מן הכתובת ניתן ללמוד על שלושה מבני שושלת מלכי בני-עמון: עמינדב, בן הצִלאל, בן עמינדב.
אתחר ואשחת - כנראה שתי מילים הקשורות לאגירת מים: "אתחר" היא כנראה מתקן מים, ו"אשוח" היא בריכה. ראו "אשוח" בכתובת מישע המואבית ואף במגילת הנחושת.[3]
את רשימת המעשים של עמנדב המלך ניתן להשוות לדברי קהלת: "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם" (ב', ד'–ו').[3]
פירוש שלוש השורות האחרונות: יגיל וישמח בימים רבים ושנים רחוקות. הזוג "יגיל / ישמח" מופיע רבות במקרא ובשירת אוגרית; את המשפט"יומת רבם ושנת רחקת" ניתן להשוות ליחזקאל, י"ב, כ"ז: "לימים רבים ולעתים רחוקות", וכן לצירוף המצוי באכדית šanātim rūqātim (שנות (שנים) רחוקות).[3][4]
המלכים
בכתובת הבקבוק מוזכרים שני מלכים, סב ונכדו, בשם עמנדב. אשורבניפל מלך אשור הזכיר בכתובותיו המלכותיות את עַמִנַדבִ מלך בית עמון כאחד מעשרים ושניים מלכי החוף, לב הים והיבשה שהגישו לו מנחה במהלך מסעו הראשון נגד מצרים.[5] חלק מהחוקרים מזהים את עמנדב הסב עם עמנדב הראשון מימי אשורבניפל, על סמך תארוך כתובת הבקבוק לסביבות 600 לפנה"ס, אך ייתכן שעמנדב הסב מכתובת הבקבוק הוא אותו עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.[6][7][8] ייתכן אף, על סמך תארוך אחר לכתובת הבקבוק, שעמנדב הנכד הוא עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל, ובמקרה זה, עמנדב הסב קדם לעמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.[9]