בתחילת שנת 2014, לוב נשלטה על ידי הקונגרס הלאומי הכללי והאסלאמיסטים שלטו בו מאז נבחר נורי אבו סהמין לנשיאו ביוני2013[1]. סהמין ניצל את סמכויותיו וביטל דיונים וחקירות[2], הקונגרס הצביע על אכיפת חוקי השריעה בדצמבר 2013[3] וסירב להתפזר עם תום המנדט שלו בינואר 2014 והאריך את כהונתו. ב-14 בפברואר הורה הגנרל ח'ליפה חפתר לקונגרס להתפזר וקרא ליצירת ממשלת מעבר שתפקח על הבחירות החדשות, אולם הקונגרס סירב לדרישותיו.
העימות החל חודשיים לאחר מכן, ב-16 במאי, כשכוחות הנאמנים לגנרל חפתר החלו במתקפה נרחבת מהאוויר ומהקרקע נגד מיליציות אסלאמיות בבנגאזי שזכתה בכינוי "מבצע כבוד". יומיים לאחר מכן, כוחותיו של חפתר ניסו לפזר את הקונגרס הלאומי הכללי בטריפולי. העימות מנע מהקונגרס הלאומי לדחות את הבחירות שנקבעו ב-25 ביוני 2014. בבחירות אלו הוקם מועצת הנכבדים במקום הקונגרס הלאומי. בבחירות הללו נחלו האסלאמיסטים תבוסה קשה[4].
בעקבות הכישלון, מרץ 2021 הוכרזה הפסקת אש בין הצדדים, והוקמה ממשלת אחדות זמנית בטריפולי[6], אך בספטמבר 2021 הצביע בית הנבחרים הלובי הצבעת אי-אימון בממשלת האחדות והקים ממשלה נפרדת.
רקע
בתחילת 2014 נשלטה לוב על ידי הקונגרס הלאומי הכללי, שנבחר בבחירות כלליות שנה וחצי לפני כן. עם זאת, הקונגרס זכה לביקורות בשלל נושאים אחרים – בין היתר, הקונגרס נשלט בידי צירים אסלאמיסטים על אף שהם לא החזיקו במושבים רבים; הוא העביר תקציבי ממשלה לקבוצות אסלמאיסטיות חמושות ואפשר למיליציות אחרות לבצע חטיפות ומעשי רצח;[2] השתיק דיונים מעוררי מחלוקות וחקירות באמצעות הסרתם מסדר היום; אישר את החלת חוקי השריעה במדינה והקמת "ועידה מיוחדת" שתבחן את כל החוקים הקיימים כדי להבטיח שהם עומדים בקנה אחד עם החוק האסלאמי;[3] כפה הפרדה בין המינים ולבישת חיג'אב באוניברסיטאות במדינה; וסירב לקיים בחירות חדשות כאשר המנדט שלו הסתיים בינואר 2014, עד אחרי שח'ליפה חפתר פתח במבצע צבאי נגדו.
מהלך האירועים
2014
מאי
בשעות הבוקר המוקדמות של 16 במאי2014 החלו הקרבות בין הצדדים כאשר כוחותיו של חפתר תקפו יעדים של מיליציות אסלאמיסטיות בבנגאזי, בהן המיליציה שהואשמה בהתנקשות בשגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס בשנת 2012. במתקפה השתתפו מסוקי קרב, מטוסי קרב וכוחות קרקעיים ובמהלכה נהרגו כ-70 לוחמי מיליציות ונפצעו עוד 250. הלחימה התרכזה בעיקר בחלקים הדרום-מערביים של העיר ובאזור הנמל.
ב-17 במאי טען חפתר במסיבת עיתונאים כי הקונגרס הלאומי אינו מייצג יותר את העם וכי הוא בלתי-לגיטימי. הוא הוסיף כי יש בידיו ראיות לכך שהקונגרס פתח את גבולותיה של המדינה כדי לאפשר לפעילי טרור להיכנס אליה, ואף הזמין מספר רב של לוחמים אסלאמיסטים מרחבי העולם להגיע ללוב ולקבל דרכונים רשמיים. חפתר הסביר כי מטרתו העיקרית היא "לטהר" את החמושים האסלאמיים מלוב, בייחוד את תנועת "האחים המוסלמים" "הטרוריסטית".
