נוכחות יהודית בטפליק נזכרת לראשונה בשנת 1765, אז התגוררו בעיירה 289 יהודים. בשנת 1847 התגוררו בה 1848 יהודים ולפי מרשם האוכלוסין של שנת 1897 - 3725 יהודים (52% מכלל האוכלוסייה). בעיירה היו 2 בתי כנסת גדולים, בתי תפילה, בית ספר מקצועי, בו שפת הלימוד הייתה יידיש.
הקהילה היהודית בטפליק, נתפרסמה על ידי רבנותו של הרב שמשון אהרן פולונסקי ששימש בה רב משנת 1901 במשך 21 שנה. הוא כונה כל ימיו על שם מקומו זה כ"הרב מטפליק". בהמשך ימיו הוא עלה לירושלים ושימש רב בשכונת בית ישראל.
בפברואר 1919 נערך בעיירה פוגרום, בו נרצחו כ-200 מיהודיה בידי אוקראינים. בתקופה הסובייטית התקיימה בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספריידי, ומאות יהודים היגרו מהיישוב. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-1,200 יהודים, כרבע מתושביה.
ב-26 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הטילו מיד גזירות שונות על יהודיה, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת סרט זרוע. זמן קצר לאחר מכן רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה, תוך מעשי התעללות מצד הגרמנים. לגטו שבעיירה לא הועברה אספקת מזון, ועל יושביו הוטלו תשלומי כופר. במרץ 1942 הוסעו רבים מיושבי הגטו למחנות עבודה, בהם רובם נספו או נרצחו.
ב-27 במאי 1942 נרצחו בבורות ירי ליד העיירה 769 מיהודי הגטו, וכן כ-520 יהודים שגורשו לאזור מבוקובינה. כ-40 יהודים שהושארו בגטו, יחד עם מגורשים נוספים מבוקובינה שהובאו לעיירה, נרצחו בשנת 1943.
לאחר מלחמת העולם השנייה שבו אל העיירה כמה עשרות יהודים. הנוכחות היהודית בטפליק נזכרת בפעם האחרונה במרשם האוכלוסין של אוקראינה משנת 2001. אז ציינו 3 מתושבי העיירה כי שפת האם שלהם - יידיש.
