מנפרד אשנר

מנפרד אשנר

אין תמונה חופשית
לידה	21 במאי 1901
פטירה	1989 (בגיל 87 בערך)
ענף מדעי	מיקרוביולוגיה
מקום מגורים	גרמניה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות כנרת
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת ורוצלב
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
פרסים והוקרה	פרס ישראל לשנת תשט"ז
תרומות עיקריות
גילה בשנת 1946 מין אצה חדש (Prymnesium parvum) וזיהה אותה כגורם לתמותה בבריכות דגים.

מנפרד אשנר (21 במאי 1901 – 1989) היה מיקרוביולוג ואנטומולוג. חתן פרס ישראל למדעי החיים. היה פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון.

קורות חיים

אשנר נולד בשנת 1901 ברטיבור, אז בגרמניה. בשנת 1923 הוא למד בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין (Landwirtschaftliche Hochschule Berlin) שהיה מסונף לאוניברסיטת הומבולדט^[1]. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל ועבד כחלוץ. במהלך עבודתו פגש את פרופסור תאודור שהזמין אותו להצטרף ליחידת מחקר של המלריה בחיפה.

בשנת 1926 הוזמן אשנר על ידי פרופסור ישראל קליגלר לאוניברסיטה העברית ועסק בחקר מחלות המועברות על ידי חרקים. כעבור ארבע שנים הוא הוסמך לדוקטור על ידי אוניברסיטת ברסלאו בגרמניה^[2], על דוקטורט שעסק ביחסי סמביונט-מאכסן בין חיידקים וזבובים מקבוצת Puppipara. לאחר מכן הצטרף למחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה באוניברסיטה העברית והתגורר במושבה נווה יעקב^[3]. בשנת 1934 הוא חקר יחד עם ד"ר קליגלר את האפשרות לחסן בעלי חיים נגד טיפוס הבהרות^[4]. בשנת 1945 הוא הועלה לדרגת מרצה^[5].

בזמן שביתת הנשק של מלחמת העצמאות, התנדב אשנר לחיל המדע "חמ"ד" ועסק עם עוד מספר מדענים בהכנת חיסונים נגד טיפוס. בתקופה זו התגורר עם משפחתו בתל אביב לרגל עבודתו ולאור פינויה של נווה יעקב. בשנת 1950 שב אשנר לירושלים ועבד כמרצה בבית הספר לרפואה. עם הקמת הפקולטה להנדסת מזון ולביוטכנולוגיה בטכניון, בשנת 1956, הצטרף פרופ' אשנר לסגל הפקולטה ועבר לחיפה. באתה שנה זכה על תרומתו לחקר מדעי החיים בפרס ישראל לשנת תשט"ז, על מחקריו בשאלות של סיסטמטיקה למיקרואורגניזם^[6] וגילוי סיבת התמותה של דגים בבריכות דגים^[7][8]. מפאת סלידתו מטקסים לא הגיע לטקס וביקש לתרום את הפרס לקרן המגן^[9].

תחומי המחקר של פרופ' אשנר נגעו לתחומים שונים במיקרוביולוגיה, בהם אקולוגיה מיקרוביאלית ותהליכים ביוכימיים. יחד עם פרופ' קרל רייך ואחרים הוא גילה בשנת 1946 מין אצה חדש (Prymnesium parvum) וזיהה אותה כגורם לתמותה בבריכות דגים. יחד עם שותפיו למחקר מצא אשנר דרך להגבלת הגידול של האצה^[10][11].

בשנת 1970 הוא פרש לגמלאות והוכתר כפרופסור אמריטוס^[12]. בשנת 1973 הוא פרש ממחקר פעיל כדי לטפל באשתו החולה. בשנת 1977 השתתף בוועידת האנרגיה העולמית באיסטנבול^[13].

קישורים חיצוניים

• מנפרד אשנר, אתר קבוצת כנרת

הערות שוליים

1. The Hebrew University, Jerusalem, Universitah ha-ʻIvrit bi-Yerushalayim, 1939, page 118
2. מינויים במכללה העברית, דואר היום, 18 ביולי 1930
3. פרופ' מנפרד אשר בתוך חדשות ISM, חשון תשס"ז, עמוד 11
4. מחקרי טיפוס הבהרות באוניברסיטה, דואר היום, 26 ביוני 1934
5. הועלו לדרגת מרצים באוניברסיטה, המשקיף, 24 ביולי 1945
6. חולקו פרסי ישראל, הארץ, 17 באפריל 1956
7. טקס חלוקת 12 פרסי ישראל, הַבֹּקֶר, 17 באפריל 1956
8. הזוכים בפרס ישראל במדע, הארץ, 7 במאי 1956
9. מנפרד אשנר, אתר קבוצת כנרת
10. באוניברסיטה העברית נמצאה תרופה למחלת הדגים בבריכות, המשקיף, 22 במאי 1946
11. מעבדה לחקר מחלות דגים באוניברסיטה, חרות, 2 בפברואר 1955
12. פרופ' שקלרסקי - משנה לנשיא הטכניון, למרחב, 10 ביולי 1970
13. מנהל רשות האנרגיה (תמונה), דבר, 19 בספטמבר 1977