ערך זה עוסק באביזר דמוי פטמה הניתן לתינוק. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו מציצה (פירושונים).
מוצץ הוא אביזר דמוי פטמה, כיום בדרך כלל מגומי, פלסטיק, סיליקון או שילוב שלהם, הניתן לתינוק כדי להרגיעו באמצעות הדמיית הנקה.
מוצץ
היסטוריה
בשעה שלרוב המוצצים כיום יש אותו מבנה בסיסי (אזור מציצה, מגן פה וידית), הרי מוצץ יכול להיות כל חפץ הניתן לתינוק כדי שימצוץ אותו מטעמי נוחות. הצורה המקובלת הנוכחית של המוצץ הופיעה לראשונה בתחילת המאה ה-20, ויוצרה במשך שנים בצבעי שחור, אדום ולבן (הגומי הלבן באותן שנים היה עשוי מאחוז מסוים של עופרת). במאה ה-16 הורים השתמשו בממתקים בצורת מקלות לבנים בתור מוצצים לילדיהם.
במאה ה-18 הביטוי האנגלי "נולד עם כפית של כסף בפה" (born with a silver spoon in his mouth; שמשמעותו עשיר או מפונק) היה יכול להיות פשוטו כמשמעו, שכן "מוצצי כסף" ניתנו לעיתים קרובות לילדים שנולדו לעושר. חומרים יקרים אחרים, כגון פנינים ואלמוגים, להם יוחסו באותה תקופה סגולות רפואיות, הפכו גם הם למוצצים. תחליפים זולים יותר כללו באותה תקופה "מוצצי סוכר", חתיכות של בד רטוב שנקשרו מסביב לגבישי סוכר.
אובייקט חלופי
תינוקות מוצצים אצבעות כדי להירגע
המוצץ משמש כאובייקט חלופי או אובייקט מעבר, כלומר - חפץ שבו נעזרים תינוקות וילדים כדי להתמודד עם התסכולים שהם חווים בחיי היומיום.
בתחילה נצמד הרך הנולד אל אמו כדי למצוא הגנה ונחמה, אך כשהוא גדל הוא מפתח עצמאות ונפרד מאמו, ואין לו תמיד אפשרות להתנחם בזרועותיה; ועל כן - ברגעים שבהם הוא זקוק לנחמה או להרגעה, הוא לעיתים מתכרבל עם חפץ רך ונעים או ימצוץ מוצץ או אצבע כחלופה. ילדים רבים נרגעים ונרדמים עם בובה רכה, שמיכה, סמרטוט ומוצץ, מסיבה זו.
מאחר שהמוצץ מהווה אובייקט חלופי המסייע לילד להתמודד עם קשיים ותסכולים, לקיחת המוצץ ממנו ללא רשותו עשויה לגרום לו לתסכול, חרדה וחיפוש של אובייקט חלופי חדש בצורת אצבע או סמרטוט.
יש הורים הנותנים לילד בקבוק שתייה עם פטמה במקום מוצץ. נוהג זה עלול להיות מזיק ביותר: הילד שותה מעל לרצוי וכך נפגע מנגנון השובע-רעב שלו. תינוק ששותה הרבה מים או מיץ עלול לסבול מחוסר תיאבון ומעלייה מועטה במשקל, כיוון שהשתייה המיותרת באה על חשבון החלב שאותו הוא אמור לצרוך.
בעיות הנגרמות משימוש במוצצים
יש הטוענים כי מוצצים מפריעים להנקה, במיוחד אם הם ניתנים לתינוק בששת השבועות הראשונים לחייו, עקב בלבול פטמות.
בנוסף, תינוקות המשתמשים במוצצים הוכחו כבעלי סיכוי גבוה יותר למחלה זיהומית באוזניים. תינוקות בוגרים יותר יכולים גם לסבול מהתפתחות איטית בדיבור בשל הימצאות המוצץ בפיהם, דבר שמונע תרגול של כישורי השפה שלהם.
מוצצים משפיעים על התפתחות מבנה הלסת, השיניים והפנים[1], אך ההשפעה פחותה כשהשימוש בהם מדוד ומבוקר וכשהגמילה מוקדמת יחסית[2]. מוצצים רבים מוגדרים כמוצצים אורתודנטיים, אשר מתיימרים לפגוע פחות בהתפתחות הפה; מחקרים עדיין לא גילו הבדלים משמעותיים בין מוצץ רגיל לאורתודנטי[1].
יש הטובלים מוצצים בחומרים מתוקים כדבש או סירופ, כדי להרגיל את התינוק למוצץ. הדבר מזיק להתפתחות שיני התינוק, והאכלת תינוקות בדבש עלולה לגרום לבוטוליזם.
גמילה ממוצץ
ילד נפרד מהמוצץ שלו על ידי תלייתו על "עץ המוצצים"
רופאים ממליצים לגמול את הילד ממוצץ לקראת גיל שנה, כדי שלא תיפגענה השיניים הקבועות מהשימוש הקבוע במוצץ, אך ילדים רבים ממשיכים להשתמש במוצץ גם עד גיל 5 או 6. ישנן דרכים שונות להיגמל ממוצץ. אחת מהן היא תלייתו על עץ המוצצים. הילד הנגמל מקיים "טקס פרידה" מכל המוצצים ויכול לבוא "לבקר" אותם בעת הצורך. ניתן לשלב את הפרידה מהמוצץ על העץ בקריאת הספר ״עץ המוצצים״ יש המשתמשים בעץ המוצצים לגמילה מבקבוקים ואף מחפצי מעבר כמו חיתולי בד. עיריות בישראל אמצו את הרעיון מהספר ובערים רבות ניתן למצוא עץ מוצצים.
