כופתאות זהובות (בהונגרית: Aranygaluska) הוא קינוח מהמטבח ההונגרי. למרות שמו, אין לו קשר של ממש לכופתאות. המאפה עשוי מבצק שמרים.
מאפיינים
את פיסות הבצק בצורת בצקניות בגודל כ-2–3 ס"מ מניחים לא קרוב מדי זה לצד זה בקערה חסינת אש, מורחים בחמאה, מפזרים אגוזי מלך מסוכרים מטפיחים ואז אופים בתנור מעל תבנית עם מים. המאפה ניתן להכנה גם בשכבות, בין השכבות מוסיפים בדרך כלל ריבת משמש ו/או צימוקים, או קינמון במקום אגוזי המלך בין השכבות. ניתן לאפות את המאפה גם בתבנית של קוגלהוף. בדרך כלל יוצקים מעל המאפה המוכן רוטב וניל או רוטב מתוק בשם בורשודו (borsodó) על בסיס יין לבן.[1][2][3]
היסטוריה
מילון הפרשנות ההונגרי שפורסם בין 1862 לבין 1874 של Czuczor–Fogarasi, כלל כבר את הכופתאות הזהובות, עם זאת, במילון ההונגרי הטרנסילבוני להיסטוריה של מילים, שכולל מלים ומונחים מאמצע המאה ה-15 עד סוף המאה ה-19 אין ערך כזה. קאקאש מארטון (Kakas Márton), כלומר הסופר ההונגרי הדגול מור יוקאי בשמו הבדוי, במאמרו "מאכלינו הלאומיים", שפורסם בגיליון 6 ביולי 1862 של "עיתון יום ראשון", כלל את הכופתאות הזהובות של העיר טורדה ברשימת המנות "שבשבילם הונגרים שהיגרו לחו"ל כמהים לחזור".
לפי "האנציקלופדיה של אוכל יהודי" (Encyclopedia of Jewish Food), כופתאות זהובות הוזכרו כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. באמצע המאה ה-20, המאכל הפך פופולרי גם בארצות הברית של אמריקה הודות למאפיות הונגריות, כלומר הונגריות-יהודיות. בשנת 1972, המתכון של המאפה הופיע בספר הבישול של בטי קרוקר בשם "מאפה הונגרי לקפה" (Hungarian Coffee Cake). במהלך התפשטות המתכון, בילבלו אות לעיתים קרובות עם "לחם קופים" (monkey bread) שהוא מתכון דומה ולכן השם הזה נדבק לו.[4] ננסי רייגן הפכה את הכופתאות הזהובות לפופולריות גם בבית הלבן כשהגישה אותן בחג המולד.[5]
הערות שוליים
