הלאזים או הצ'אנים (בלאזית: ლაზეფე, בגאורגית: ლაზები, או ჭანები, בטורקית: Laz) הם קבוצה אתנית שהתגוררה בתחילה לחוףהים השחור על גדות מחוזות צפון-מזרח טורקיה ומערב גאורגיה. השפה המדוברת בפיהם קרובה למגרלית ומעט מרוחקת יותר מהגאורגית (ממשפחת השפות הכרתווליות). בגאורגיה הם מוגדרים בדרך כלל כ"קבוצה טריטוריאלית-תרבותית" של הגאורגים. למרות זאת, ישנם לאזים בטורקיה הדוחים אף את המושג "כרתוולים" מתוך מטרה לשייך את עצמם כחלק מקבוצה אתנית לאזו-מגרלית או לזאנים שגירשו את הגאורגים.
הלזים מתגוררים באזור גאוגרפי המצוין כיום כ"לאזונה" (ლაზონა). כיום, כל האזור הוא חלק מהרפובליקה של טורקיה. ההיסטוריה שלהם מתוארכת אחורה לפחות למאה ה-6 לפנה"ס. כאשר הממלכה הגאורגית הראשונה במערב הייתה ממלכת קולכיס, שכיסתה את שטח מערב גאורגיה המודרנית והנפות הטורקיות המודרניות: טרבזון וריזה. בין תחילת המאה ה-2 לפנה"ס והשנים המאוחרות של המאה ה-2, ממלכת קולכיס, יחד עם הממלכות השכנות, הפכה לזירה מאבק אלים והרסני בין הכוח המקומי החזק של הקיסרות הרומית לבין ממלכת ארמניה והממלכה שהתקיימה תקופה קצרה פונטוס. כתוצאה ממערכה רומאית מבריקה של המצביאים פומפיי ולוצולוס, ממלכת פונטוס נהרסה לגמרי על ידי הרומאים, וכל השטחים כולל קולכיס, סופחו לתוך האימפריה הרומית כפרובינציות.
האיחוד מחדש של לזיכה עם ממלכת אבחזיה לתוך האימפריה הביזנטית בשנת 562 הביאו ל-150 שנות יציבות יחסית שהופסקה בתחילת המאה ה-7 כאשר הופיעו הערבים הופיעו באזור ככוח אזורי חדש.
הממלכה הקדומה קולכיס והממלכה שירשה אותה לזיכה הייתה ממוקמת באותו מחוז בו היו ממוקמים דוברי הלאז של היום, ותושביו דוברים כנראה ורסיה תורשתית של אותה שפה. קולכיס הייתה מקום מושבם של יאסון והארגונאוטים המפורסמים מהמיתולוגיה היוונית.
הטורקים קוראים להם "לאז" לכל תושבי פרובינציות הים השחור מזרחית לנפת סמסון. השם לזכה מתייחס בדרך כלל לשפה הלאזית, מצביע על הדיאלקט בנפת טרבזון של טורקית לאלה שאינם לאזים, אף על פי שלאמיתו של דבר היא שפה דרום קווקזית, ללא קרבה לשונית לטורקית. מצד שני הלאזים נוטים להפריד את עצמם מהתושבים האחרים של המחוז. כמו כן מי שאינם לאזים, מסרבים לקבל את השם ומעדיפים לקרוא לעצמם "קרדניזי" (שמשמעותו: מהים השחור).
