מוזיאון בארדו (תוניס)

המוזיאון הלאומי בארדו
المتحف الوطني بباردو
"אולם קרתגו"; במרכזו מזבח של פולחן הקיסרים הרומים משושלת אוגוסטוס (אנ'); המאה ה-1 לפנה"ס–המאה ה-1
"אולם קרתגו"; במרכזו מזבח של פולחן הקיסרים הרומים משושלת אוגוסטוס (אנ'); המאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1
"אולם קרתגו"; במרכזו מזבח של פולחן הקיסרים הרומים משושלת אוגוסטוס (אנ'); המאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1
מידע כללי
סוג מוזיאון לארכאולוגיה ולאתנוגרפיה
כתובת רובע לה בארדו
מיקום תוניס, תוניסיה
מדינה תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 664,891 (2005)
39,501 (2015)
אוצר ראשי מֻנסף בן מוסא (צר')
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1885
תאריך פתיחה רשמי 7 במאי 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 20,000 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°48′34″N 10°08′04″E / 36.809386°N 10.134508°E / 36.809386; 10.134508
www.bardomuseum.tn
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"אולם סוסה"; על רצפתו פסיפס "ניצחון נפטון" (צר') מהמאה ה־3

המוזיאון הלאומי בַּארדוֹ בתוניס, בירת תוניסיה[1]ערבית: المتحف الوطني بباردو, בצרפתית: Musée national du Bardo), הוא מוזיאון לארכאולוגיה, השני בגודלו בצפון אפריקה לאחר המוזיאון המצרי בקהיר. נודע באוסף העשיר של פסיפסים רומיים.

היסטוריה

המוזיאון נוסד אחרי הפיכת תוניסיה למדינת חסות צרפתית, ובעת פתיחתו ב־1888 היה המוזיאון הראשון בעולם הערבי ובאפריקה. הוא מוקם בארמון שראשיתו במאה ה־15, בימי השושלת החפצית (الحفصيون; 1229–1574) ועיקרו נבנה באמצע המאה ה־19. הארמון שימש כמשכן שליטי תוניסיה בני השושלת החוסיינית (الحسينيون; 1701–1956) בתקופה העות'מאנית ובתקופת החסות הצרפתית אחריה, עד מהפכת בורגיבה ביוני 1957.[2] שמו הראשון היה "המוזיאון העַלַוִי" (المتحف العلوي),[3] והוא שוּנָה רשמית לשמו הנוכחי אחרי הכרזת העצמאות ב־1956. במתחם ארמון בארדו שוכן הפרלמנט של תוניסיה (אנ').

המוזיאון עבר שיפוצים נרחבים בסיוע הבנק העולמי שהופסקו ב־2011 בגלל אירועי המהפכה בתוניסיה. ב־18 במרץ 2015 אירע במוזיאון פיגוע חמור, שבו נהרגו 24 בני אדם, בני אומות שונות. ארגון הטרור המדינה האסלאמית נטל אחריות על כך.

האוספים

אוספי מוזיאון בארדו כוללים אלפי פריטים, שרובם עלו בחקירות הארכאולוגיות בתוניסיה מאז שלהי המאה ה־19 ויש בהם כדי לשקף את תולדותיה.[4] התצוגות ערוכות בסדר התרבויות, החל בממצאים מאתרים פרהיסטוריים וכלה במוצגים אתנוגרפיים מהדורות האחרונים.

הפריטים הייחודיים מהתקופה הפונית מקורם באתרים הלובי־פיניקים, בעיקר מקרתחדשת ומאוטיקה,[5] בהם מצבות אבן נושאות כתובות, מסכות פולחניות, פסלי חרס, והם ממחישים את הקשרים עם ציוויליזציות אחרות באגן הים התיכון. חפצים המיוחסים ליוון העתיקה נמצאו בחפירות הימיות של הספינה הטרופה במהדיה (אנ'). הממצאים – פסלי ברונזה ושיש, חלקים אדריכליים ורהיטים, מתוארכים לאמצע המאה ה־2 לפנה"ס עד לרבע הראשון של המאה ה־1 לפנה"ס. תהילתו של מוזיאון בארדו היא על האוסף העשיר של פסיפסים שמקורם באפריקה הרומית.[6] לוחות הפסיפס ממלאים אולמות מרכזיים במוזיאון ומוצגים בהם דמויות ומחזות מיתולוגיים ואלגוריים בצד תמונות מחיי היום־יום – הצגות תיאטרון, משחקי קרקס, מרוצי מרכבות, משתאות, תיאורי ספינות, מראות בניינים ומחזות ציד ודיג. מלבד הפסיפסים כולל המוזיאון אוסף פסלי שיש של אלים וקיסרים רומים, מצבות וסרקופגים. במוזיאון הוקדש אולם לחפצי אמנות נוצרית מהתקופה הביזנטית שנמצאו בתוניסיה. עם הפריטים הבולטים נמנים רצפת פסיפס מקרתחדשת שבה עוצבו ראשי שבעה מרטירים וכן אגן הטבילה מקֶבּיליָה (צר'), המכוסה סמלים נוצריים וכתובות הקדשה ומתוארך למחצית השנייה של המאה ה־6. המחלקה האסלאמית מחולקת לשניים: אמנות אסלאמית ואמנות עממית מסורתית. היא כוללת כתבי יד, מטבעות, תכשיטים, רהיטים וכלי נגינה, אריגים רקומים ממצרים הפאטמית ועצים מגולפים מהמסגד הגדול בקירואן, כלי קירמיקה מהמגרבּ ומאסיה הקטנה, אצטרולבים, שעוני שמש ומצפנים מהמאות ה־16 עד ה־20. הפריט הבולט באוסף האסלאמי הוא קובץ דפים מתוך הקוראן הכחול מקירואן המתוארך לראשית המאה ה־10. אחד החדרים במוזיאון בארדו הוקצה לפריטים יהודיים, בהם ספרי תורה.

בתוניסיה מוזיאונים ארכאולוגיים לא מעטים, בהם המוזיאונים באל־ג'ם, בקרתגו (אנ'), מהדיה (אם כי רוב מטענהּ של הספינה הטרופה אצוּר במוזיאון בארדו), קרקואן, גאפסה, סוסה, לַמטָה (אנ'), סלקטה (אנ') וספַֿקס. מוזיאון לאומי לאמנות אסלאמית מצוי ברקאדה הסמוכה לקירואן.[7]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון בארדו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ באלג'יר קיים מוזיאון בשם זהה (Musée national du Bardo (Algérie))
  2. ^ במרס 1956 הוכרז על עצמאות תוניסיה בראשות הביי אל-אמין שהוכתר למלך; ביוני 1957 בוטלה המלוכה ונוסדה הרפובליקה
  3. ^ על שמו של הביי בעת ייסוד המוזיאון – עלי השלישי בן חוסיין; "בארדו" הוא שמו של הפרוור
  4. ^ סקירה נרחבת ומפורטת של אוספי מוזיאון בארדו מצויה בערך "Musée national du Bardo (Tunisie)" בוויקיפדיה הצרפתית (בצרפתית)
  5. ^ חלקם אצורים במוזיאונים אחרים בתוניסיה, דוגמת המוזיאון לארכאולוגיה של קרתגו (אנ')
  6. ^ אוסף הפסיפסים של מוזיאון בארדו נחשב לגדול בעולם בצד אוסף מוזיאון הפסיפסים של זאוגמה, שנפתח בטורקיה ב-2011
  7. ^ List of museums in Tunisia

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!