הסרט זכה לשבחי המבקרים, ובמיוחד הופעותיהן של פייג' וג'אני. זו הייתה גם הפעם השלישית ששתי השחקניות הופיעו יחדיו, אחרי "ג'ונו" (2007) ו-Touchy Feely (2013).[2]
עלילה
טלולה "לו" (אליוט פייג') חיה בוואן שלה, ונוסעת ממקום למקום עם בן זוגה ניקו (אוון ג'וניגקייט), שמתקיימים בעיקר על ידי גנבת כרטיסי אשראי. כאשר ניקו אומר ללו שהוא רוצה להתמסד, לבנות משפחה, ושהוא רוצה לראות את אמו, עמה לא היה לו מגע מזה שנתיים, לו נבהלת, ומודיעה לו שאין בדעתה לשנות את אורח חייה. כשהיא מתעוררת בבוקר, ניקו אינו. היא מתקשה להאמין שהוא עזב מבלי להיפרד, ומחליטה למצוא אותו. היא נוסעת לניו יורק, שם מתגוררת אמו של ניקו, מרגו (אליסון ג'אני), ומבקרת אותה בדירתה. מרגו אינה מרוצה, ושולחת את לו לדרכה.
לו מתגנבת לבית מלון ואוכלת שאריות משירות החדרים של האורחים, כשאורחת בטעות חושבת שהיא מצוות הניקיון במלון. היא מכניסה אותה אל חדרה. האורחת, קרולין (תמי בלנשרד), היא שיכורה ומעט תמהונית, וילדתה בת השנה איתה בחדר, מסתובבת ללא חיתול ובלי השגחה. קרוליין במופגן אינה יודעת להיות אם לילדתה. היא פוקדת על לו לטפל בבתה, מתרברבת שהיא שם על חשבון בעלה אך מתכוננת לפגוש גבר אחר, כדי להרגיש אטרקטיבית בפעם הראשונה מזה זמן רב. ניכר שרמת הביטחון העצמי שלה ירודה מאוד. לו מנסה להסביר שהיא לא קשורה, אך קרולין דוחפת לה שטר של מאה דולר ליד, ויוצאת. לו מעבירה שם את הלילה עם התינוקת, מאדי, ונקשרת אליה. קרוליין חוזרת בבוקר, שיכורה ובוכה שאותו הגבר לא רצה בה. היא מתעלפת על המיטה בעודה לבושה. לו אובדת עצות, אך מתקשה לעזוב את מאדי, וברגע אימפולסיבי, לוקחת את מאדי לוואן שלה. היא מנסה להחזיר אותה למלון כעבור כמה שעות, אך מוצאת שם את המשטרה מחכה לה, ובורחת.
לו חוזרת למרגו, ומספרת לה שמאדי היא הבת שלה ושל ניקו, ושמה מאגי, על שמה של מרגו. מרגו במשבר בחייה, לאחר שבעלה עזב אותה עבור גבר אחר, ועתידה לא בטוח. היא מרשה ללו ו"מאגי" להישאר, ונקשרת לצעירה המוזרה בה היא מתחילה לראות בת משפחה. אך השקרים מתחילים להיפרם, הרשויות על עקבותיה, והלחץ שלה גובר. בינתיים, קרולין עוברת תחקור מצד בלשית המשטרה (אוזו אדובה) שבוחנת מטעם שירותי הרווחה את התגלגלות האירועים שהביאו להיעלמות הילדה, ובעלה של קרוליין מבטל את כל כרטיסי האשראי שלה.
בינתיים, ניקו מגיע גם הוא לניו יורק, ומוצא את לו. היא אומרת לו שהיא צריכה לקחת את מאדי לבית החולים, כי יש לה חום. שם היא מגלה שזה יותר קשה להחזיק בשקר ממה שחשבה, ותוך דקות ספורות, כל הסיפור מתפרק - ואפילו שניקו מנסה להציל את לו, היא מסרבת לעזוב את מאדי המפוחדת. הסרט מסתיים בהכרה של כל הדמויות במחדלים של חייהם, וברמזים בלבד לגבי העתיד.
שאן הדר כתבה וביימה את "טלולה" בתור ספין-אוף של סרטה הקצר משנת 2006 "אמא",[3] על אישה חסרת בית, שנאלצת לעשות בייביסיטר לפעוטה עם אמא מזניחה בבית מלון. עד ש"אמא" יצא, הדר כבר סיימה את התסריט ל"טלולה", בהתבסס על תפישתה את הנשים אשר "כנראה יודעות שאסור להן להביא ילדים, אבל אז הן עושות את זה בכל מקרה".[4]
הסיפור היה בהשראת ניסיונה כשעבדה כבייביסיטר עבור אורחי מלון בלוס אנג'לס, ופעם אחת נדרשה לשמור על קטנה שאמה האדישה הגיעה לבוורלי הילס כדי לנהל רומן. היא מספרת שאחרי האירוע, "יצאתי מהמלון, נכנסתי למכונית שלי ובכיתי כל הדרך הביתה, וחשבתי, הייתי צריכה לקחת את הילדה הזו."
הבכורה העולמית של הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס, ב-23 בינואר 2016.[5] עוד לפני הקרנת הבכורה בפסטיבל, נטפליקס רכשה את זכויות ההפצה של הסרט,[6] והעלתה אותו לצפייה ב-29 ביולי 2016.[7]
ביקורת
"טלולה" קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים, אשר שיבחו את משחקן של שתי השחקניות הראשיות. באתר Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 84%, בהתבסס על 51 ביקורות, עם ממוצע דירוג של 6.8/10. בקונצנזוס הביקורתי של האתר כתוב: "הנרטיב מלא-התבונה של 'טלולה', הכתיבה המדויקת של הדמויות, והקאסט הכישרוני חוברים ליצור דרמה משפחתית מרתקת אשר מתעלה על הדימויים הנדושים של הז'אנר."[8] באתר Metacritic, לסרט ציון של 63 מתוך 100, בהתבסס על 19 ביקורות, ציון שפירושו "ביקורות חיוביות באופן כללי".[9]
נייג'ל. מ. סמית מעיתון השומר נתן לסרט 4 מתוך 5 כוכבים, וכתב: "כן, יש בסיפור מרכיבים של סרט טלוויזיה; מה שמבסס אותו זה ההופעות הנהדרות, והבימוי והתסריט העשירים של הדר". הוא שיבח את פייג' וג'אני.[10] ג'ף ברקשייר ממגזין וראייטי גם שיבח את שתי השחקניות, וכתב "התסריט של הדר כנראה לא ימצא חן בעיני אלה שמעדיפים את דרמות האינדי שלהם נטורליסטים ונטולי אירועים. אבל הנרטיב מלא התפניות בסרט זה מעוגן בעבודה היסודית של אנסמבל השחקנים."[11]
