טירסיאס היה כהן של זאוס, ובהיותו גבר צעיר נזדמן לו לראות שני נחשים גדולים מזדווגים. הוא הכה אותם עם המטה שלו. הרה, שכעסה על המעשה, הפכה אותו כעונש לאישה. כאישה, טירסיאס היה לכהן של הרה, התחתן והוליד ילדים. לאחר שבע שנים כאישה, שוב נזדמן לטירסיאס לחזות במעשה הזדווגות של נחשים. בפעם הזו הוא לא הפריע להזדווגות ביניהם, והרה החליטה להפוך אותו בחזרה לגבר. זמן-מה לאחר מכן, זאוס והרה התווכחו בשאלה איזה מין נהנה יותר מיחסי מין, וכל צד היה בטוח שהשני נהנה יותר. הם ביקשו מטריסיאס שיישב ביניהם את הוויכוח, שכן רק לו היה את הניסיון הדרוש כדי לענות על השאלה. טירסיאס צידד בזאוס, והרה בכעסה עיוורה אותו. מכיוון שזאוס לא יכול היה לבטל את מעשה ידיה של הרה, הוא העניק לטירסיאס כפיצוי יכולת נבואה.
גרסה שונה ופחות נפוצה של הסיפור – המופיעה בהמנון החמישי של קאלימאכוס, "רחיצתה של פאלאס"[1] – מספרת שאתנה עיוורה את טירסיאס כעונש על שראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אך זו השיבה שאין בכוחה לעשות זאת וכפיצוי העניקה לו את יכולת הנבואה.
אזכוריו של טירסיאס במיתוס ובמחזאות היוונית
כאשר הרקולס התינוק חנק שני נחשים שהסתננו לעריסתו, ניבא טירסיאס לאמו שיום יבוא ובנה יהיה גיבור ששמו ייצא למרחקים ובכל העולם ישירו לו שירי הלל.
במחזהו של סופוקלס "אדיפוס המלך" קורא אדיפוס לנביא על-מנת לברר מי רצח את לאיוס במטרה לרפא את תבאי מהמגפה. השיחה עם טירסיאס שמתחילה על מי מנוחות עולה עד מהרה לטונים גבוהים כשטירסיאס מסרב לגלות לו מי הרוצח. אדיפוס לועג לכח נבואתו ואז מתגלה לראשונה המהות הטראגית של המחזה, כאשר טירסיאס מטיח לעברו של אדיפוס – ”אתה הוא מטמא הארץ המקולל... אתה הוא הרוצח שאינך מוצא... אתה, מבלי דעת, מקיים יחסי קלון עם הקרובים לך מכל.” (תרגום: אהרן שבתאי). אך אדיפוס אינו בשל לקבל את האמת, ולכן כעסו כלפי טירסיאס וממסד הנבואה מחריף. רק בסופו של המחזה מבין אדיפוס את נבואתו של טירסיאס ומגלה את האמת הטראגית.
במחזה אנטיגונה, המסיים את הטרילוגיה של אדיפוס, מגיע טירסיאס הנביא לקראון ונוזף בו על גזר הדין החמור שהוציא על אנטיגונה (מוות) שהפרה את הצו שלו וקברה את אחיה פוליניקס. טירסיאס מצליח במשימתו, קראון חוזר בו ויוצא להוציא את אנטיגונה ממערת הקבר. מאחר שהוא איחר את המועד התמלא ביתו צער כפי שחזה טירסיאס.
באודיסיאה של הומרוס מזמן אודיסאוס את רוחו של טירסיאס תוך שהוא מנצל את העובדה שרוחות השדים נמשכות לדמן הטרי של חיות שהועלו כקרבן.
בתרבות
באלבומה של ג'נסיסSelling England by the Pound מ־1973, מצוטט טירסיאס אומר "נדדתי מציר הצפון לציר הדרום, אין נסתר ממני. לעיתים גבר זעמתי כמו הים, לעיתים אשה הענקתי כמו האדמה. למעשה יותר אדמה משאר ים."
