המונח "מולד הירח" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר, ראו מולד הירח (רומן).
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני.הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ)
מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי. דוגמאות לכך הן הלוח העברי והלוח המוסלמי. המושג מולד הלבנה מתייחס למספר זמנים שונים והם:
המולד האסטרונומי המתרחש בנקודת הזמן שבה הירח, בהקיפו את כדור הארץ, נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש. מולד אסטרונומי איננו ניתן לצפייה בעין אנושית באופן ישיר מכדור הארץ, מכיוון שאז כל צידו הקרוב של הירח (זה שמופנה תמיד כלפי כדור הארץ) חשוך.
המולד הנראה המשמעות המקורית של מולד הירח מתייחסת לפעם הראשונה שבה ניתן להבחין בשולי האזור המואר של הירח לאחר המולד האסטרונומי. שולי האזור המואר נראים כקשת של אור שניתנת לצפייה באופק מערב זמן קצר לאחר שקיעת השמש ובטרם שקע הירח. המולד הנראה או ראייה ראשונה בארץ ישראל, בתקופה שלפני אימוץ הלוח הקבוע, שימשה לקביעת היום הראשון בחודש העברי.
מולד הלוח או מולד ממוצע הוא קירוב סטטיסטי של המולד האסטרונומי המבוסס על אורך קבוע של החודש העברי. המולד הממוצע משמש את החישובים של הלוח העברי הקבוע, ולא המולד האסטרונומי.
בלוח השנה העברי הנוכחי נקבע מועד ראש השנה על פי המולד הממוצע. יום א' של ראש השנה ייקבע ביום שבו חל המולד הממוצע של חודש תשרי, אלא אם כן ישנה סיבה לדחותו. קביעה זו, בשילוב עם כללי עיבור השנה, גוזרים את מועדי שאר החגים והמועדים באותה השנה, וכן את מספר הימים בשנה.
המולד האסטרונומי (מולד אמיתי)
הירח, או בשמו האחר – הלבנה, מקיף את כדור הארץ, ובו בזמן כדור הארץ והירח מקיפים את השמש. מולד הירח האסטרונומי הוא הרגע שבו הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש על אותו קו אורך של מישור המילקה. חודש ירחי הוא פרק הזמן בין מולד למולד והוא אורך בממוצע כ-29.530588 ימים, אך הוא איננו קבוע. ההפרש באורכם של חודשים ירחיים מגיע עד כ-14 שעות: 29 יום וכ-20 שעות למשך החודש המקסימלי, ו-29 יום ו-6.5 שעות למשך החודש המינימלי.
זהו הנקרא מחזור סינודי בשונה, ממחזור סידרי שהוא משך הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ שאורך כ-27.32 ימים בקירוב. אך כיוון שבזמן זה כדור הארץ נע במסלולו סביב השמש נדרשים עוד כשני ימים לירח כדי להשלים את ההקפה ביחס לכדור הארץ.
כדור הארץ מקיף את השמש. הקפה אחת של כדור הארץ סביב השמש נקראת שנה טרופית. אורכה של השנה הטרופית הוא קבוע למדי – 365.242189 ימים בממוצע, טווח ההפרש בין השנים אינו עולה על דקות בודדות.
מראהו של הירח, לצופה הניצב על פני כדור הארץ, מושפע מהמיקום היחסי של שלושה גופים אסטרונומיים אלו – השמש, הירח וכדור הארץ. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, מרבית השטח של פני הירח הנצפים מכדור הארץ חשוכים, והירח איננו נראה כלל. לעומת זאת, כאשר הירח והשמש נמצאים בכיוונים מנוגדים ביחס לצופה על פני כדור הארץ, מופנה כל חלקו המואר של הירח כלפי כדור הארץ, והירח נראה כעיגול.
בשל התנועה המעגלית של הירח סביב כדור הארץ, מראהו של הירח משתנה באופן מחזורי – במשך כ-15 יום הוא הולך ומתמלא, מחרמש דק לעיגול שלם, ובמשך כ-15 יום הוא הולך מתרוקן, מעיגול שלם לחרמש דק.
השם מולד הוא מטאפורה להיוולדות הירח מחדש בראשית כל מחזור חודשי.
החודש הירחי נמשך בממוצע, כאמור, כ-29.5 ימים, אך חודשי השנה נספרים בימים שלמים. לכן נקבע כי בלוח השנה העברי יהיה משך החודש 29 או 30 יום. השיטה שלפיה קובעים כמה ימים יהיו בחודש מסוים השתנתה במהלך ההיסטוריה היהודית.