הסלמה בעימותים חלה ב-13 ביולי כאשר כוחות אסלאמיסטיים, שהגיבו על מפלתם של נציגיהם בבחירות, פתחו ב"מבצע שחר לוב" במטרה להשתלט על שדה התעופה הבינלאומי בטריפולי. הם הצליחו לכבוש אותו ב-23 באוגוסט אחרי 41 ימים של קרבות. ב-25 באוגוסט, חברי הקונגרס הלאומי הכללי האיסלאמיסטים שלא נבחרו מחדש בבחירות התכנסו ואישרו בהצבעה כי הם יחליפו את בית הנבחרים החדש, קבעו שבירתם תהיה טריפולי ובחרו את נורי אבו סהמין לתפקיד הנשיא ואת עומר אל-חאסי לתפקיד ראש הממשלה.
באוקטובר נכבשה העיר דרנה על ידי חמושים ממיליציות שנשבעו אמונים לארגון המדינה האסלאמית[7]. ב-6 בנובמבר הכריז בית המשפט העליון בטריפולי, שנשלט על ידי האסלאמיסטים, כי הבחירות שהתקיימו לא היו חוקתיות והורה על פיזור בית הנבחרים[8]. בית הנבחרים סירב להישמע לפסיקה וטען כי היא התקבלה תחת איומים. בית הנבחרים והממשלה שהוקמה על ידה הן המוסדות הרשמיים בלוב על פי הקהילה הבינלאומית ובעקבות השתלטות המורדים על הבירה טריפולי הם עברו לעיר טוברוק, שמזרח המדינה.
ב-15 בפברואר2015 פורסם סרטון שבו תועדה הוצאתם של 21 נוצרים קופטיםמצרים להורג בידי אנשי המדינה האסלאמית בלוב[10]. בתגובה הפציץ חיל האוויר המצרי, בסיוע חיל האוויר של הגנרל חפתר, יעדים של המדינה האסלאמית בלוב, ולפחות 50 חמושים המזוהים עם הארגון נהרגו בתקיפות[11]. הממשלה בטריפולי גינתה את התקיפות האוויריות וטענה כי מדובר במעשי טרור המפרים את הריבונות של לוב.
חמישה ימים לאחר מכן, ביצע ארגון המדינה האסלאמית פיגוע משולש בעיר אל-קובה, שבמסגרתו הותקפו תחנת דלק, תחנת משטרה וביתו של חבר פרלמנט. כתוצאה מהמתקפה המשולבת נהרגו 40 בני אדם[12].
ב-22 בפברואר התפוצצו שתי פצצות בשער הכניסה לבית מגוריו של שגריר איראן בטריפולי, אולם לא היו נפגעים בהתקפה.
ב-20 במרץ כבש צבא לוב אזורים הסמוכים לבירה טריפולי והתקדם לעבר שדה התעופה הבינלאומי של העיר. הממשלה היושבת בטוברוק פרסמה הצהרה שבה נמסר כי מדובר בתחילת המבצע לשחרור הבירה מידי מיליציית פג'ר ליביה. חיל האוויר של לוב הפציץ באותו יום את שדה התעופה ועיכב את עזיבתה של משלחת מהקונגרס הלאומי הכללי בטריפולי למרוקו שהייתה אמורה להשתתף בשיחות שלום בחסות האו"ם, במטרה ליצור ממשלת אחדות ולהביא לסיום הלחימה[14].באותו יום הודיעו הרשויות וכלי תקשורת במדינה כי כ-45,000 מצרים עזבו את המדינה בעקבות ההוצאה להורג של 21 הנוצרים הקופטים בידי המדינה האסלאמית[15].
ב-1 באפריל הודיע אל-חאסי כי הוא מסרב לפיטוריו וטען כי הוא זוכה לתמיכתן של המיליציות המקושרות לממשלה בטריפולי. הוא הבהיר כי החלטת הקונגרס הלאומי הכללי אינה חוקתית וכי יסכים לוותר על תפקידו רק אם בעלי בריתו בממשלה יסכימו על כך[17].
ב-9 ביוני נכנסו כוחות הנאמנים לממשלת האחדות בלוב לעיר סירת. הכוחות חסמו את היציאות מהעיר דרך הים והחלו לנהל לחימה בפאתי העיר תוך כדי הפצצות מהאוויר של מטוסי קרב אמריקאיים ולוביים. בדצמבר 2016, הודיעו הכוחות הנאמנים לממשלת האחדות כי הם הצליחו לכבוש ולטהר את העיר מפעילי המדינה האסלאמית.
