בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 בנובמבר 2024)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 בנובמבר 2024)
מפעל המים כפר סבא הוא אגודה חקלאית שיתופית המזרימה מים לתושבי כפר סבא ומושב גן חיים. מרכז מפעל המים ממוקם ברחוב ויצמן כפר סבא. האגודה נוסדה בשנת 1931 ושואבת את מימיה משני מאגרים, "מאגר ההר" ו"מאגר החוף". בפברואר 2020 מונה ועד מונה למפעל המים בראשות מוטי דלג'ו.
הקמת מפעל המים
המתיישבים הראשונים הביאו מים מבאר שנחפרה בכפר מלל. בתנאים כאלה אי אפשר היה לפתח יישוב חקלאי ולכן היישוב המקומי נעזב.
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר כבר הייתה באר אחת בכפר סבא, חזרה ההתיישבות. במשך שנות העשרים והשלושים נחפרו בכפר סבא בארות רבות. חלקן נחפרו על ידי חקלאים, שהתיישבו באזור, וחלקן נחפרו על ידי גופים ציבוריים, אשר דאגו לאספקת המים לכל המתיישבים.
על רקע בארות המים בסוף שנות העשרים קם מפעל מים כפר סבא, ואיחד את אספקת המים לכל היישוב, מלבד לחלק מהחקלאים שהיו בעלי בארות פרטיות.
תולדות מפעל המים
הבאר הראשונה נמצאת ברחוב ויצמן, ושימשה אז כ"ח'אן". הבאר השנייה נחפרה ברחוב בן-גוריון (במקום בו היו מחסני מפעל המים עד שנת 1996), ולאחריה ברחוב סוקלוב בתוך גן גלר וכך הלאה. קידוחים מאותו מאגר מים הנקרא גם "מאגר החוף" ("אקויפר") נמצאים גם בצד המזרחי של כביש 4 (כביש חיפה תל אביב הישן). במשך שנים ארוכות שימשו קידוחים אלה לכל השימושים החקלאיים והעירוניים.
הקידוחים הראשונים, אשר נמצאו במרכז העיר, אינם פעילים עוד, ואינם משמשים לשאיבת מים.
בסוף שנות השלושים התברר כי כפר סבא יושבת על מאגר מים נוסף ועשיר במים. פני המים במאגר זה הם עמוקים יותר (כ-400–500 מטר), ולכן נזקקו לטכנולוגיה מתקדמת ולכספים רבים להפקת מים. בשנת 1936 התקבלה הלוואה ראשונה לקידוח עמוק מקרן אמריקנית ואז נחפרה הבאר העמוקה הראשונה של כפר סבא. עם תחילת הפקת המים מבאר זו, ניתן היה להגדיל באופן ניכר את התפתחות המושבה ולהגדיל את שטחי החקלאות ואת מספר העוסקים בגידולים חקלאיים. מאז נקדחו בארות נוספות מאותו "אקויפר".
התאגדות ותפעול
מפעל המים בכפר סבא נוסד כאגודה שיתופית בשנת 1931, ומאז הוא מתפקד כגוף עצמאי מבחינה כלכלית, ואינו נסמך על תקציבים ממלכתיים או על תקציבים עירוניים.
ככזה, דואג המפעל להשקיע את כל הכספים המתקבלים מאספקת המים בשיפור אספקת המים לשיפור משק המים בעתיד.
עובדה זו יצרה מערכת עירונית הנחשבת לאחת המערכות המפותחות ביותר בישראל לטיפול ולחלוקת מי שתייה. כמות המים ההולכת לאיבוד תוך כדי חלוקת המים היא נמוכה ביחס ליישובים אחרים. המערכת המתקדמת מאפשרת לספק מים גם בעת תקלות והפסקות ברשת החשמל וכן בעתות חירום.
אופיו הציבורי של מפעל המים הובטח עם הקמתו על ידי שיטת בחירת הנהלתו על ידי כלל הציבור.
מקורות המים בעיר
כפר סבא שואבת את מימיה משני מאגרים תת-קרקעיים: "מאגר החוף", אשר בו כמות המים הנשאבת בכל באר מים קטנה ואיכות המים הולכת ויורדת במשך השנים, ו"מאגר ההר" אשר מאופיין בכמויות גדולות ובאיכות מים טובה במיוחד.
הקידוחים של "מאגר החוף" נמצאים בצד המערבי של העיר והקידוחים של "מאגר ההר" נמצאים בצד המזרחי של העיר, באזור שכונת קפלן, שכונת הדרים וגני השרון.
