טיפולי החלפת ניקוטין (באנגלית: Nicotine replacement therapy) הם דרכים מאושרות רפואית לצרוך ניקוטין שלא דרך טבק.[1] המטרה של הטיפולים היא לעזור למטופל בתהליך הגמילה מעישון או הפסקת הרגלי לעיסת מוצרי טבק.[2][3] הטיפול נעשה דרך מדבקות, מסטיקים ללעיסה, תרסיסי אף ומשאפים.[2] בישראל ניתן לרכוש מוצרים אלו בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, אך המכירה אסורה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, בשל הימצאות ניקוטין במוצרים.[4]
שימושים רפואיים
מסטיק ניקוטין
טיפולי החלפת ניקוטין, בעזרת מגוון מוצרים הכוללים מסטיקים, טלאים, תרסיסי אף או משאפים משפרים באופן ניכר את הסבירות שמטופל יצליח להיגמל מצריכת מוצרי טבק.[5] מחקרים שנערכו מוכיחים שהשימוש בטיפולים אלו יעילים באותה מידה כמו השימוש בתרופות בהיגמלות מעישון למשך תקופה של כ-6 חודשיים.[6] כמו כן מחקרים אלו מראים שאין הבדל בין סוגי הטיפול השונים, אך כן נמצא שוני בסבירות שמטופל יקפיד בטיפול בהתאם לסוג הטיפול אותו הוא עובר.[7] שימוש במספר טיפולים בעת ובעונה אחת מגביר באופן ניכר את הסבירות שמטופל יצליח להיגמל משימוש בטבק. בנוסף לכך, לווי מקצועי במהלך הטיפול הוכח כגורם המגביר את אחוזי ההצלחה.[8]
טיפולי החלפת ניקוטין יעילים במיוחד בקרב מעשנים כבדים, זאת אומרת אנשים אשר מעשנים למעלה מ-15 סיגריות ביום. לעומת זאת אין מחקרים אשר מוכיחים יעילות בקרב מעשנים קלים, כאלו המעשנים פחות מעשר סיגריות ביום.[9]
מחקרי יעילות, המתבצעים באמצעות ניסויים קליניים אקראיים, אינם מצליחים לשקף בצורה יעילה את האפקטיביות של המוצרים בעולם האמיתי.
מחקרי יעילות אשר נערכו על ידי ארגוני בריאות על מנת לקבוע את רמת היעילות של טיפולי החלפת ניקוטין הגיעו למסקנות צנועות יותר לגבי יעילות המוצרים בהשוואה למחקרים קליניים מבוקרים אשר נערכו על ידי התעשייה עצמה או מחקרים שנעשו על ידי גופים עצמיים שקיבלו מימון מהתעשייה.
הטענות שהטיפולים יעילים מאוד וכדאים מבחינה כלכלית עדין לא נמצאו כחד משמעים על ידי מחקרי יעילות עולמיים.[10][11] מחקריים כן מראים שהסיכוי של אדם להפסיק לצרוך מוצרי טבק כחודש אחרי תחילת הטיפול הם גבוהים ועומדים על כ-53% אך לאחר תקופה נוספת של כ-11 חודשיים נמצא כי רק כ-15% מהמטופלים לא חזרו לצרוך מוצרי טבק, לכן עולה השאלה האם המוצר יעיל בטווח הארוך או רק בטווח הקצר. לעומת זאת ישנם מחקרים אחרים המציגים נתונים יותר חיובים כלפי יעילות המוצרים המראים כי הטיפולים מעלים את הסיכוי של המטופל להיגמל מצריכת טבק בכ-50%-70%.[12] שימוש במספר מוצרים בעת ובעונה אחת משפר באופן משמעותי את אחוזי ההצלחה של הטיפול.[13]
בישראל, האגודה למלחמה בסרטן כן ממליצה על שימוש במוצרי החלפת ניקוטין כדרך להיגמל מצריכת טבק.[4] בשנת 2010 ניכנסו תרופות גמילה כמו ורניקלין לסל הבריאות אך כיוון שמוצרי החלפת ניקוטין אינם מוגדרים כתרופות הן אינן מסובסדות על ידי קופות החולים.[4]
תופעות לוואי
תופעות לוואי אפשריות של צריכת ניקוטין
ישנם מספר תופעות לוואי אשר מטופלים עלולים לחוות בהתאם לסוג המוצר בו הם משתמשים ומשך הזמן בו הם משתמשים במוצר זה. תופעות לוואי נפוצות בקרב לועסי מסטיק כוללים בחילה, שיהוקים, גירוי של חלל הפה, דימומים מהחניכיים, הפרשת יתר של רוק, הפרעות במערכת העיכול, שיהוקים, נפיחות של הפה ובחילות.[14][2] תופעות לוואי שכיחות בקרב המשתמשים במדבקה כוללות גירוי בעור ויובש בחלל הפה בעוד המשאף בדרך כלל גורם לשיעול, נזלת, גירויים בפה, בגרון וכאבי ראש. תרסיסי האף עלולים לגרום לגירוי באף, לדמיעה מהעיניים ושיעול. כמו כן כל סוגי הטיפול עלולים להוביל להרעלת ניקוטין או להתמכרות.[14][2]
ישנם ראיות מעטות לכך ששימוש לטווח ארוך במוצרי החלפת ניקוטין עלול להעלות את הסיכוי של המטופל לחלות בסרטן.[15]
הריון
צריכת ניקוטין במהלך ההריון הוא מעשה מסוכן עבור העובר ומומלץ להימנע מכך.[16] לאחר שהניקוטין נספג בגוף הוא עובר דרך השליה וכתוצאה מכך ישנו ריכוז גבוהה של ניקוטין בחלב אם של נשים מעשנות וכאלה אשר חשופות לעישון פסיבי.[17] קיים חשש שנזק עלול להיגרם לתינוק אם אמו עוברת טיפול להחלפת ניקוטין במהלך ההריון.[18] נשים בהריון ואלה המניקות הרוצות לעבור טיפול להחלפת ניקוטין צריכות להתייעץ עם רופא לפני התחלת הטיפול.[19]
