בשיר ישנה השוואה בין אירועים מקראיים למבצע קדש, כמו במילים "הנה מול הר סיני, הסנה, הסנה בוער". או "שערי העיר ביד השמשונים" כתזכורת לניתוק ונשיאת שערי העיר עזה בידי שמשון בעוד שבמבצע נכבשה העיר ורצועת עזה בידי "השמשונים" - חיילי צה"ל, ממשיכיו המטאפוריים של שמשון הגיבור. הביטוי "רכב ישראל" המופיע בשיר נלקח מספר מלכים ב' כשאלישע זועק אל אליהו כשהאחרון עולה השמיימה "אבי, אבי רכב ישראל ופרשיו".[3]
השיר נכתב בתוך שעות ספורות, בעיצומו של המבצע. מיד לאחר סיום כתיבתו נשלחו חברי להקת הנח"ל מהחזית לביתו של יחיאל מר על מנת ללמוד את השיר אותו שרו ליחידות רבות במהלך המבצע, ואף מול פיקוד צה"ל על פסגת הר ג'בל מוסא בדרום סיני.
עוד הוסיף שמואליק טסלר בספרו "שירים במדים", (הוצאת יד יצחק בן צבי, 2007; מערכת במחנה, 28.11.2007)
במהלך הימים הראשונים של מבצע קדש, ביקש קצין החינוך של הנח"ל, ארי הרצברג, מיחיאל מוהר וממשה וילנסקי לחבר שיר שיוקדש למבצע. הוא נסחף בהתרגשות המלחמה והודיע להם ש'מחר יהיה פזמון', ואכן בתוך זמן קצר נכתב שיר חדש ושמו "מול הר סיני". חברי הלהקה הגיעו למנזר קתרינה ממוטטים מעייפות, אך הם לא שכחו לשנן בדרכם את השיר החדש. במנזר התמקם באותה שעה המטה הקדמי של צה"ל. כולם עמדו בחוץ והסתכלו על הר סיני בהתרגשות גואה. אז הוציאה נחמה הנדל את התווים של השיר החדש ואמרה שלחברי הלהקה יש הפתעה. השתרר שקט. 'אולי אתם רוצים ללמוד שיר חדש?' שאלה. כולם הסכימו, ועד מהרה שר כל המטה מול הר סיני את 'לא אגדה רעי'. השירה נמשכה כחצי שעה וההתרגשות הפכה לדמעות חמות. 'תתפלא', נזכר חבר הלהקה חיים טופול, 'אבל כל הגנרלים עמדו ובכו'.
