מוֹנְגְּקֶה חַאן (1208-1259, נקרא גם מאנגו) היה החאן הגדול הרביעי של האימפריה המונגולית. מונגקה היה בנו של טולוי, שהיה בנו הצעיר של ג'ינגיס חאן. מונגקה כיהן כחאן בין השנים 1251 ועד מותו.
שנותיו הראשונות
מונגקה היה שותף למערכה האירופאית (1236-1242), בין השאר בהרס קייב ובהתקפה על הונגריה. הוא חזר למונגוליה בקיץ 1241, לפני סופה הבלתי צפוי של המערכה בעקבות מותו של אוגדיי חאן.
עלייתו לשלטון
לאחר מותו של גויוק, החאן הגדול השלישי, מצא עצמו מונגקה מוביל את קבוצת צאצאי ג'ינגיס חאן ששאפו להדיח את צאצאי אוגדיי מהשלטון. באטו, המבוגר מביניהם, שהיה בנו של דז'וצ'י, היה קרוב למלחמה בגויוק ב-1248, שנמנעה בעקבות מותו של האחרון. לאחר מותו של גויוק, שיתף באטו פעולה עם אלמנתו של טולוי על מנת לסכל את תוכניותיה של אלמנת גויוק - ששלטה בפועל - להעביר את השלטון לאחד מבני משפחתה. באטו כינס קורילטאי בסיביר ב-1250 (הקורילטאי הראשון שלא כונס במונגוליה עצמה). על אף נסיונותיו של באטו, כונס קורילטאי במונגוליה ב-1251, ובחר במונגקה כחאן.
ההתפשטות המונגולית בתקופתו
בתקופת שלטונו כחאן, התמקד מונגקה בהרחבת האימפריה יותר מאשר קודמו. הוא עסק במלחמה בסין מול שושלת סונג, והצליח להביא לכיבוש חונאן ב-1254 ולכיבוש הודו-סין, שאיפשרו למונגולים לפלוש משלושה כיוונים שונים. הוא מינה את אחיו הולאגו חאן לעמוד בראש הפלישה לתוך מרכז העולם המוסלמי. המערכה האירופאית הוזנחה, אך ידידותו של מונגקה עם באטו הבטיחה את שלמות האימפריה.
מותו והשפעותיו
במהלך קרב בסין ב-1259, חלה מונגקה באופן מסתורי בדיזנטריה, ומת. מותו עצר את התקדמותו של הולאגו בדרום-מערב אסיה והוביל למלחמת האזרחים הטולויית בין אחיו קובלאי חאן ואריק בוק, שמוטטה את אחדותה של האימפריה המונגולית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
