|
יוסף צבי רימון
יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר, סופר והוגה-דעות עברי, מגדולי משוררי היישוב.
חייו
י"צ רימון נולד בעיירה ביז'ון (פולין). אביו, אפרים אליעזר רימון (גְרַנַט) היה למדן וסופר. נקרא על שם סבו, עליו כתב ש"היה איש קדוש". למד בישיבת לידא של הרב יצחק יעקב ריינס, בישיבת רמיילס בוילנה, ובאופן אוטודידקטי ספרות עברית חדשה. שימש מורה בכפר, ובשנת 1906 פרסם את שירו הראשון, ממנו התפעלו דוד פרישמן והלל צייטלין, וניבאו לו עתיד מזהיר. בשנת 1909 נשא לאשה את אסתר לבית שכטין, ועלה לארץ ישראל.
בארץ קירבוהו אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) ויוסף חיים ברנר, ויצירותיו התפרסמו ב"אחדות" וב"הפועל הצעיר". בשנתו הראשונה היה לבלר בכולל ורשה שבירושלים, וחי חיי עוני ודחקות.
אז"ר הביאו אל הרב קוק. משעה שנפגשו, התקרבו מאוד. י"צ רימון הושפע ממנו עמוקות, וחלק משיריו הם ממש פירושים או גרסה שירית לדברי הרב קוק. הרב קוק עצמו העריך מאוד את המשורר וכתב עליו "הגיע הזמן להתעורר, לתת כבוד למשורר המיוחד במינו בזמננו... הנהו העלול לפתוח מסלול הקודש בשירת ישראל המתחדשת... לחזק ולאמץ את ידיו הטהורות של האיש הטהור...".
רימון נדד ברחבי ארץ ישראל (בתחילת דרכו השתמש בשם הספרותי "יוסף הנודד") והתגורר בערים רבות, כולל שנות הוראה ביפו, חיפה, ופתח-תקווה; ותקופה בצפת בה למד גם את תורת הנסתר. גם אחר כך, כשהתגורר במקומות אחרים, היה הולך מדי פעם לצפת. מחוסר כסף היה עושה את המסע ברגל, כשהוא לוקח מפעם לפעם 'טרמפ' על עגלה, ועוצר בבתים של מכרים ביישובים שבדרך, בין השאר בביתו של קדיש לוז בדגניה ב'.
בשנת ה'תרפ"ג (11 באוקטובר 1922) נפצע קשה על גדות הירקון בידי פורעים ערבים. רימון הגלה עצמו מביתו למשך כ-15 שנים ועשה בעיקר בצפת ובגליל. החל משנת ה'תרצ"ו (1936) התגורר עם משפחתו בתל אביב. יש אומרים ש"ההגנה" נקמה את פציעתו, ופגעה קשות באלה שפצעוהו.
ביוני 1956 קיבל את פרס הנשיא יצחק בן-צבי[1].
נפטר בשנת 1958 ונטמן בבית הקברות טרומפלדור[2].
משפחתו
רימון הותיר בן – הסופר דוד רימון, לימים יקיר העיר תל אביב, ובת – רבקה. אחד מנכדיו הוא הרב יוסף צבי רימון, רבה של המועצה האזורית גוש עציון וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב.
אחיו הצעיר היה המשורר יעקב רימון.
היה דודה של אמה של חוקרת הספרות פרופ. זיוה שמיר.
הנצחה
בשנת 1994 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת רמת בית הכרם (הרחוב הראשון בשכונה), שדרות יוצ"ר בתל אביב קרויות על שמו, וכן רחוב בבני ברק.
שירתו
שירתו זכתה להכרה רחבה ביותר, הן בציבור הדתי והן בציבור החילוני. היה בקשר עם סופרי ומשוררי התקופה, כביאליק, עגנון, ברנר ועוד, וכן גם שמר על קשר עם רבנים רבים ובראשם הרב קוק. שיריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים, החל מביטאונים חרדיים וכלה ב"הפועל הצעיר" ו"המשמר". אף רבנים חרדיים הכירו את שירתו, והרבנים יהודה עמיטל ואליעזר יהודה ולדינברג סיפרו שבנערותם הכירו רבים משיריו בעל פה[3]. רוחב הציבור שאליו הגיעה שירתו מרשים, אך גם עצם היותו משורר החש בעוצמה בעת ובעונה אחת בכח הדתי ובכח השירה שבו ייחודית, ואין לה כל דוגמה נוספת בדורו.
