המילה "מסגיד" מגיעה מהמילה סגידה (געז: ሰገደ/ሰማደ, סגדה)[1] ושימשה גם את יהודי יב כשם לבית הכנסת.[2] במסגד בעיירה תנעם שבמזרח מחוז צנעא בתימן, בו התקיימה קהילה יהודית מימי חורבןבית המקדש הראשון,[3][4] נמצא עמוד בשימוש משני עליו חרוטה הכתובת ״אמן, אמן, וזה הבית יהיה מסגיד״ באותיות בשפה השבאית המאוחרת.[5] החוקרים וולטר מולר ווולף לסלאו הסיקו מכאן כי המילה מסגיד, הנגזרת מהשורש סגד שפירושו קידה בשפה הארמית, חדרה לשפת הגעז במשמעות בית תפילה מן השפה השבאית, ולא ישירות מהשפה הארמית - ולא בעקיפין מהמילה מסגד בשפה הערבית, שהושפעה אף היא מהשבאית.[6][7] שמות נוספים למסגיד הם צְלותָ בֵּת ("בית התפילה"), מֶקְדָס בֵּת ("בית קדוש") ומסכיתא.
מבנה
המסגיד ממוקם במקום הגבוה ביותר ביישוב. המסגיד נבנה לרוב כגודג'ו, מבנה בוץ אתיופי מסורתי, ולא היה שונה מבתי המגורים. ביישובים חשובים וגדולים היה בנוי מאבנים. בתי הכנסת הקטנים היו לרוב בעלי עזרה אחת, כך שקהל המתפללים היה מתכנס מחוצה לו. הכניסה למסגיד מוקמה תמיד בצד המזרחי.[8]
מבנה המסגיד
המזבח (1) בו מקריבים קורבנות, בנוי מאבנים, ונחשב כמקום קדוש שאין נוגעים בו.[8]
מתחם קודש הקודשים (2). המקום אליו רשאיים להיכנס רק הכהנים.
^Wolf Leslau, sagada, sagda, Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots', Otto Harrassowitz Verlag, 1987, עמ' 490, ISBN 9783447025928
^Müller, Walter W., J. Schmidt, Eva Strommenger, A. Finet, Rolf A. Stucky, Rolf Hachmann, Martin Metzger, Antonia Ciasca, Ernst Weidner, M. Damerji, B. Hrouda, Jean Margueron, André Parrot, Kurt Bittel, W. Orthmann, Hans Hirsch, Claude F.-A. Schaeffer, Fritz Schachermeyr, G. Wilhelm, Manfred Bietak, and Dieter Arnold, Ausgrabungen Und Forschungsreisen, ." Archiv Für Orientforschung 24 (1973): . ., 171 24, Institut für Orientalistik, 1973, עמ' 153-155ואיור 5
