ערך זה עוסק ברעיון פילוגה של קפריסין לשתי ישויות נפרדות. אם התכוונתם לכיכר באיסטנבול, ראו כיכר טקסים.
חלוקת האי מאז 1974
טקסים (בטורקית: Taksim - "חלוקה") הוא הכינוי שניתן על ידי האוכלוסייה הטורקית בקפריסין לרעיון חלוקתה של קפריסין לשתי ישויות מדיניות נפרדות, האחת לקפריסאים-טורקים והאחרת לקפריסאים-יוונים.
שורשיו של המושג באמצע שנות החמישים של המאה ה-20 כאשר הוקם אאוקה, "ארגון הלוחמים הקפריסאים הלאומי" (EOKA, Εθνική Οργάνωσις Κυπρίων Αγωνιστών), והחל בהתנגדות אלימה לשלטון הבריטי באי מתוך כוונה מוצהרת להביא לסיומו ולאיחוד האי עם יוון ("אֶנוֹסִיס", Ένωσις). הקהילה הטורקית באי קידמה את רעיון החלוקה מתוך תחושה כי רק כך תזכה בשלום ובביטחון ומבלי להפוך למיעוט במדינה בעלת אופי יווני, שלא לדבר על האפשרות האחרת של איחוד עם יוון.
ב-1960 זכתה קפריסין בעצמאותה, אך יחסי שתי הקהילות באי לא השתפרו ואף החמירו לאחר שנשיא קפריסין הארכיבישוף מקאריוס השלישי הציע ב-1963 לערוך 13 תיקונים בחוקת המדינה. תהליך הקיטוב באי הלך והעמיק והאוכלוסייה הטורקית שהיוותה כחמישית מכלל התושבים החלה מתרכזת במובלעות. צעד זה היווה למעשה את תחילת הדרך לקראת היפרדותן של שתי הקהילות באי.
ב-15 ביולי1974 ובעידודה של החונטה הצבאית ששלטה באותה עת ביוון, תפס ארגון EOKA-B, יורשו של ארגון EOKA, את השלטון בקפריסין במסגרת הפיכה צבאית במטרה לספח את האי ליוון (Ένωσις איחוד ביוונית) . החשש מאיחודו של האי עם יוון הביא את ממשלתו של בולנט אג'וויט להורות לצבא הטורקי לפלוש אל האי. פלישת טורקיה לקפריסין ב-20 ביולי1974 הביאה לכיבוש שליש משטחו בידי צבא טורקיה בתוך פחות מחודש.
ב-1975 הכריזו הטורקים בצפונו של האי על הקמתה של "המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין" (Kıbrıs Türk Federe Devleti). הכרזה זו הייתה אמורה להיות צעד לקראת הקמת מדינה פדרלית שתכלול את כל שטחו של האי, אך היוזמה נדחתה על ידי קפריסין, האומות המאוחדות, והקהילה הבינלאומית. לאחר שמונה שנות משא ומתן חסר תוצאות בין שתי הישויות המדיניות באי, הכריזה הישות הטורקית על עצמאותה ב-15 בנובמבר1983 ואימצה את השם "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" (Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti, KKTC). בכך היה רעיון החלוקה לעובדה מוגמרת.