שלמה בר מלהקת הברירה הטבעית הלחין אלבום "עד כלות נפש ואחריה", שכולל 11 שירי תפילה ופיוט, שהלחין בר לשירים שכתב המשורר יוסף צבי רימון בשנות ה־30 וה־40
מאפייני שירתו
שירת אמונה
שירת יוסף צבי רימון היא שירת אמונה טהורה, ומכוח האמונה הוא שר על הטבע, על החיים, על הלאום, על האהבה, על היופי, על הצער, על התשובה, על יהדות ולאומיות ואנושיות ותיקון עולם. זו אמונה פנימית שבליבו, שאינה תלויה בעולם הזה, שאינו אלא מעשי בריאתו ויצירתו של הקב"ה. אמונתו השלמה באל האחד והיחיד שהוא תכלית כל חייו ושירתו, ובמפעלותיו, ממלאה את נפשו, ומעלה את שירתו למעלת התפילה.
חתירה לפשטות
בשירים שכתב בצעירותו הוא מקפיד על משקל וחרוז, אך במהרה החל לחוש שלא בנוח במגבלות אלה. הוא החליט 'למרוד' בחרוזים וכתב על כך (בשיר השיר נתן בכלא):
- "השיר ניתן בכלא - סגרו עליו בחרוזים,
- כבוא האביב ביקש דרור, ואחלץ אותו ממיצר..."
בהימנעותו משימוש בחריזה ומשקל, הוא כתב בצורה מודרנית ביותר, בניגוד לרוב משוררי דורו אך בדומה לרבו, הרב קוק, שכתב גם הוא כי הוא חש שהחרוזים כולאים אותו ומגבילים את נפשו היוצרת.
שיחה עם האל
הנושא הבולט בשיריו היא הפנייה לאל על כל פניו וגילויו. לעיתים הוא חש את מגעו של האל, לעיתים חש שהוא מרוחק, מחפש ולא מוצא ולפעמים הוא מגלה באיחור שהאל היה עמו אך הוא לא ידע. כך הוא פונה אל ה' (בשיר מי ומה אני...):
- "אלוהים אלוהי! עגמה נפשי לאהבתך.
- אבי האלוהים! לאש אהבתך אכסף.
- שדי! שדי! המטר עלי אש שמיך -
- תן חזונך, אלוהי!"
הכמיהה והרצון העז והגועש (בניגוד לביאליק למשל, שבשירו זוהר, שואף "כל ימי סתרים ודממה", ומעיד ש'לבבו אילם') לקשר עם האל בולטת כאן. הוא חש כאן "מי ומה אני, כי אהבתני כה, אלי!" ואומר בשירו אלי אהבתיך, "אלי אהבתיך עד כלות נפש ואחריה".
תעוזת שירתו
הוא מתלבט בשירו איכה אשיר: "איכה אשיר על יום ולילה - / ואלוהים הוא יצרם? / איכה אשיר על שמים וארץ - / ואלוהים הוא יסדם?" אך מתחזק ואומר: "אשיר ליוצר כל ונעלה על הכול / לאלוהים אשירה!". מתוך אהבתו הגדולה לאל, הוא מתגבר על חששו מן השירה, וכותב בהעזה רבה (בערו שערי אמנות... שיר ב'):
- "על תלתלי נערה בוער האלוהים
- ולא יבוש.
- ממקלט הנזירים יצא,
- וישתפך על מלוא מרחבי הארגמן -
- התחמוד כאדם, האלוהים?!..
- מעין גבר תזהיר,
- שובב היית כמוני, האדם!
- הבה ארדפך גם אני,
- כי אותי רדפת
- אלוהים נצחי, אהבה!.."
אלוהים ברא את האדם בצלמו ועל כן על האדם להדמות לו. אלוהים, לפי רימון "עשה הכול כאמן" ולכן, כפי ש"אלוהים אמן גילה כחו / ויהי שיר הערב..." אף המשורר אומר: "ואשיר שירי, / שיר אדם-אמן!".
כתביו
ספרי שירה
בתחילת דרכו פרסם מספר קובצי שירים:
- "לקט" (תר"ע), "דביר" (יפו, תרע"ג), "במחזה" (יפו, תרע"ו)
- "כתרים" (תל אביב, תש"ד)
לאחר מותו נערכו בידי פרופ' צבי לוז שני קובצי שירים:
- "שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (מסדה, ה'תשל"ג)
- "ילקוט שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (זמורה ביתן, ה'תשמ"ט)
בנוסף נדפסה לאחר מותו חוברת מכתב ידו בשם "דרך שירתי".
