המונח "מלחמת העצמאות של קפריסין היוונית" מפנה לכאן. לערך העוסק במלחמת העצמאות של יוון, ראו מלחמת העצמאות היוונית.
מצב החירום בקפריסין (ביוונית: Απελευθερωτικός Αγώνας της Κύπρου – המאבק לשחרור קפריסין; באנגלית: Cyprus Emergency[א]) היה סכסוך בקפריסין הבריטית, שהתרחש בין השנים 1955–1959.[2][5][6]
ארגון אאוקה (ארגון לאומי של לוחמים קפריסאים), ארגון גרילה ימני קפריסאי יווני לאומני,[3][7] החל במערכה מזוינת לתמיכה בסיום השלטון הקולוניאלי הבריטי ובאיחוד בין קפריסין ויוון (אנוסיס) בשנת 1955. את ההתנגדות לאיחוד הוביל ארגון של קפריסאים טורקים, שנקרא ארגון ההתנגדות הטורקי, יחד עם הצבא הבריטי בקפריסין. מצב החירום הסתיים בשנת 1959, עם חתימת הסכמי ציריך ולונדון, שקבעו כי קפריסין תהיה מדינה עצמאית שאינה מחולקת ונפרדת מיוון.
היסטוריה
רקע
קפריסין הייתה שטח של האימפריה העות'מאנית מסוף המאה ה-16 ועד הפיכתה למדינת חסות של הממלכה המאוחדת, תחת פיקוח עות'מאני סמלי. הסכם זה נחתם באמנת קפריסין שהתקיימה ב-4 ביוני 1878, עקב המלחמה העות'מאנית-רוסית. בשנת 1915, סופחה קפריסין רשמית לאימפריה הבריטית, לאחר כניסת העות'מאנים למלחמת העולם הראשונה לצד מעצמות המרכז שנלחמו כנגד הבריטים והיא נשלטה בתחילה על ידי ממשל צבאי עד עשור מאוחר יותר בשנת 1925, אז הוכרזה כמושבת כתר. משנות העשרים של המאה העשרים ועד שנות החמישים, קפריסאים יוונים נעשו פחות מרוצים מהשלטון הבריטי ותמכו באנוסיס, האיחוד הפוליטי בין קפריסין ליוון.
מספר הצעות לא מוצלחות שהציעו יוון לבריטים למסור את קפריסין בתמורה לוויתורים צבאיים והיעדר ההשקעה הבריטית באי, גרמו לתנועה לאומנית קפריסאית הולכת וגוברת.
ההתקוממויות
ב-1 באפריל 1955, פתח ארגון אאוקה בהתקוממות נגד הבריטים. אירועי הפתיחה נקראו לאחר מכן התקפות 1 באפריל.[2] לאחר סדרת אירועים, ב-26 בנובמבר, הכריז המושל הכללי של קפריסין, סר ג'ון הארדינג, על מצב חירום.[8][9] הבריטים נתקלו בקושי רב להשיג מודיעין יעיל על אאוקה, מכיוון שרוב האוכלוסייה היוונית-קפריסאית תמכה בהם. לקראת סוף שנות החמישים, הבריטים זכו להצלחה רבה יותר בהשגת מודיעין יעיל נגד אאוקה ובעצירת ההתקפות.
מצב החירום בקפריסין הסתיים בשנת 1959, לאחר שנחתמו הסכמי לונדון–ציריך, בהם הוחלט כי קפריסין תהיה מדינה עצמאית ונפרדת מיוון.
קפריסין הפכה לרפובליקה עצמאית בשנת 1960,[5] כאשר בריטניה שמרה על שליטה בשני אזורי בסיס ריבוניים, באקרוטירי ודקליה. כמו כן באי הוצב הכוח היווני ויחידות של הצבא הטורקי.
לאחר מצב החירום
בינואר 2019, הסכימה ממשלת בריטניה לשלם מיליון לירות שטרלינג ל-33 קפריסאים, שעונו לכאורה על ידי הכוחות הבריטיים במהלך המרד. הם כללו אישה, אז בת 16, שלדבריה עוכבה ונאנסה על ידי חיילים וגבר שאיבד כליה כתוצאה מחקירתו. התשלום בא בעקבות ביטול הסיווג של מסמכי הממשלה בשנת 2012, אף על פי ששר החוץ, אלן דאנקן, הצהיר כי "ההסדר אינו מהווה כל הודאה באחריות" אלא כי "הממשלה הסדרה את התיק על מנת לשרטט קו תחת התדיינות זו וכדי הימנע מהסלמה נוספת של העלויות".[7]
ראו גם
הערות שוליים
ביאורים
- ^ ידוע גם בתור: מלחמת העצמאות של קפריסין היוונית (ביוונית: ελληνοκυπριακός πόλεμος ανεξαρτησίας; באנגלית: Greek Cypriot War of Independence) או מלחמת העצמאות הקפריסאית (ביוונית: κυπριακός πόλεμος ανεξαρτησίας; באנגלית: Cypriot War of Independence)
סימוכין
