לשכת המלח הייתה לשכה בעזרה ובה היה מאוחסן המלח בבית המקדש. נאמר בתורה: "על כל קרבנך תקריב מלח"[1], ולפיכך נדרשו למקדש כמויות ניכרות של מלח למליחת הקרבנות. מלח זה נשמר בלשכת המלח[2].
מקומה
מקומה של לשכת המלח תלוי בנוסח המשנה במידות[3]. לפי נוסח המשנה – הייתה הלשכה בצפון העזרה, ואילו לפי נוסח המובא בגמרא[4] – לשכה זו הייתה בדרום העזרה. להלכה נפסק, שהלשכה הייתה בדרום העזרה, כנוסח לשון הגמרא[5]. יש אומרים שלשכת המלח הייתה המזרחית ביותר בעזרה, ביחס לשאר הלשכות שהיו בצדה, והן: לשכת בית-הפרווה ולשכת המדיחים[6].
השימוש במלח
בגמרא נאמר, שבלשכת המלח היו מולחים עורות קדשים, וכתבו הראשונים, שמלשכה זו העבירו מלח ללשכת הפרוה הסמוכה ללשכת המלח, לשם מליחת עורות הקדשים[7].
בנוסף ללשכת המלח, היה מלח גם על גבי הכבש ועל ראש המזבח. המלח שהיה על גבי הכבש שימש למליחת אברי הקרבנות. המלח שהיה על ראש המזבח שימש למליחת: הקומץ והלבונה מהמנחות, הקטורת, מנחות הכהנים, מנחת חביתין, מנחת נסכים ועולת העוף.[8]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ויקרא ב, יג.
- ^ מידות ה, ג. רמב"ם הל' בית הבחירה ה, יז. תוס' מנחות כא, ב ד"ה בלשכת המלח.
- ^ מידות ה, ג.
- ^ יומא יט, א.
- ^ רמב"ם בית הבחירה שם. התוספות יו"ט והתפארת ישראל (מידות שם) כותבים שגרסת המשנה שבמשניות היא גרסה משובשת, אך ראה ב"שערי היכל" ליומא מערכה כט שהובאו ראיות רבות המחזקות את גרסת המשנה שבמשניות.
- ^ תוספות יום טוב מידות שם. תפארת ישראל שם אות יט.
- ^ מנחות כא, ב. תוס' שם מקשים על כך שבמשנה במידות (שם) נאמר שבלשכת הפרוה היו מולחים עורות קדשים, ומתרצים שמליחת הקדשים נעשתה בלשכת הפרוה, אלא שהמלח הובא ללשכת הפרוה מלשכת המלח הסמוכה לה.
- ^ גמרא, מנחות, כא, ב.
