משה חיים חריף

רבי משה חיים

לידה	לבוב
פטירה	בין 1751 ל-1767 בין ה'תקי"א ל-ה'תקכ"ז האימפריה העות'מאנית חוטין - בסרביה
כינוי	ר' חיים ר' לייזר
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
מקום מגורים	לבוב, קומרנה, זלוטשוב
מקום פעילות	רוסיה האדומה
תקופת הפעילות	אמצע המאה ה-18
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	רבנות
בני דורו	רבי יעקב יהושע פלק, רבי חיים רייצס, רבי יצחק סג"ל לנדא
בת זוג	גיטל שרה בת רבי יהודה לייב מלבוב
אב	רבי אליעזר לייזר מלבוב
צאצאים	בנו רבי יעקב יצחק הוכגלרנטר מזמושץ'

רבי משה חיים חריף (מכונה: ר' חיים ר' לייזרס; נפטר בין השנים ה'תקי"א-ה'תקכ"ז, 1751-1767^[1]), מרבני גליציה, רבה של לבוב לאחר הדחתו של רבי יעקב יהושע פלק, תוך מחלוקת עם ראשי הקהילות שבסביבות לבוב, נמלט לבסרביה במהלך משפט האחים רייצס.

ביוגרפיה

נולד לרבי אליעזר לייזר מלבוב (בן רבי זכריה מנדל בן אריה לייב) ולבתו של רבי פנחס משה חריף מלבוב. היה בן יחיד להוריו. נשא את גיטל שרה בת רבי יהודה לייב ר"מ בלבוב^[2]. בצעירותו כיהן כאב"ד קומרנא ומשנת ה'תע"ט כרבה של זלוטשוב.

בקיץ שנת ה'תפ"ד (1724) פעל קנצלר הכתר (פול') יאן סטניסלב יבלונובסקי (פול') להדחת רבי יעקב יהושע פלק ממשרת הרבנות בלבוב, לפי בקשת חלק מראשי הקהילה שהיו קרובי משפחתו של רבי משה חיים חריף, ובמקומו קיבל את המשרה רבי משה חיים חריף, שהיה יליד העיר ונכד לרבניה הקודמים. רבי משה חיים חריף נדרש לשלם סכום כסף גדול לרשויות על מנת שלא יודח גם הוא. רבי יעקב יהושע פולק עזב לבוטשאטש,שם מחותנו רבי לייבוש, "ראש מדינה" של גליל לבוב מטעם ועד ארבע ארצות, כינס את מנהיגי ועד המדינה בקוליקוב בחודש תמוז ה'תפ"ד. 13 ממנהיגי ועד המדינה חתמו בכינוס זה על הצהרה לטובת רבי יעקב יהושע פלק, ובה נאמר כי הקהילות שבגליל לבוב מכירות בו כרב המדינה, והן אף דורשות מאנשי לבוב לפצות את הרב המודח בסכום של 30,000 זהובים.

אין לאנשי הגליל עוד חלק ונחלה בק"ק לבוב ומכ"ש להרב שיקבלו עליהם, אולם אנחנו כולנו כאחד כל הקהלות הגליל מקצה אל הקצה, כולנו חייבים בכבוד המאה"ג מוהר"ר יהושע נר"ו, הוא לבדו יהיה נשיא בתוכנו וכו', והרשות נתונה מאתנו לכבוד הרב המאוה"ג מוהר"ר יהושע למעבד דינא לנפשי' להחרים ולנדות את הרב החוב"ל^[3] הנתקבל, בכל קהלות הגליל, ואנשי העיר לבוב מחויבים לשלם לו דמי נזק קרוב לשלושים אלף זהובים פאלי"ש

— רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 25–53.

כתוצאה מכך כיהן רבי משה חיים ברבנות קהילת לבוב בלבד, ואילו כרב המדינה של גליל לבוב, היא רוסיה האדומה, רק רבי יהושע הוכר על ידי הקהילות שבמחוז^[א][4].

בפסח תפ"ח, לקראת משפט האחים רייצס, נאסרו רבני וראשי הקהילה בלבוב בחשד לשכנוע מומר לשוב ליהדותו. רבי משה חיים שהה בעת המאסר בז'ולקייב, והוא הצליח להימלט באישון לילה בסיוע ידידיו לבסרביה שהייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית. בשארית חייו התגורר בחאטין, ובה נפטר בין השנים תקי"א לתקכ"ז^[5].

אשתו גיטל שרה עברה להתגורר אצל בנה רבי יעקב יצחק בזמושץ' ושם נפטרה בט"ו בטבת ה'תקכ"ז^[6].

משפחתו

• בנו הבכור (לא ידוע שמו) - נשא את לאה בתו הרביעית של החכם צבי בזיווגה הראשון^[ב].
• בנו רבי אליעזר לייזר
  • בנו רבי אברהם - חותנו של רבי זאב דב שיף, בעל "מנחת זיכרון".
• בנו רבי יעקב יצחק הוכגלרנטר^[7] מזאמושץ'.
  • בנו רבי יוסף הוכגלרנטר.

לקריאה נוספת

• רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 28-31.
• מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 468.

ביאורים והרחבות

1. באספה של ועד ארבע ארצות שהתקיימה בירוסלב בשנה ההיא, אף השתתף רבי יעקב יהושע כרבה של לבוב בעוד רבי משה חיים לא הוזמן כלל. בעקבות כך פנו בני לבוב לשלטונות בתלונה על כך שרבי יהושע מופיע שלא כדין כרב הקהילה בעירם, ורק הודות להשתדלות הרופא אברהם יצחק חזק עלה בידו להינצל מהעמדה לדין ולשוב לבוטשאטש.
2. לאחר פטירתו בגיל צעיר, נישאה לרבי משה רוקח מזלוטשוב בנו של רבי אלעזר רוקח.

הערות שוליים

1. לפי מיי הריטג' נולד בשנת ת"י, ונפטר בשנת תק"א.
2. הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, די 'הייליגע ברידער' רייצעס הי"ד, שערי ציון, תשע"ב, עמ' 66-79.
3. רמז לראשי התיבות של שמו של רבי משה חיים; "חיים בן לייזר."
4. רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.
5. לפי רבי צבי הירש הורוביץ נפטר בסביבות תקי"ד. רבי צבי יחזקאל מיכלזון פינות הבית, פיוטרקוב תרפ"ה, עמ' 38.
6. הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, די 'הייליגע ברידער' רייצעס הי"ד, שערי ציון, תשע"ב, עמ' 66-79
7. שם משפחתו גלרנטר הוא תרגום של הכינוי חריף - מקור השם גלרנטר באתר בית התפוצות.