רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין. עלה ארצה בשנת תקצ"ח והיה לאחד מעסקניה הבולטים של עדת הפרושים בירושלים באמצע המאה ה-19 וממקימי היישוב העברי בארץ ישראל. נפטר בי"ט טבת תרל"ה ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.
מפעליו
היה מהמובילים בהשגת הרישיונות לחידוש בניית בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד[1] ומגבאי בית הכנסת,[2], ושומר 'חותם חצק"מ' אשר על פי המסורת נחקק על ידי הגר"א ונמסר לתלמידיו בעלייתם לארץ ישראל. היה ממקימי ת"ת הכללי וישיבת עץ חיים וחתום בספר התקנות של הת"ת[3]. בשנת תרכ"ג יצא בשליחות כשד"ר לארצות אירופה לטובת בית החולים ביקור חולים.
נחשב כבעל ידיעות רבות בדקדוק ובמסורה ובשל כך נשלח על ידי חכמי ירושלים לארם צובא לבדוק את כתב היד של ה'כתר'[4].
משפחתו
בנו רבי יהושע שאימץ את שם המשפחה יעקבזון על שם אביו (הוא אבי משפחת יעקבזון הירושלמית), היה מבוני ירושלים מחוץ לחומות ונמנה עם ראשי "חברת בוני ירושלים". שייסדה את שכונות נחלת שבעה בית דוד ומאה שערים[5]. היה אחד המלמדים הוותיקים בת"ת עץ חיים והמלמד הראשון בשכונת נחלת שבעה בהווסדה, ראש גבאי שכונת "בית יעקב". שמבניו ידועים רבי אברהם דוד יעקבזון "העילוי מלוצין" מתלמידיו של רבי נחומקה מהורדנא ושל המהרי"ל דיסקין שהיה מרביץ תורה ומגיד שיעור בבתי מדרש רבים בירושלים[6]. וכן יעקב זאב יעקבזון מבוני פתח תקווה שעסק בהוראה בבית ספר נצח ישראל ומייסד אגודת המלמדים בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
