נולד כבן שני לרב חיים הגר ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נישא ללאה בת רבי ישראל בן הרב משה צבי מסאווראן. התגורר בסאווראן, והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.
אחרי פטירת אביו, בשנת תרי"ד, החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, הרב יעקב שמשון הגר מקוסוב והרב מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט (סירט)[1] שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר לרדאוץ (ראדעוויץ), על שמה נקרא.
בשנת תרל"געלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, שם פתח בית מדרש וניהל אדמו"רות. את מקומו ברדוביץ כאדמו"ר, מילא בנו רבי משה על פי מינוי אביו.
קבר הרבנית לאה אשת רבי יוסף אלטר, מאחורי קבר בנם הרב משה הגר (רדוביץ)
על פי המסופר היה נחשב לחכם, ואחרי פטירת אביו אמרו עליו שבוודאי יצליח להקים חצר מפוארת עם חסידים רבים, אך למעשה עקב מגוריו ברדוביץ שהייתה עיר מרוחקת ללא גרעין של חסידים לא הצליח לפתח בה את חצירו והוא עלה לארץ ישראל.[3]
בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת כולל עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.[4]
משפחתו
בנו הרב משה הגר (רדוביץ) - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת תרנ"ז עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "ויקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
בתו - נישאה לרבי שמואל שמעלקא רובין, בן רבי יצחק רובין מברודי, חתן הרב שלום רוקח מבעלז ונכד הרב נפתלי מרופשיץ. רבי שמעלקא כיהן כאדמו"ר מפורסם בסערעט (סירט) והיו לו חסידים רבים. כאשר חמיו רבי יוסף אלטר עלה לארץ עברו אליו חלק מהחסידים.
.JPG)
