ממליגה (ברומנית: MămăligăⓘⒾ, באיטלקית: Polenta - פולנטה, בגיאורגית: ღომი - ר'וֹמי) היא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס. הממליגה היא אחד מהמאכלים הנפוצים ברומניה, בעבר שימש מאכל זה בעיקר כתחליף ללחם אצל העניים, אך במשך הזמן נעשה מאכל זה למאכל עממי, המוגש אף במסעדות היוקרה ברומניה.
הכנת הממליגה
באופן מסורתי מכינים את הממליגה על ידי הרתחתמים בסיר העשוי מיציקת ברזל (ברומנית: ceaun). לתוך המים מוסיפים קמח תירס ומלח בישול. כאשר המאכל מוגש כתחליף ללחם (בסגנון האיכרים) את הממליגה הרומנית מכינים סמיכה בהרבה מהגרסה האיטלקית שלה, והיא מבושלת עד דרגת סמיכות שמאפשרת לחתוך ממנה חתיכות, כבלחם. החיתוך המסורתי לא נעשה בסכין אלא בחוט חזק המוחזק משני צדדיו ומועבר מעל החלק שרוצים לפרוס. כאשר הממליגה מבושלת למטרות אחרות היא מוגשת בצורה דלילה יותר.
הממליגה מוגשת בדרך כלל עם תוספת של גבינה מלוחה מסוג ברינזה (רומנית: brânză) או בורדוף ושמנת חמוצה או יוגורט לצידה. לפעמים מגישים אותה כשהיא מעוכה בקערה עם חלב חם. לעיתים הממליגה מבושלת בחלב במקום מים.
מאכל רומני פופולרי אחר, המבוסס על ממליגה, נקרא בולז (bulz). הוא עשוי מכדורי ממליגה ממולאים בגבינה וחמאה אפויים בתנור. לפעמים מטגנים במחבת עם שמן, פרוסות של ממליגה והתוצאה שמתקבלת היא כמו לחם תירס. כמו כן הממליגה מוגשת כתוספות למנות בשריות ואף למרק.
הכפריים הרומנים מגישים את הממליגה עם מוז'דיי (mujdei), תערובת של שיני שום מעוכות, מים, חומץ ומלח בישול.
התירס הגיע למחוזות הדנובה רק במאה ה-17, אבל ממליגה אכלו הרומנים כבר לפני כמעט אלף שנים. הממליגה המקורית בושלה מקמח דוחן[1], תבואה שהובאה לאירופה על ידי המונגולים בעת הפלישה המונגולית לאירופה[2]. עם הופעת קמח התירס התמעט עד שכמעט נעלם השימוש בקמח דוחן, משום שקמח התירס מספק יותר אנרגיה וטעים יותר.
דיאטה המסתמכת יתר על המידה על ממליגה מסוכנת משום שבקמח תירס אין ויטמין B3, לכן אפשר ללקות בפלגרה. בעבר, בתקופה בה לא ידעו על קיומו של ויטמין B3, בין האיכרים העניים של רומניה, תופעת הפלגרה הגיעה לממדי מגפה.