PROFILBARU.COM

מריו פרניולה
Mario Perniola
לידה	20 במאי 1941; אסטי, איטליה
פטירה	9 בינואר 2018 (בגיל 76); רומא, איטליה
מקום לימודים	אוניברסיטת טורינו
מוסדות	אוניברסיטת טור ורגטה של רומא; אוניברסיטת סלרנו ;
זרם	פוסט-סטרוקטורליזם
תחומי עניין	אסתטיקה
עיסוק	סופר, פילוסוף
הושפע מ	ניטשה, היידגר, דרידה, אדורנו, בודריאר
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה
	www.marioperniola.it

מַרְיוֹ פֶּרנִיּוֹלָה (Mario Perniola;‏ 20 במאי 1941 – 9 בינואר 2018) היה פילוסוף איטלקי הנמנה עם הדמויות הבולטות ביותר בתחום הפילוסופיה המודרנית באיטליה. הוא בלט בניתוחיו אודות תאוריית האמנות, אמנות עכשווית, ואסתטיקה. לעבודותיו קשרים לאוונגרד, אינטרנציונל סיטואציוניסטי (Situationalist International), פוסטמודרניזם, פוסטהומניזם (posthumanism) ותאוריה ביקורתית.

ביוגרפיה

פרניולה נולד באסטי שבאיטליה. רכש את השכלתו הפורמלית בפילוסופיה תחת הנחייתו של לואיג'י פאריזון (Luigi Pareyson) באוניברסיטת טורינו, בה למדו גם אומברטו אקו וג'אני ואטימו (Gianni Vattimo). עבודתו אומנם מתרכזת באוונגרד, אך בנוסף, התעניינותו המוקדמת הייתה במטה-ספרות (metaliterature) אשר משכה תשומת לבו של אאוג'ניו מונטאלה. משנת 1966 ועד ל-1969 הוא היה קשור באופן הדוק לתנועה אינטלקטואלית אינטרנציונל סיטואציוניסטית (Situationist International) שנוסדה על ידי גי דבור (Guy Debord), אתו שמר על יחסי ידידות לאורך כמה שנים לאחר מכן. הוא קיבל קביעות מלאה כפרופסור באוניברסיטת סלרנו ולימד שם בשנים 1976-1983. לאחר מכן, עבר לאוניברסיטת טור ורגטה של רומא, בה הוא ממשיך ללמד עד היום. הוזמן לבוא כמרצה-אורח לאוניברסיטאות רבות ולמרכזי מחקר בצרפת, דנמרק, ברזיל, קנדה, יפן, וארצות הברית. חיבר ספרים רבים שתורגמו למספר שפות. בין כתבי העת שניהל נמנים "אגרגאר" (Agaragar) בשנים 1971-1973, "קלינמן" (Clinamen) בשנים 1988-1992, "אסתטיקה ניוז" (Estetica News) בשנים 1988-1995 ו"אגלמה": כתב-עת ללימודי תרבות ולאסתטיקה" (Ágalma. Rivista di studi culturali e di estetica) משנת 2000 ואילך.

תאוריות של פרניולה

במחקרו הפילוסופי התעסק פרניולה עם ארבעת הנושאים העיקריים תוך כדי שפיתח תאוריות רדיקליות: הגוף כדבר שמרגיש; טקס ללא משמעות; הבדל (différance) כניגוד פוסט-דיאלקטי; ואומנות כקטגוריה היסטורית.

גוף כדבר שמרגיש

למושג הראשון ישנם קשרים הדוקים לכיוונים של מחשבה עכשווית שהתרכזו על ראיפיקציה מבחינה מרקסיסטית, פטישיזם מיני, ורגש לא אישי.

טקס ללא משמעות

המושג השני קשור למחקרים היותר עדכניים בתחומים של אנתרופולוגיה והיסטוריה העוסקים בטקס אשר שמים דגש על עולמה של האימפריה הרומית העתיקה ועל הנצרות הקתולית.

הבדל (différance) כניגוד פוסט-דיאלקטי

המושג השלישי שייך למסורת המחשבה שמתחילה בפרידריך ניטשה (Friedrich Nietzsche), ג'ורג' בטאי (Georges Bataille) ומרטין היידגר (Martin Heidegger) ומובילה לז'אק דרידה (Jacques Derrida) ודקונסטרוקציה.

