יוסוף בן אסחאק (בערבית:[דרושה הבהרה] يوسف بن إسحاق ; 12 באוגוסט 1910 – 23 בנובמבר 1970) היה פוליטיקאי ועיתונאי סינגפורי ממוצא מלזי שכיהן כנשיאה הראשון של רפובליקת סינגפור.
בן אסחאק היה עיתונאי והמייסד של העיתון Utusan Malaysia (אנ'). בבחירות הראשונות שהתקיימו בסינגפור לאחר קבלת האוטונומיה מבריטניה בשנת 1959, ניצחה מפלגת הפעולה העממית בראשותו של לי קואן-יו. קואן-יו מונה לראש הממשלה ובן אסחאק מונה ב-3 בדצמבר 1959 לראש המדינה (Yang di-Pertuan Negara). כאשר קיבלה סינגפור את עצמאותה ב-9 באוגוסט 1965, מונה לנשיא הראשון של רפובליקת סינגפור ולי קואן-יו לראש הממשלה הראשון.[1][2]
ביוגרפיה
יוסוף בן אסחאק נולד למשפחה בת עם המיננגקבאו,[3] בטייפינג, פרק שבפדרציית המדינות המלאיות (כיום, מלזיה) ב-12 באוגוסט 1910, המבוגר מבין תשעה אחים. החל בלימודי האנגלית בשנת 1921 בבית הספר "King Edward VII" בטייפינג, עיר הולדתו. בשנת 1923 עבר אביו לעבוד בסינגפור ובן אסחאק התקבל לבית הספר "Victoria Bridge" בעיר בדוק במזרח סינגפור.[2][1] בשנת 1924 נרשם לבית הספר הוותיק בסינגפור, "Raffles Institution" (אנ') שבין בוגריו נמנים: ראש הממשלה הראשון של סינגפור האוטונומית, לי קואן-יו, השר הראשי הראשון של סינגפור, דייוויד מרשל, הנשיא השני של סינגפור, בנג'מין שיארס ועוד. בן אסחאק התגייס לחיל הצוערים הלאומי של סינגפור והיה הצוער הראשון בדרגת קצין. עבר בהצטיינות את הבחינות של קיימברידג' המשיך את לימודיו ב-"Raffles Institution" לשנתיים נוספות (עד 1929) במסגרת "מלגת המלכה" (אנ') שקיבל.[1][2]
לאחר שסיים את לימודיו ב-"Raffles Institution" החל לעבוד כעיתונאי ויחד עם שני חברים, החל לפרסם מגזין שהוקדש כולו לעולם הספורט. בשנת 1932 הצטרף בן אסחאק ל-"Warta Malaya" שהיה עיתון מוכר בזמנו במלאיה.[2] הוא ייסד ב-1938 עם מספר מנהיגים מלאים את העיתון "Utusan Malaysia" (אנ') והיה למנכ"ל הראשון. העותק הראשון של העיתון יצא ב-29 במאי 1939. בתקופת הכיבוש היפני של סינגפור (אנ') (15 בפברואר 1942- 15 באוגוסט 1945) נאלץ העיתון להפסיק את פעילותו, כי מכונות הדפוס שימשו להדפסת עיתון יפני ("Berita Malai"). בן אסחאק חזר לטייפינג והקים חנות אספקה, שם עבד עד סוף המלחמה. עם סוף המלחמה חזר העיתון לעבודה. ב-1948 ביקר בבריטניה כחבר במשלחת התקשורת הראשונה למדינה. ב-1957 עבר להתגורר בקואלה-לומפור ובפברואר 1958 מטה העיתון עבר גם הוא אל העיר.
בתקופה שאחרי המלחמה התגברו הקולות במלאיה שדרשו קבלת עצמאות מהשלטון הבריטי במדינה, דבר שגרם לבן אסחאק לקרוא לעצמאות דרך פרסומים בעיתון בניהולו, מה שהוביל להקמת הארגון המלאי הלאומני המאוחד (UMNO) ב-1946. בן אסחאק האמין בגישה הדמוקרטית בשונה מה-UMNO ששאף להחזיר את המלוכה למלאיה, מה שהוביל למתחים בהנהלת העיתון. בשל כך התפטר מהעיתון ומכר את כל מניותיו (שנקנו לאחר מכן על ידי אנשי ה-UMNO) בשנת 1959 ונכנס לתפקידו הפוליטי הראשון כיו"ר נציבות השירות הציבורי של סינגפור בהזמנת ראש ממשלת סינגפור האוטונומית (קיבלה אוטונומיה ב-1959), לי קואן-יו.[1]
כאשר מפלגת הפעולה העממית בראשותו של לי קואן-יו ניצחה בבחירות הכלליות במאי 1959, היה בן אסחאק המועמד המוביל לתפקיד ראש המדינה (Yang di-Pertuan Negara). ב-3 בדצמבר 1959 מונה יוסוף בן אסחאק לתפקיד ראש המדינה. גם כראש מדינה וגם כנשיא מאוחר יותר, קידם את רעיון הרב-תרבותיות במדינתו הצעירה שהייתה שרויה בעימות גזעי. עימות שהגיע לשיאו במהומות הגזעיות של 1964 (אנ'), כאשר התעמתו הסינים והמלאים בסינגפור בעקבות מיזוגה של סינגפור עם מלזיה ב-1963 (מיזוג שהגיע לסופו ב-1965). המהומות נמשכו כחודשיים ובמהלכם נהרגו 23 אזרחים ורבים אחרים סבלו מפציעות קשות וראש המדינה בן אסחאק עסק רבות בשיקום הביטחון, והאמון בין חלקי עמו. עם המיזוג עם מלזיה, ב-16 בספטמבר 1963 המשיך בתפקידו כראש המדינה של מדינת סינגפור במלזיה (אנ') (אחת מבין 14 המדינות שהרכיבו את מלזיה עם המיזוג בין המדינות).
כאשר קיבלה סינגפור את עצמאותה ונפרדה ממלזיה ב-9 באוגוסט 1965, בן אסחאק מונה לנשיא הראשון של הרפובליקה של סינגפור.[1] כנשיא המשיך לקדם את רעיון הרב-תרבותיות בעמו ונהג לפנות לעיתים תכופות לכל הקבוצות האתניות והדתיות במדינתו.[2][4]
יוסוף בן אסחאק נפטר ב-23 בנובמבר 1970 מאי ספיקת לב בזמן כהונתו השלישית כנשיא (שתי כהונות כראש המדינה - "Yang di-Pertuan Negara", אחת כנשיא סינגפור).[5][1] על שטרות הכסף של הדולר הסינגפורי מופיעה דמותו של יוסוף בן אסחאק החל משנת 1999.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
