלייה של קבוצות ויחידים לארץ ישראל. לאורך המאה ה-19 הגיעו לארץ ישראל עולים רבים שהרחיבו מאוד את היישוב היהודי בארץ ("היישוב הישן") וביססו את מוסדותיו. עם זאת, בהיסטוריוגרפיה הישראלית של עליית יהודים לארץ ישראל מקובלת ההפרדה בין העליות הקודמות הללו לבין גל העלייה שהגיע החל מראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. למרות שרבים מקרב אנשי העלייה הראשונה דמו בהיבטים רבים לאנשי עליות קודמות אלו, נחשבת העלייה משנות ה-80 כפותחת שלב חדש בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל, ומשום כך כונתה "העלייה הראשונה". החשבתו של גל עלייה זה כראשון בשרשרת עליות מכוננות במפעל הציוני בארץ ישראל, והתואר "העלייה הראשונה", נוצרו כנראה בראשית המאה ה-20, בתקופת העלייה השנייה[1]. ראשוניותה של עלייה זו מאופיינת בשילוב יסודות לאומיים מודרניים לצד מניעי העלייה המסורתיים[2], ובהיותה עלייה פרודוקטיבית המסוגלת לקיים עצמה ורואה בעבודה ערך עליון.
בקרב החוקרים קיימות גישות שונות לגבי מידת זיקתן של העליות הציוניות לעליות הקודמות והגדרתן כרצף היסטורי אחד.
- (חסרות כאן עמדות נוספות אחרות)
- אריה מורגנשטרן טוען כי ניתן לראות במשך מאות בשנים רצף היסטורי אחד של סיפור לאומי מתמשך. ע"פ מחקרו ובהתבססו לטענתו גם על חוקרים כיוסף הקר, ישראל יוּבל, בנימין זאב קדר, דוד תמר, אלחנן ריינר, אברהם דוד ואחרים, ניתן לראות בבירור כי במשך מאות שנים הייתה ארץ ישראל לא רק מושא של ערגה וכיסופים רוחניים, אלא גם יעד לתנועות עלייה המוניות שהקיפו מאות ואלפי עולים - "תנועות שניזונו מן הכמיהה העזה לכונן מחדש בארץ ישראל את התפארת האבודה של העם היהודי"[3]. באשר לעליות במהלך המאה ה-19 הוא סובר שקיימת זיקה גבוהה בין הציונות לבין רבות ממגוון הקבוצות שפעלו בתקופה זו על אף ההבדלים ביניהן.[4]
קיימת גם טענה כי התואר "עלייה ראשונה" יכול לגרום להשכחת העליות שקדמו לה ולגרוע מחשיבותן. הד לטענה זו ניתן לשמוע בנאום שנשא דוד בן-גוריון בשנת 1953, במעמד 75 שנה לעיר פתח תקווה:
"העלייה לארץ קדמה למדינה וקדמה לציונות ולחיבת ציון. המונחים השגורים בפינו על עליה ראשונה, שניה ושלישית - הם מטעים. עלית ביל"ו לא הייתה הראשונה. מאז החלה תנועת חיבת-ציון המאורגנת, ואחריה התנועה הציונית - אנו רגילים לדבר בביטול על היישוב הישן שהתקיים בארץ לפני טביעת המונחים חיבת-ציון וציונות. ישוב זה היה פרי עליות של היהדות הספרדית והיהדות האשכנזית מאות שנים לפני חידוש המונחים החדשים, ועליות אלה, - עליות של בודדים ושל קבוצות שלמות, - היו כרוכות בקשיים ובסכנות הרבה יותר גדולים מהעליות החדשות, שאנו רואים בהן "התחלת המפעל הציוני"...והדורות הקודמים, שבנו את היישוב הישן וקיימו אותו, לפני "בראשית" של הדורות האחרונים, ראויים להוקרה ולהערצה מצדנו, גם אם אנו רחוקים עכשיו מהלך-רוחם ומדרכי חייהם".
— דוד בן-גוריון, דברי פתיחה, בתוך: גצל קרסל, אם המושבות פתח תקוה, פתח תקוה: הוצאת עיריית פתח תקוה, תשי"ג
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, תרפ"א, עמ' 85-84.
