כתב יד מינכן 95[1] או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי[2]. כתב היד נכתב בגרמניה או בצרפת במאה ה-14 (נחתם בשנת ה'ק"ג, 1342), וכיום שוכן בספריית מדינת בוואריה במינכן.
כתב יד זה היה הבסיס למפעלו של הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ – דקדוקי סופרים, וכך הוא כותב בהקדמה למפעלו הגדול, בהתייחס לכתב יד זה:
זה כארבע שנים אשר באתי פה מינכען ומצאתי בעקד הספרים אשר למלך יר"ה [=ירום הודו] ש"ס כתב יד נכתב כולו בכרך אחד. וכאשר עיינתי בתוכו מצאתיו מלא ברכת ה' בגרסאות ונוסחאות שונות השונות מנוסח הנדפס לפנינו והמה מסכימות לגירסת הראשונים ז"ל ולסדר משנתם ובהרבה מקומות בגמרא שהוקשה לי בהמה (=בהם) מצאתי בו גרסה נכונה וישרה. אמרתי עת לעשות לה' ובמקום שאין איש אשתדל להיות איש, וקיבלתי עלי לכבוד שמים ולכבוד התורה את הטורח העצום והמלאכה הכבדה להעתיק את כל השנויים והחילופים אשר אמצא בו ולא אזוז מפה עד אשר אבא למרום קיצו של התלמוד כולו. [...] ובעזר ה' קרבתי אל המלאכה הנכבדה בשלישי לחודש אלול תרכ"ג [=18 באוגוסט 1863] ואעבד בה עד ראש חודש אלול תרכ"ה [=1865] כשתי שנים רצופים בלי ביטול ורפיון כל היום וחלק גדול מהלילה ביגיעה רבה ועצומה...
מבנה כתב היד
כתב היד נכתב על קלף והוא כרוך בכרך אחד גדול בן 577 דפים. הוא כתוב בכתיבה אשכנזית טיפוסית וכנראה נכתב בצרפת. כתב היד מכיל את כל הטקסט של התלמוד הבבלי למעט חיסרון של כשני דפים ובנוסף ישנן בו תוספות חשובות אחרות. המשניות שיש עליהן תלמוד בבלי, כתובות בכתב יד גדול יותר בצדו הפנימי של הטקסט התלמודי.
בסדר כתיבת המסכתות קיימים שינויים מסוימים מהמקובל בימינו. כתב היד מכיל לפי הסדר:
1. ברייתא דמלאכת המשכן
2. שיר
3. סדר עולם רבה
4. סדר מועד
5. מסכת ברכות
6. סדר נשים; קידושין וגיטין (בסדר זה[3]) לפני נדרים, נזיר וסוטה.
7. מסכת נדה
8. סדר נזיקין (ללא מסכת אבות)
9. סדר קדשים
10. משניות – סדר זרעים (למעט מסכת ברכות)
11. משניות סדר טהרות (ללא מסכת נדה)
12. מסכת אבות
13. מסכת דרך ארץ
14. פרקי בן עזאי
15. מסכת כלה
16. מסכת סופרים
17. מסכת גרים
18. סדר תנאים ואמוראים
19. טופסי שטרות
20. תקנות רבינו גרשום
21. תקנות רבינו תם
22. יחוס ר' יהוספיה (מגיה כתב היד)
תולדות כתב היד
על פי הקולופונים בכתב היד, הסופר הוא שלמה בן שמשון והוא העתיק את כתב היד עבור רבי מתתיה טריוויש שהיה רבה של פריז במחצית השנייה של המאה ה-14. על פי עדותו, העתקת התלמוד הבבלי הושלמה בי"ב בכסלו ה'ק"ג (נובמבר 1342)[4], והשלמת שישה סדרי משנה (תוספת סדרי זרעים וטהרות שאינם בתלמוד הבבלי) הסתיימה בי"ז בטבת באותה שנה[5].
ערכו של כתב היד
כאמור עיקר חשיבותו של כתב היד הוא בהיקפו – כל התלמוד הבבלי כולו, וכן העובדה שהוא היה מוכר לחוקרים ורבנים עוד במאה התשע עשרה. לרבינוביץ בעבודתו על דקדוקי סופרים לא היה כתב יד מקביל, והוא ייחס חשיבות רבה לכתב יד מינכן, אך גם הוא כותב בהקדמתו שיש מקומות "אשר נוסח הכתב יד מוטעית...".
במחקר מקובל לומר שיש לכתב יד זה חסרונות רבים וזאת ביחס לכתבי יד אחרים ולקטעי הגניזה. כבר רבינוביץ כתב שיש בכתב היד שיבושים רבים בהם שיבושי שמות[6]. פירושו של רש"י והגהותיו היו ידועים לסופר כתב היד, ורבות מהגהותיו של רש"י חדרו לכתב היד, מה שמונע מחוקרים למצוא בכתב היד נוסח קדום יותר לפני תקופת רש"י. פרופ' שמא פרידמן כתב שהנוסח מרבה להסתמך על מקבילות, מה ששוב מונע גישה לנוסח מקורי. כתב היד הוא אשכנזי, אם כי יש הבדלים בין מסכתות שונות במסורת הנוסח שלו, כנראה משום שהוא העתיק מכתבי יד שונים במסכתות שונות[7].
מהדורות
מהדורה ראשונה של צילום כתב היד יצאה בליידן בשנת תרע"ב (1912).
מהדורת צילום של מהדורה זו יצאה בירושלים בשנת תשל"א.
כיום ניתן לצפות בכתב היד באיכות טובה באתר הספרייה במינכן, וכן באתר הספרייה הלאומית, וכן באתר ספריא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בגלל חשיבותו הוא מכונה פעמים רבות "כתב יד מינכן" (או כתי"מ) סתם, ללא המספור הקטלוגי שנערך לפי הקטלוג של שטיינשניידר, אולם בספריה במינכן ישנם כתבי יד נוספים של התלמוד
- ^ חסרים בו כשבעה דפים מהתלמוד שלנו, כנראה בגלל טעות סופר
- ^ בסדר שלפנינו גיטין קודמת לקידושין ושתיהן בסוף הסדר.
- ^ ראו צילום מסוף סדר קדשים (מסכת קינים) כאן, בפורום אוצר החכמה.
- ^ ראו צילום סוף מסכת עוקצין כאן, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ בחיבורו על מסכת ראש השנה כותב פרופ' דוד גולינקין שכתב היד על המסכת "מלא שיבושים כרימון"
- ^ לפירוט ראו במאמר "כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי" להלן
