סטן לורל נולד באנגליה בשם ארתור סטנלי ג'פרסון ב-16 ביוני1890. את הופעת הבכורה על הבמה עשה בגיל 16, ב-Britannia Panopticon בגלאזגו. בהמשך, הצטרף לורל לקבוצת השחקנים של Fred Karno's ואף שיחק לעיתים כמחליפו של צ'ארלי צ'פלין. בשנת 1910 היגר לורל לארצות הברית לאחר מסע הופעות שעשה יחד עם קבוצת השחקנים. ב-1917 השתתף לראשונה בסרט "משוגעים במאי" (Nuts in May).
אוליבר (אולי) הארדי נולד בארצות הברית ב-18 בינואר1892. הוא התחיל את הקריירה הקולנועית כמקרין. ב-1914 השתתף לראשונה בסרט (Outwitting Dad). הארדי שיחק ביותר מ-250 סרטים אילמים.
עבודתם המשותפת התבססה על הניגוד שבין דמות האדם השמן, המנסה להיות המוביל לבין דמות האדם הרזה שאינו בטוח בעצמו.
בנוסף, שתי הדמויות שיחקו בילדותיות מוקצנת ונקלעו לסדרת מצבים מביכים.
השנים עם האל רוץ'
המפגש הראשון של שני הקומיקאים התרחש בסרט "כלב בר-מזל" (A Lucky Dog). בהמשך הם הופיעו במספר סרטים נוספים אך הסרט הרשמי שלהם כזוג היה The Second Hundred Years (יוני 1927).
מאותו סרט הם עבדו כזוג בסדרה ארוכה של סרטונים קצרים ובכמה סרטים באורך מלא, בסך הכול 106 סרטים. הם כיכבו בכמה סרטונים פופולריים, עוד לפני סרטם הראשון באורך מלא Pardon Us ב-1931. כאשר הופיע רוץ', צמצם הצמד את כמות הסרטונים הקצרים והתמקד בעיקר בהפקת סרטים באורך מלא. הסרטון "תיבת המוזיקה" (1932) זכה בפרס האוסקר בקטגוריית "סרטון הפעולה בצילום חי". הם צלמו את הסרטון הקצר האחרון שלהם ב-1935.
סרטיהם הבאים של הצמד היו עליזי סקוטלנד ב-1935, "נערה בוהמית" ב-1936, "אי שם במערב" (Way Out West) ב-1937, Swiss Miss ב-1938 ו-Block-heads (סרטים אלה הופקו על ידי רוץ' והופצו על ידי מטרו גולדווין מאייר). הסרט "אי שם במערב" (Way Out West) כולל את השיר המפורסם "שביל האורן הבודד" ("The Trail of the Lonesome Pine") בביצועם של לורל והארדי, ביחד עם בוקרים זמרים. השיר הופץ כסינגל ב-1975 והגיע למקום השני במצעד הבריטי.[1]
המעבר לסרט המדבר
בעוד רוב שחקני הסרט האילם הצליחו פחות בעידן הסרט המדבר, לורל והארדי ביצעו מעבר מוצלח. המבטא האנגלי של לורל והאמריקאי-הדרומי של הארדי, כמו גם יכולת השירה של האחרון, הוסיפו מימד נוסף לדמויות שלהם. הזוג הוכיח יכולת לבצע דיאלוגים וקולות מצחיקים.
סגנון קומי notable routines
ההומור של הצמד היה בדרך כלל סְלֶפְּסְטִיק בטבעו, הדמות של לורל הייתה הדומיננטית למרות שהארדי חשב תמיד שידו על העליונה.
בכמה מהמקרים גבולות הקומדיה סטו לכיוון הסוריאליסטי. לדוגמה, לורל על ידי הקשה באצבעותיו גורם ללהבה להידלק על קצה הבוהן כמו במצית, הארדי (השמן) מנסה לחקות, לאחר הרבה ניסיונות הוא מצליח אך הוא מופתע לגלות שהאש שורפת את קצה הבוהן והוא צועק מכאב ומיד נושף ומכבה את הלהבה.
סצנה ("קטע") שכיחה הייתה "קרב" מול יריב. הקטע היה מתחיל כאשר הזוג היה פוגע בדבר ערך של היריב כאשר הוא לא מוכן. היריב ממתין רגוע שיסיימו ואז בצורה רגועה הורס להם דבר ערך, וחוזר חלילה עד שהעניין מתגבר לידי אורגיה ונדליסטית של הרס.
לאורך הקריירה הכוח המניע היה לורל, הוא כתב הרבה "קטעים" קומיים ותסריטים, ומדי פעם (לפעמים בצורה אנונימית) הפיק את הסרטים.
.svg){kind=logo}