מפעל המים כפר סבא משתמש במים הנשאבים מ"מאגר החוף" לצרכים חקלאיים בלבד, ולא לאספקת מי שתייה, בגלל איכותם הנמוכה. את מי השתייה מספק המפעל אך ורק מבארות "מאגר ההר", שאיכות מימיו גבוהה יותר.
אזורי לחץ וחלוקת מים
כפר סבא משתרעת בגבהים של כ-35 עד 80 מטר מעל פני הים. בארות המים נמצאות בגובה ממוצע של כ-40 מטר מעל פני הים. בארות מי השתייה נמצאות בצד המזרחי של העיר ואילו רוב האוכלוסייה מרוכזת במערב ובמרכז העיר.
נתונים אלו קבעו את תכנון מערכות המים בעיר.
העיר חולקה לשלושה אזורי אספקה:
אזור הלחץ הנמוך
אזור הלחץ הגבוה
אזור חקלאי
אזור הלחץ הנמוך כולל את כל השטחים אשר גובה פני הקרקע שלהם אינו עולה על 50 מטר מעל פני הים.
אזור הלחץ הגבוה כולל את כל שטחי העיר שגובה פני הקרקע שלהם עולה על 50 מטר מעל פני הים.
הצרכנים באזור הלחץ הגבוה מקבלים את המים ממערכת בריכות אגירה ומשאבות נוספות העוזרות להעלות את מי השתייה לגובה הדרוש. המפעל שואב מים מהבארות וממלא את בריכות האגירה ואת מגדל המים הנמצא בגובה של 110 מטר מעל פני הים. באמצעות משאבות הנמצאות על יד בריכות האגירה, מים נדחפים לגובה, וכך נוצר לחץ המבטיח אספקת מים לצרכנים, גם אלה הגרים בדירות גבוהות.
האזור החקלאי הוא אזור סגור המקבל את מימיו מבארות המערב.
טיב מים אלה נופל מטיב מי השתייה, אך מתאים לגידולים חקלאיים.
לפני מספר שנים כאשר הסתמנה ירידה באיכות המים בבארות מאגר החוף, נערך מפעל המים להפנות מים אלה לשימושים חקלאיים בלבד והקים מערכת חדשה לאספקת מי שתייה מבארות המזרח –מאגר ההר.
מערכת פיקוד ובקרה
המערכת פועלת בדרך אלחוטית, מפקדת על אספקת מים רצופה ואחידה במשך כל שעות היממה, מתריעה על תקלות בזמן אמת ומאפשרת גמישות בהפעלה תוך התחשבות בעונות השנה ובתעריפי חשמל משתנים.
בכפר סבא קיימת מערכת ממוחשבת לבקרת מתקני המים. כל מכוני המים, בארות, בריכות אגירה ומשאבות עזר מחוברים אלחוטית למרכז הבקרה.
המערכת מאפשרת לספק מים בלחצים קבועים לאורך היממה ולאורך עונות השנה ללא תלות בשינוי צריכות המים.
קיימת בקרה רציפה של תת- מערכות שהן חלק בלתי נפרד ממערכת אספקת המים העירונית.
בכל באר המספקת מים לשתייה, קיימת מערכת חיטוי המוסיפה כלור למים. המערכת משמשת גם כמדד לזיהום מי השתייה.
מפעל המים צורך הרבה חשמל. במהלך היממה ועונות השנה השונות משתנה תעריף החשמל באופן משמעותי. בשעות בהם תעריף החשמל גבוה, רוב אספקת המים היא מבריכות האגירה. מפעל המים הקים מערכת זו בתהליך שנמשך מספר שנים. היום מערכת הפיקוד ובקרה היא אחד הכלים החשובים והמרכזיים לאספקת מים לתושבי העיר.
מגדלי המים בכפר סבא
בכפר סבא קיימים שני מגדלי מים, ושניהם נמצאים בנקודות הגבוהות ביותר בעיר. האחד בין רחוב גלר 7 לרחוב אגרון. השני נמצא ברחוב א"זר. המגדל ברחוב גלר אינו פעיל, לעומתו מגדל המים ברחוב אז"ר פעיל כיום.
מגדל המים משמש לאספקת מים סדירה ואחידה לתושבי האזורים הגבוהים של העיר. המים מועלים באמצעות משאבות. מיכל המים המכיל 500 מ"ק מתמלא ומשם זורמים המים אל הבתים הגבוהים.
מגדל המים ברחוב אז"ר
מגובה של כ-35 מטר ומכל ארבע רוחות השמים ניתן לראות את כפר סבא ואת יישובי הסביבה הקרובה והרחוקה. הנוף מוגדר על ידי שילוט המורה את הכיוון והמרחק אל כל ישוב.
בקומת התצפית ניצבת מפת העולם המראה את הבדלי השעות ברחבי העולם בזמן אמיתי.