- ^ "...רבים ממייסדי המושבות הראשונות דמו באופיים, במוצאם, בהשקפותיהם ובזהותם הרוחנית לרבדים שונים ב"יישוב-הישן". ואכן, נוצרה זיקה של ממש בין היישוב העירוני הוותיק לאיכרי המושבות. ואולם כאשר נתחזק כוחו של המיעוט הלאומי בעל ההשקפה הלאומית המודרנית, וחותמו נטבע על בני העליה-הראשונה, בעיקר מראשית שנות ה- 90 - נתחזקה עמדתו האורתודוקסית של "היישוב-הישן" ונפרדו הדרכים."
 ישראל ברטל, הישוב הישן, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ אריה מורגנשטרן, יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1240-1840, תכלת 12, אביב תשס"ב 2002
- ^ אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים, חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19, ירושלים: הוצאת שלם, ה'תשס"ז
שיקולי הדעת
- הפסקה הראשונה
- שורה ראשונה - "מהמאה ה-19" ולא מאמצעה כי כיום כבר יש בידינו על העלייה הרבה לאורך כל המאה מידע עובדתי רב, והמחלוקת היא רק על פרשנות המשמעות של מידע זה במושגים היסטוריוגרפים כפי שמבואר בגוף הפרק"
- הביטוי קדומות שונה מהביטוי קודמות. קודמות אלו הן העליות שנסמכו מבחינת תקופה היסטורית קרובה ודומה יותר ומתקשרת לשאלת הרצף. קדומות מרחיקה ומדבר על כל העליות בזמן הגלות הארוכה.
- הערת השוליים השניה מבהירה את השינוי והבידול שרק החל משנות ה-90
- סיום הפסקה - "ובהיותה עלייה פרודוקטיבית המסוגלת לקיים עצמה ורואה בעבודה ערך עליון." - כתיבה דו משמעית המתפרשת בהתאמה לשתי הגישות. כלומר גם בהתאם לגישה האומרת שההבדל הוא תוצאה של השינוי ביכולת הביצוע וההגשמה ולכן נמדד היקף כמותי בר משמעות ממשית. אינו שולל את שאיפות וכוונות בזמן הקודם אך גם לא קובע בהכרח שהיה כך מקודם.
- הסרת הציטוט הראשון
- תוכן הציטוט הראשון כלול בתוכן הציטוט השני.
- הציטוט השני הוא של ב"ג אבל גם של הההיסטוריון גצל, בכך שבחר להשתמש בו בפתיחת ספרו הריהו מאשר את הדברים כאילו כתבם בעצמו.
- החלק האחרון של הציטוט הראשון הוא משפט מסורס שני חלקי המשוואה בו אינם נמצאים על אותו מישור
- פסקה שניה
- הגדרת נושא הפסקה - "בקרב החוקרים קיימות גישות שונות לגבי מידת זיקתן של העליות הציוניות לעליות הקודמות והגדרתן כרצף היסטורי אחד." אלו שתי שאלות שונות שהתשובות עליהם יוצרות את הבדל העמדות כנ"ל.
- כאן המקום להביא עמדות נוספות עם סימוכין - השארתי פתוח מתוך הכרה בהצדקת בכתיבה של תוכן כזה המראה את כל העמדות.
- עמדת מורגנשטיין ואחרים נוספים לגבי שאלת הרצף והזיקה, ועמדת מורגשטיין על פי מחקר ממוקד לגבי פרק הזמן של כל המאה ה-19
שרלוונטי לשאלת הזיקה המניעים המעשים השוני והדמיון.
- הפסקה השלישית והציטוט של ב"ג
- הצגת נושא הפסקה שלישית - "קיימת גם טענה כי התואר "עלייה ראשונה" יכול לגרום להשכחת העליות שקדמו לה ולגרוע מחשיבותן" - רלוונטי גם אחרי שמסבירים מדוע מיוחדת ויש טעם לכנות את העלייה משנות ה-80 בשם העלייה הראשונה עדיין קיים החשש הנ"ל והצורך להבהירו והציטוט מדבר היטב בעד עצמו אך אינו מפקיע מידי העלייה הראשונה זכויות כבירות וייחוד.
|
|