ספרי הגות
- נביאים : ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, ירושלים תשל"ה
- הושע קהלת, ירושלים תשל"ה
- שופטים, ירושלים תשמ"ג
- עצי חיים - דברים על גדולי האומה, מוסד הרב קוק: ירושלים תש"ו - תש"י. (על ל"ו מגדולי ישראל: מרבן יוחנן בן זכאי ועד לראי"ה קוק)
- משורר היהדות - לדמותו הרוחנית של הרב א. י. קוק, תל אביב תרע"ט
- רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורעיון התחיה, פתח-תקוה תרפ"ב?
ראו גם
לקריאה נוספת
- מזכרת היובל ליוסף צבי רימון, בהוצאת פנחס גרייבסקי, ירושלים תרצ"ב.
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; יוסף צבי רימון, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 425–426.
- שירים י.צ. רימון, העורך: ישראל כהן, בחר והקדים מבוא: צבי לוז, אגודת הסופרים העבריים בישראל, ליד הוצאת מסדה, תשל"ט?, 1978?
- צבי לוז, שירת יוסף צבי רימון, עריכה: לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, ה'תשנ"ח
- אברהם קריב, שביבים ושבבים, ב-"מאזנים" תמוז תשט"ז, ע' 179.
- שמואל שתל, שירת האמונה, ב-"מאזנים" אייר-סיון תש"ן, ע' 50-46.
- נורית גוברין, בתוך היישוב הישן וכנגדו: י"צ רמון, בתוך: דבש מסלע - מחקרים בספרות ארץ-ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט/1989, עמ' 257 - 263. על סיפורו: "במבואות ירושלים"(תרע"ג/1913).
- שמואל קליין ונעמה שקד (עורכים), "משיב הרוח" כ"א, גיליון מחווה לאמיר גלבע ויוסף צבי רימון, קיץ ה'תשס"ו. בגיליון מספר מאמרים על שירתו.
- דרור אידר, "'והם לא הכירוהו' – על מיתוס אישי ומשיחיות ביצירה ובביוגרפיה של יוסף צבי רימון", תרביץ, עה, חוברת ג-ד (ניסן-אלול תשס"ו), עמ' 539 - 564.
- דרור אידר, אחרון משוררי האלהים: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון, מאגנס, תשס"ט
- דרור אידר, "'כמשוגע במקלות יכוני' — בן המלך העני: 'אנוכי בן מלך' כשיר מפתח להבנת מפעלו הספרותי של יוסף צבי רימון", דפים למחקר בספרות 17/16, תשס"ח-תשס"ט. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אב"א אחימאיר, "אהבה בת-שמיים", בתוך: עין הקורא - ספרים וסופרים, עיתונאים ועיתונים, כתבים נבחרים כרך ו, ע"ע 295-294
קישורים חיצוניים
- זרעונים, מאמר על השירה והמחשבה, קובץ קול התורה 1930 באתר היברו בוקס
- הגיונות קודש, מאמר על ישראל, קובץ קול התור 1930 באתר היברו בוקס
- ר' בנימין, יוסף צבי רימון, בפרויקט בן-יהודה
- ג. קצנלסון, שירה דתית בימינו, הארץ, 8 בפברואר 1957
- ישראל כהן, שירת י. צ. רימון, על המשמר, 5 ביוני 1973
- אפרים טויבנהויז, משורר האמונה והיהדות, שערים, 18 ביולי 1952
- הרב יוסף צבי רימון (נכדו), המשורר ר' יוסף צבי רימון, באתר דעת
- דרור אידר, אלוה! גדלו מעיינות לבבי - ואמאס בפירורי-שירה, באתר הארץ, 19 במאי 2004
- דרור אידר, 'שירת ימים ושחקים בלבו' – יוסף צבי רימון בתקופת העלייה השנייה, JSIJ 4, 2005
- דרור אֵידָר, השירה כתהליך מיסטי, בבלוג של אלי אשד באתר "רשימות", 8 בספטמבר 2009
 ערן סבאג, "חיים של אחרים" על יוסף צבי רימון, 13 ביוני 2010- דרור אידר ,שירתו של הרב יוסף צבי רימון, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- מספר שירים של רימון באתר "יקוד"
- שמואל גילר, משורר האלוהים יוסף צבי רימון ופרשת רצח הקצין תאופיק בק
- דברים לכבוד 50 שנה להולדתו במוסף של עיתון דבר
- המשורר רבי יוסף צבי רימון, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 25, טבת תשס"ב, עמ' 4
- יעקב רמון, מלואים ל״מנבכי־־הלב״, באתר היברובוקס
 אברהם בלבן, אחרון משוררי האלוהים, באתר הארץ, 12 במרץ 2017
הערות שוליים
|
|
.jpg)
