מנדאית היא דיאלקט של הארמית, המשמש את המנדאים, דת גנוסטית שמאמיניה נמצאים בעיקר בתחומי עיראק ואיראן. הניב משתייך לענף המזרחי של הארמית המאוחרת, שזמנה הוא מהמאה הרביעית עד המאה השביעית לספירה, ושלב מודרני שלו קיים גם היום.
מאפייני המנדאית דומים לניבים האחרים של הארמית המאוחרת המזרחית, ארמית בבלית וסורית. היא שימשה כלשון ליטורגית ומצויים בידינו היום טקסטים בניב זה מן המאות הראשונות לספירה הכוללים לחשי השבעה, תפילות ופרקי הגות. הניב המודרני של המנדאית הוא ניב מדובר ויש בו קבוצה קטנה של דוברים, רובם בעיר אהוואז במחוז ח'וזסתאן באיראן ובסביבתה ומיעוטם בתפוצות. הניב המודרני מושפע רבות מן הפרסית.