אוקטובר
ב-23 באוקטובר נהרגו לפחות תשעה בני אדם ועוד כ-20 נוספים נפצעו מפגיעת פצצות מרגמה בכיכר מרכזית בעיר בנגאזי. כ-2,000 איש התקבצו בכיכר אל-קיש במחאה על הצעת האו"ם להקמת ממשלת אחדות שתביא לסיום המשבר במדינה ולעברם נורו לפחות שבעה פגזים[18].
ב-20 באפריל2016 נסוגו פעילי המדינה האסלאמית מהעיר דרנה, שהייתה לאחד המעוזים הראשונים של הארגון בלוב ולמקום בו הוקם הסניף הלובי.
דצמבר
ב-17 בדצמבר חתמו במרוקו נציגי בית הנבחרים שבעיר טוברוק ונציגי הקונגרס הלאומי הכללי שבטריפלי על הסכם להקמת ממשלת אחדות, שתווך על ידי האו"ם. ואולם, ראשי הפרלמנטים היריבים סירבו לקבל את ההבנות שהושגו בתום משא ומתן ממושך, שבמסגרתן תוקם מועצה מיוחדת שתוביל את ממשלת המעבר שתורכב מתשעה חברים, כשבית הנבחרים יהיה הרשות המחוקקת המרכזית. גוף מחוקק נוסף יורכב מחברי הקונגרס הלאומי. לפי ההסכם, בתוך חודש אמורה המועצה למנות ממשלה חדשה, שתאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם[20].
2016
ב-9 ביוני2016 נכנסו כוחות הנאמנים לממשלת האחדות לסירת, במטרה לגרש את פעילי המדינה האסלאמית בלוב. הכוחות חסמו את היציאות מהעיר דרך הים והחלו לנהל לחימה בפאתי העיר תוך כדי הפצצות מהאוויר של מטוסי קרב אמריקאיים ולוביים. בדצמבר 2016, הודיעו הכוחות הנאמנים לממשלת האחדות כי הם הצליחו לכבוש ולטהר את העיר מפעילי המדינה האסלאמית.
2017
בפיגוע מכונית תופת בבסיס הדרכה לשוטרים בעיר זליטן ב-7 בינואר 2017 נהרגו 65 בני אדם ועשרות נפצעו. ארגון המדינה האסלאמית נטל את האחריות לפיגוע[21].
בדו"ח של חוקרי האו"ם נכתב שעלה חשד שבלוב בוצעו פשעי מלחמה משנת 2016[22].
ב-6 בינואר2020 כוחות הצבא של חפתר כבשו את העיר סירת אשר הייתה מעוזו של קדאפי[26]. ב-14 בינואר2020 דיווח העיתון "גרדיאן" בבריטניה כי כ-2000 לוחמים סורים הגיעו או עומדים להגיע בקרוב מאוד ללוב כדי לעזור ל"ממשלת ההסכמה הלאומית". על פי מקורות ב"צבא הסורי הלאומי" אשר הוא ארגון שמורכב בין כמה ארגונים בסוריה שטורקיה תומכת בהם כלכלית הלוחמים יקבלו 2000 דולרים בחודש לעומת 90 דולרים בסוריה והכסף יגיע דרך ממשלת ההסכמה ולא דרך טורקיה[27].
במרץ פרצה מגפת הקורונה בלוב. ב-30 במרץ2020 כוחות ממשלת טריפולי בעזרת הלוחמים הסורים שקיבלו מטורקיה כבשו עד בסיס חיל האוויר האסטרטגי אל-וואתיה דרומית מערבית לטריפולי אך במהרה כוחות צבא חפתר כבשו את השטח בחזרה[28]. ב-13 באפריל2020 כוחות ממשלת טריפולי בעזרת הלוחמים הסורים שקיבלו מטורקיה כבשו את השטח בין העיר א-זאוויה לעיר זווארה וגבול אלג'יריה. מעורה זה סימן את העברת המומנטום מחפתר לטורקיה[29].
ב-18 באפריל2020 כוחות ממשלת טריפולי והכוחות הטורקים בלמו מתקפה של כוחות הצבא אשר נאמן לגנרל חפתר, ויצאו למתקפת נגד שבה כבשו עד העיר Tarhunah דרומית מזרחית לטריפולי[30]. ב-5 במאי2020 כוחות ממשלת טריפולי והכוחות הטורקים פתחו בהתקפה על בסיס חיל האוויר האסטרטגי אל-וואתיה, רק לאחר ארבעה עשר ימים הם כבשו את הבסיס וגם כבשו את הגבול הצפון מערבי עם אלג'יריה[31] וכך חיברו את כל המובלעות של ההסכמה הלאומית לשטח אחד (חוץ משטח קטן בבארות הנפט בדרום מערב).