עד תקופת האמוראים, נקבעו ראשי החודשים על פי ראיית הירח ממש – אם נראה סהר הירח בסוף היום ה-29 בחודש, נקבע היום שאחריו כראש החודש. אם לא, נדחה ראש החודש ביום נוסף. הקביעה נעשתה על ידי הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד (ראייה ראשונה). אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש.
מולד הלוח
על פי המסורת, בשנת ד'קי"ט (4119 לבריאת העולם; 359 לספה"נ) נקבע על ידי הלל נשיאה לוח שנה קבוע, המקובל כיום על כל הקהילות היהודיות מלבד הקראים, שמבוסס על אלגוריתם המשתמש באורך החודש הירחי הממוצע, בלי צורך להיעזר בתצפיות ישירות. בלוח הקבוע מספר הימים בכל חודש קבוע מראש, למעט החודשים חשוון וכסלו, שמספר הימים שבהם עשוי להיות 29 או 30 יום, בהתאם למערכת כללים הנקראים 'דחיות'. המולד המשמש לקביעה זו נקרא מולד הלוח והוא מולד מחושב, ולא מולד אמיתי. מולד הלוח מחושב על ידי הוספת מכפלת מספר החודשים שעברו מחודש נתון באורך החודש הממוצע למולד הלוח של החודש הרצוי. אורך החודש הממוצע, לפי מסורת חז"ל, הוא 29 יממות, 12 שעות ועוד 793 חלקים של שעה (שהם 44 דקות ו-31/3 שניות). מקובל לציין פרק זמן זה באותיות: כ"ט י"ב תשצ"ג. נהוג להתחיל את החשבון ממולד בהר"ד – דהיינו: יום שני, 5 שעות ו-204 חלקים. מולד זה הוא מולד חודש תשרי שנת א' לבריאת העולם.
מדידת אורך חודש סינודי זהה בדיוק הייתה מצויה מאז הישגי האסטרונומים והמתמטיקאים קידינו (אנ') (כשדי, המאה הרביעית לפני הספירה), והיפרכוס (יווני, המאה השנייה לפני הספירה) – שניהם הגדירו את זמן המולד כך: 29,31,50,8,20 בבסיס 60, שהוא זהה בדיוק לכ"ט י"ב תשצ"ג.
תלמי אף כותב בספרו אלמגסט כיצד היפרכוס הגיע לחשבון זה: הוא חילק את ההפרש בין שני ליקויים – שעברו ביניהם 345 שנה – למספר החודשים שביניהם. בשיטה זו ניתן להגיע באמצעים פשוטים לתוצאה מדויקת ביותר.
חישובים מודרניים מראים שמסורת חז"ל, וכן חשבונם של הכשדים והיוונים, קרובים מאוד לאורך המדויק של חודש סינודי (הזמן הממוצע שבין פגישת הירח עם השמש לבין הפגישה שלאחריה). בשנת ד'קי"ט (4119; שנת 359 לספה"נ) – שנת קביעת הלוח, האורך המדויק של חודש סינודי ממוצע, במונחים של אורך היממה באותה שנה (להבדיל מאורך היממה המקובל), היממה הייתה קצרה יותר והחודש ביחס ליממה ארוך יותר ולכן הסטייה הייתה של כרבע שנייה לחודש בלבד (בניגוד לסטייה של כחצי שנייה לחודש בזמננו).
המולד בלוח המוסלמי
תחילת החודש בלוח המוסלמי נקבע עדיין על פי ראיה בפועל של מולד הירח. באופן מעשי למולד הנראה יש משמעות רבה בקביעת תחילת חודשים בהם חלים חגי האסלאם: חודש הרמדאן (החודש התשיעי) לצורך קביעת תחילת הצום, וחודש שַׁוַאל (החודש העשירי) לצורך קביעת סיום צום הרמדאן ותחילת עיד אל-פיטר. במדינות השונות ישנם גופים אשר מקבלים וחוקרים עדים שראו את מולד הלבנה. הסתמכות על ראיה בפועל של המולד יוצרת חוסר ודאות לגבי היום המדייק שבו יחול החג. כמו כן לעיתים נוצר פער ביחס לתחילת ימי החג, בין מוסלמים במדינות שונות[1].
ישנן יוזמות של גופים מוסלמיים בעיקר במדינות המערב לקבוע את מולד הירח על פי חישוב של הזמן בו אמור להיראות המולד בעיר מכה[2].
לקריאה נוספת
הרב צבי כהן, קידוש החודש וחמה ולבנה.
שלום וילק, הלוח העברי ומסלולי השמש והירח, מהדורה שלישית ירושלים תשע"א.
