יעקב אקהויז בן לברוך (יליד פולין) ונינה (ילידת רוסיה), ואח ל-4 אחים נוספים, כאשר הוא היחידי שנולד בישראל כול השאר נולדו בקרקוב שבפולין[1]. המשפחה עלתה לישראל והשתקעה בשכונת מורשה שברמת השרון, ובילדותו היה משחק במתנ"ס ליד ביתו בכדורגל עם שאר הילדים. אברהם בכר, מאמן ושחקן עבר בנבחרות הילדים והנוער, צפה בו באחת מאליפויות הארץ לבתי הספר, והזמינו לאימון הפועל תל אביב. בהמשך השתלב באופן קבוע במחלקת הנוער ובעונת 1973/1974 עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים, בהתחלה מהספסל.
אקהויז החל לשחק בהפועל תל אביב לצידו של הבלם דוד פרימו וכשהאחרון פרש באמצע שנות השבעים תפס אקהויז את מקומו כבלם אחורי. אקהויז הצהיר כי פרימו תרם לו רבות ובדומה לו הוא נחשב שחקן הוגן ובלם מעולה, שאינו זקוק לבצע עבירות כדי לחלץ את הכדור. יכולותיו של אקהויז כבלם היו מגוונות מאוד, החל מיכולת טכנית גבוהה, דרך יכולת תיקול מעולה ומיקום טוב וכלה במשחק ראש משובח. יכולות אלה הקנו לו מקום קבוע בהרכב הפועל תל אביב לאורך למעלה מ-16 שנים. אקהויז שיחק לאורך הקריירה הארוכה שלו כבלם אחורי (לצידם של הבלמים הקדמיים קיקו רחמינוביץ' ויוסי זאנה) וכקשר הגנתי כחלק מחוליית קישור שנחשבה לטובה בארץ בשנות השמונים וכללה את ריפעת טורק, אלי כהן ומשה סיני.[2]
אקהויז הוא שיאן ההופעות של הפועל תל אביב, במדיה רשם 454 הופעות בליגה הבכירה ו-30 הופעות בעונה היחידה בה שיחקה הקבוצה בליגת המשנה. אקהויז זכה עם הפועל תל אביב באליפות המדינה בשנים 1981, 1986 ו-1988, וכן בגביע המדינה בשנת 1983. במהלך השנים כבש 12 שערי ליגה.
בשנת 1992, בגיל 34, פרש ממשחק פעיל, שימש כמאמן בבתי ספר לכדורגל, ולימים גם במחלקת הילדים של הפועל תל אביב. כיום מאמן במחלקת הנוער של הפועל ראשון לציון. במקביל לאחר פרישתו עבד כקורא מונים בחברת החשמל במשך כ-30 שנה.
