רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו. הוא מוכר כתלמידו של הרשב"א, וכרבים מתלמידי הרשב"א (ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי, רבנו בחיי; כך גם רבו של הרשב"א - רבנו יונה גירונדי) גם הוא כתב ספר דרשות על התורה.
דרשותיו נאמרו, כנראה, בפני הציבור בשבתות. כך יש להסיק מסיומו לדרשה בפרשת ואתחנן, בה הוא מציין ששבת זו חלה בחמישה עשר באב.[1]
גורם זה מסביר כמה מאפיינים של הדרשות, שנועדו ללמד את העם את המוסר ומעט הלכות הנלמדים מפרשת השבוע. לעיתים הוא מקשר, ביצירתיות רבה, חלקים שונים בפרשה לכלל מאמר מוסרי-השקפתי מקיף, או מעיר הערות – דומות במידת-מה לתועליות הרלב"ג, אלא שהן מורחבות ברוח הדרשנות – על הפרשה. ספר דרשותיו נדפס לראשונה בקושטא, בשנת ה'רפ"ג.
ספר נוסף שלו הוא באור על פירוש הרמב"ן לתורה אשר נדפס על שם רבי מאיר אבו סהולה וכיום הוכח שהוא של אבן שועיב וכנראה נערך על ידי השני.[2]
תלמידו הוא רבי מנחם בן זרח, מחבר הספר "צידה לדרך".[3] תלמיד נוסף היה רבי יוסף בן שלום אשכנזי המכונה רבי יוסף הארוך.
קישורים חיצוניים
- רבי יהושע אבן שועיב באתר דעת
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יהושע אבן שועיב", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 714, באתר היברובוקס
- דרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב, ירושלים, תשכ"ט (צילום דפוס קראקא, שנת של"ג/1573), עם מבוא מאת שרגא אברמסון, באתר היברובוקס
- באור רבי יהושע אבן שועיב לפירוש הרמב"ן אשר נדפס על שם רבי מאיר בן שלה אביסהולה, באתר HebrewBooks
- ר' יהושע אבן שועיב ויחסו לסגפנות, דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, יב, תשמ"ד
- אגדה ופרשנותה בדרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ה, תשמ"ח
- שתי דרשות חדשות לר' יהושע אבן שועיב, קבץ על יד ספר היובל ח"ב, ס"ח ספר יא, תשמ"ט
- דרשנים, דרשות וספרות הדרוש בספרד, בתוך: מורשת ספרד, בעריכת חיים ביינארט, ירושלים: מאגנס, תשנ"ב
הערות שוליים
- ^ שבת כזו חלה בשנת ה'ס"ד, הס"ז, ה'ע"א, ה'צ"א, ה'צ"ה, ה'צ"ח (לפני כן ואחר כך - פער של 20 שנה)
- ^ ראה דברי אברמסון בקישורים חיצוניים
- ^ צדה לדרך, זכרון יעקב, תשל"ז (צילום דפוס ורשה, שנת ה'תר"ם/1880), באתר היברובוקס
