זה סרט הקולנוע העלילתי הראשון בישראל שבויים על ידי במאית. הסרט השני היה "רגעים" של מיכל בת אדם ב-1979.
הסרט בנוי משני פרקים הדנים במהותה של האהבה: אביב – צעיר וצעירה מתאהבים. ההתפרקות מקדימה לבוא והם צעירים מכדי להבין מהי פרידה. סתיו – זוג מבוגר, בעל דוכן פלאפל מצית את סקרנותה של אלמנה ייקית והם מתקרבים זה לזה בהדרגה אף על פי שהם שונים בתרבות, מוצא ומעמד.
הסרט לא הצליח ונגנז לשנים רבות. ב-2013 הוא הוקרן בפסטיבל לסרטי במאיות ברחובות. במסגרת מחקרה של ישראלה שאער מעודד על ראשית קולנוע הנשים בישראל, נערכו שחזור והקרנת הסרט.
זוג צעיר, בחור (ישראל פוליאקוב) ובחורה (רינה גנור) מסתובבים בארץ ומשתובבים וכמעט אינם מדברים. לבסוף הם נכנסים לטירת ליטוינסקי ומוציאים משם רהיטים ומתיישבים על רכס כורכר סמוך לספינה טרופה בחוף שפיים. הם משתכשכים בים ומקיימים יחסים ללא הפסקה.
כאשר הבחורה נותנת לבחור תפוח ורומזת לו שהיא רוצה להתיישב במקום, הוא עוזב אותה, חוזר לעיר ומתהלך שמח ועליז בגלל החופש שניתן לו.
סתיו
עובדיה (אריה אליאס), גר לבדו בחדר קטן ויש לו סדר יום קבוע. הוא מתעורר כל בוקר לקול השעון המעורר כדי למהר לדוכן הפלאפל שלו ולהתחיל להכין מנות של פלאפל בפיתה עם תוספות לילדי השכונה. לאחר העבודה הוא מבלה בשיחה ובגילוח אצל הספר "פיגארו" (שי דנון).
גברת אלטמן (רות הריס) היא אלמנה ייקית. גם לה יש סדר יום קבוע. היא קמה בבוקר, מכינה ארוחת בוקר ואוכלת לבד. אחר כך היא הולכת לבית הקפה הקבוע שלה שם המלצר (שמעון ברון) מכיר אותה ויודע איזה תה ואיזה עוגה היא אוהבת. לאחר קניית ירקות היא חוזרת שוב לדירתה.
היא שמה לב לילדים הצובאים על דוכן הפלאפל הסמוך ונגשת לשם. עובדיה מחייך לקראתה ונותן לה מנה אך רואה שלבסוף היא זורקת אותה לסל.
למחרת הוא שולח לה מנת פלאפל לבית הקפה וזה דווקא מוצא חן בעיניה הפעם. הם מתחילים ללכת ולשוחח, הוא קורא לה גברת אלטמן והיא קוראת לו אדון עובדיה. הבדלי התרבות והמוצא שלהם הם גדולים אבל אלטמן היא בודדה, בתה גרה בארצות הברית ובנה פרופסור לארכאולוגיה שהיא מתגאה בו אך אין לו זמן להקדיש לה. עובדיה הוא היחיד שמתעניין בה ומתייחס אליה בכבוד.
פיגארו מדריך את עובדיה איך להתייחס לאישה. הם מבלים במשחק כדורגל ובחוף הים וכל אחד רואה בדמיונו עתיד מהיר.
הסרט מסתיים כששניהם נוסעים במכונית וספה קטנה, צוחקים ונהנים.
.jpg)