ב-21 במאי2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית כבשו את Al Asabi'ah בנפת אל-ג'בל אל-ע'רבי וכתרו את כוחות חפתר במערב אל-ג'בל אל-ע'רבי[32]. בו זמנית כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית והכוחות הטורקים הדפו את הכוחות של חפתר מלהיכנס לטריפולי ויצאו למתקפת נגד שבה נכבשו בחזרה שטחים בפרוורים של טריפולי.
ב-3 ביוני2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית כבשו את שדה התעופה הרשמי של טריפולי בסדרת קרבות נגד הכוחות של חליפה חפתר אשר בכולן ניצחו[33]. ב-5 ביוני2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית הגיעו עד העיר באני ווליד ומרכז נפת אל-ג'בל אל-ע'רבי וכמעט כל מערב הנפה שבה עדיין יש מובלעת של חיילי חפתר ממכותרים[5]. מתקפתו בת השנה וחצי של הגנרל חפתר נהדפה על ידי הממשל בטריפולי[5]. ב-2 ביולי התרחשה מתקפה בטאג'ורה בה נהרגו 53 אנשים.
ב-23 באוקטובר2020 הצדדים הגיעו להסכמה על הפסקת אש מידית[34]. ב-10 במרץ2021, הצביעו רוב המחוקקים בעד הקמת ממשלת אחדות זמנית עד הבחירות שהיו אמורות להיות בדצמבר 2021[35]. חרף זאת, התוכניות המקוריות לא יצאו לפועל כאשר הבחירות המתוכננות נדחו על רקע מחלוקות על התקנות והמועמדים. גורמים שונים במחנות היריבים הצהירו כי המנדט של הממשלה פג למעשה[36].
מאמצי התיווך
במסגרת ניסיונות התיווך של האו"ם, מונה שליח מיוחד ללוב, ברנרדינו לאון. ב-11 בפברואר 2015 נציגים של שני הפרלמנטים היריבים ערכו שיחות בלתי-ישירות בעיר רדאמס, שבדרום לוב. האו"ם הפציר בשני הצדדים להגיע להסכם שיביא לממשלת אחדות ולסוף הלחימה. ב-24 במרץ הציג לאון את תוכנית האו"ם לפיוס במדינה לאחר כמה סבבי שיחות שנערכו בין נציגי הצדדים במרוקו. לפי התוכנית, תוקם מועצה נשיאותית של גורמים עצמאיים וכן הפרלמנט בטוברוק המזוהה על ידי הקהילה הבינלאומית יהיה הזרוע המחוקקת הרשמית של לוב[37].
נשיאי טורקיה ורוסיה, ארדואן ופוטין ניסו להסדיר הפסקת אש בינואר 2020[38], אך גם משנקבעה הופרה תוך זמן קצר. במהלך יוני 2020 הסכימו הממשלים היריבים בלוב לחדש את השיחות עם האו"ם על השגת הפסקת אש[5].
באוקטובר 2020, הצדדים הגיעו להפסקת אש בתיווך סטפני טורקו וויליאמס מהאו"ם[39]. ב-23 בדצמבר 2020 הוכרזה רשמית הפסקת אש בין הצדדים, והוקמה ממשלת אחדות זמנית במדינה[6], אם כי התוכניות המקוריות לא יצאו לפועל כאשר הבחירות המתוכננות נדחו וריבונותה של הממשלה הזמנית לא התממשה על חלקים משטחי לוב שנותרו בשליטת מחנות יריבים[40].
חפתר נתמך בה בעת ובצורה גלויה הרבה יותר, גם על ידי רוסיה[43][44]. כמו כן, לפי העיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הלונדוני, המזוהה עם קטר, גם ישראל מסייעת לחפתר. בכתבה בעיתון צוטט "גורם צבאי בכיר בשורות כוחותיו של חפתר", שטען שב-2015 וב-2016 נפגשו אישים מהמוסד הישראלי עם חפתר בירדן וכי איחוד האמירויות הערביות היא זו שתיווכה בין הצדדים. הדיווח בעיתון לא אושר על ידי שום גורם רשמי[45].
ב-10 ביוני2020 סגן ראש ממשלת טוברוק אמר למקור ראשון: "מקווים שישראל תתמוך בנו"[46].