אומנות כקטגוריה היסטורית

המושג הרביעי ממפה את התנאים ההיסטוריים והחברתיים התורמים להתפתחות חוויות אומנותיות ואסתטיות וההתבוננות בהן. מיפוי זה ניזון מהמגמה המחקרית שבבסיס לימודי תרבות ולימודי תקשורת והוא נושק לנושאים שבהם עסקו גם תיאודור אדורנו (Theodor Adorno) וז'אן בודריאר (Jean Baudrillard).

עבודותיו של פרניולה

L'arte espansa, Torino, Einaudi, 2015. ISBN 9788806226510.
L'avventura situazionista. Storia critica dell'ultima avanguardia del XX secolo, Milano, Mimesis, 2013. ISBN 978-88-5751-716-2.
Da Berlusconi a Monti. Disaccordi imperfetti, Milano, Mimesis, 2013. ISBN 9788857512938.
Presa diretta. Estetica e politica. Nuova edizione, Milano, Mimesis, 2012. ISBN 978-88-5751-191-7.
Berlusconi o il '68 realizzato, Milano, Mimesis, 2011. ISBN 978-88-5750-748-4.
Estetica contemporanea. Una visione globale, Bologna, 2011. ISBN 978-88-15-14938-1.
"Strategie del bello. Quarant'anni di estetica italiana (1968-2008)", Agalma, n. 18, 2010. ISBN 978-88-8483-980-0 ISSN 1723-0284.
Miracoli e traumi della comunicazione, Torino, Einaudi, 2009. ISBN 978-88-06-18826-9.
Contro la comunicazione, Torino, Einaudi, 2004, ISBN 88-06-16820-7.
L'arte e la sua ombra, Torino, Einaudi, 2000, 2004, ISBN 88-06-14737-4.
Il sex appeal dell'inorganico, Torino, Einaudi, 1994, 2004, ISBN 88-06-16996-3.
Del sentire, Torino, Einaudi 1991, 2002, ISBN 88-06-16254-3.
La società dei simulacri, Bologna, Cappelli, 1980.
Transiti. Come si va dallo stesso allo stesso, Bologna, Cappelli, 1985, 1989.
Transiti. Filosofia e perversione, New edition, Roma, Castelvecchi, 1998, ISBN 88-8210-113-4.
Enigmi. Il momento egizio nella società e nell'arte, Genova, Costa & Nolan, 1990, ISBN 88-7648-109-5.
Disgusti. Nuove tendenze estetiche, Milano, Costa & Nolan, 1999, ISBN 88-7648-321-7.
Bataille e il negativo, Milano, Feltrinelli, 1977.
Philosophia sexualis. Scritti su Georges Bataille, Verona, Ombre Corte, 1998, ISBN 88-87009-08-2.
Dopo Heidegger. Filosofia e organizzazione della cultura, Milano, Feltrinelli, 1982.
L'estetica del Novecento, Bologna, Il Mulino, 1997, ISBN 88-15-06028-6.
Le ultime correnti dell'estetica in Italia, in “Storia della letteratura italiana. Il Novecento. Scenari di fine secolo”, Milano, Garzanti, 2001.
Del sentire cattolico. La forma culturale di una religione universale, Bologna, Il Mulino, 2001, ISBN 88-15-08205-0.
Più che sacro, più che profano, Milano, Mimesis, 1992, ISBN 88-85889-34-4.
L'alienazione artistica, Milano, Mursia, 1971.
I situazionisti, Roma, Castelvecchi, 1998, 2005, ISBN 88-7615-068-4.
Presa diretta. Estetica e politica, Venezia, Cluva, 1986, ISBN 88-85067-25-5.
Il metaromanzo, Milano, Silva, 1966.

עבודותיו המתורגמות לאנגלית של פרניולה

ספרים

20th Century Aesthetics: Towards a Theory of Feeling, translated by Massimo Verdicchio, London-New Delhi- New York- Sydney, Bloomsbury, 2013. ISBN 978-1-4411-1850-9.
The Sex-appeal of the Inorganic, translated by Massimo Verdicchio, London-New York, Continuum, 2004, ISBN 0-8264-6245-6.
Art and Its Shadow, foreword by Hugh J.Silverman, translated by Massimo Verdicchio, London-New York, Continuum, 2004, ISBN 0-8264-6243-X.
Ritual Thinking. Sexuality, Death, World, foreword by Hugh J. Silverman, introduction and translation by Massimo Verdicchio, with the author’s introduction, Amherst (USA), Humanity Books, 2000, ISBN 1-57392-869-0.
Enigmas. The Egyptian Moment in Society and Art, translated by Christopher Woodall, preface to the English Edition by the author, London-New York, Verso, 1995, ISBN 1-85984-061-2.