מס ארגון, דמי יצוג או דמי טיפול מקצועי-ארגוני הוא סכום המנוכה משכרם של עובדים שאינם חברים בארגון עובדים, ומועבר לארגון העובדים היציג, בהתאם להסכם קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה עבודה שבהם נקבע ניכוי זה, או מכוח הסכמה בכתב של העובד[1]. ההצדקה לניכוי דמי החבר היא חופש ההתארגנות. ההצדקה לניכוי דמי הטיפול הנגבים ממי שאינם חברים בארגון (להבדיל מדמי החבר), היא שארגון העובדים חותם על הסכמים קיבוציים עם המעסיקים (שמעניקים תוספות שכר, החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, ביטחון תעסוקתי וכדומה) ומהם נהנים גם העובדים שאינם חברים באותו ארגון עובדים ולכן אינם משלמים לו דמי חבר. מצב זה בו העובד יכול ליהנות מתנאי ההסכם מבלי לשאת בעלות גיבושו נקרא בעיית הטרמפיסט.
גובהו המרבי של מס ארגון נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק הגנת השכר[2].
נכון לשנת 2021, מס ארגון להסתדרות הכללית הוא בשיעור 0.75% מהשכר עד לתקרה שכר של 17,937 ש"ח לחודש, דהיינו ניכוי מרבי של 134.5 ש"ח בחודש[3].
עובד החבר בארגון עובדים אחר כלשהו משלם דמי חבר לארגון זה, ולכן פטור מתשלום מס לארגון החתום על ההסכם הקיבוצי.
לקריאה נוספת
- רות בן-ישראל, "זכות היסוד לחופש התארגנות: הלגיטימיות של מימון תקציב ארגון העובדים מדמי טיפול המתקבלים מעובדים שאינם נמנים עם חבריו", ספר מנחם גולדברג, הוצאת סדן, 2001.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