קיים חשש לפיו ניקוטין עצמו כחומר עשוי להיות אחראי לפחות באופן חלקי לבעיות הבריאותיות אשר מתגלות אצל ילדים לאימהות אשר עישנו במהלך ההריון ולא רק שאר החומרים הנמצאים בסיגריה.[20] קיימות ראיות לכך שהניקוטין משפיע לרעה על ההתפתחות המוחית של העובר ועל תוצאות ההריון.[21] ישנו גם סיכון גבוהה יותר של מות עובר תוך רחמי ולידה מוקדמת בקרב נשים הצורכות ניקוטין במהלך חודשי ההריון.[21] שימוש בניקוטין עלול ככל הנראה לפגוע בהתפתחות הנוירולוגית של העובר.[22] ישנם גם סיכונים לעובר בשלב מאוחר יותר בחיים בשל חשיפה לניקוטין במהלך ההריון אשר כוללים בין היתר סוכרת מסוג 2, השמנת יתר, יתר לחץ דם, מומים נוירו-התנהגותיים, תפקוד לקוי של מערכת הנשימה ועקרות.[23] חשיפה לניקוטין במהלך ההריון עלולה גם לגרום להפרעות קשב וריכוז (ADHD) וללקויות למידה בקרב ילדים שאימותיהם צרכו ניקוטין במהלך ההריון איתם. בנוסף לכך ילדים אשר נחשפו לניקוטין כאשר היו תינוקות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות לניקוטין בשלב מאוחר יותר בחיים שלהם.[24]
נוער
בעבור נערים ונערות מתחת לגיל 18 מומלץ להתייעץ עם רופא לפני התחלת הטיפול[19]. ישנן ראיות לכך שתחילת צריכת ניקוטין לפני גיל 25 עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למוח וליכולת הקוגניטיבית של הצרכן[25].
רוב המעשנים מתחילים לעשן סיגריות לפני גיל 18, ומעטים מתחילים לעשן אחרי גיל 25[25].
מחלה קרדיווסקולרית
אף על פי שאין ראיות חד משמעיות המקשרות בין טיפולי החלפת ניקוטין למחלות קרדיווסקולריות כן מומלץ לאנשים אשר כבר לוקים במחלות אלו או שחוו התקף לב בעבר להתייעץ עם רופא לפני התחלת הטיפול.[19]
צורת פעולה
מטרת הטיפול היא להוריד את הצורך לעשן או ללעוס טבק על ידי ספיגת ניקוטין בדרך אחרת אשר אינה כוללת עישון או לעיסת טבק.[2] המוצרים השונים מכניסים את הניקוטין לגוף בדרכים שונות ובמינונים שונים ולכן כמות הזמן שלוקח למטופל להרגיש את הספיגה ומשך הזמן שהוא או היא מרגישים סיפוק משתנה בין מוצר למוצר.[8] ככל שהניקוטין נספג מהר יותר החשש להתמכרות עולה.[26] קיים סיכוי לא מובטל שאנשים אשר יצליחו להפסיק ללעוס או לעשן טבק עקב הטיפול יתמכרו במקום למוצרים אשר איפשרו להם להפסיק עם ההתמכרות המקורית.[27]
מדבקות ניקוטין משחררות ניקוטין לגוף באופן רציף ובמינון קבוע במשך כבין 16–24 שעות.[8] מסטיקים ומשאפים משחררים כמות גדולה יחסית של ניקוטין לתוך הגוף בפרק זמן קצר דבר אשר מגביר את הסיכוי להתמכרות לניקוטין בקרב המשתמשים במוצרים אלו.[27]
תרבות וחברה
טיפולי החלפת ניקוטין אושרו לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנת 1984.[2] המוצרים המשמשים לטיפול כלולים ברשימת המוצרים הבטוחים וההכרחים למערכת בריאות יעילה של ארגון הבריאות העולמי.[28]
כלכלה
ב-2015 בארצות הברית העלות של שימוש במדבקות ניקוטין למשך כחודש הייתה בין 100 ל-200 דולרים, מוצרים אחרים לרוב עולים יותר.[29] בשנת 2015, אחוזי המכירה של מוצרי החלפת ניקוטין נפלו בפעם הראשונה מאז 2008 בהתאמה לעלייה במכירות של סיגריות אלקטרוניות דבר אשר מוביל חוקרים להעריך שאנשים מנסים להישתמש בסיגריות אלקטרוניות בתור תחליף ניקוטין, אף על פי שרוב הסיגריות האלקטרוניות אינן מאושרות לשימוש זה.[30]
מוצרים לא מאושרים רפואית
סנוס וטבק הרחה אינם מאושרים בתור מוצרי החלפת ניקוטין.[31] אף על פי שסיגריות אלקטרוניות משווקות לרוב כאלטרנטיבה פחות מזיקה לעישון סיגריות רובן הגדול לא מאושרות כמוצרי החלפת ניקוטין.[32][33] למנהל המזון והתרופות האמריקאי יש רשימה של מוצרים שברצונם להכניס לפיקוח על-מנת להפוך אותם למוצרי החלפת ניקוטין אשר כולל בתוכו סיגריות אלקטרוניות.[34] המוצר האחרון אשר אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמרקאי הוא משאף ניקוטין.[35] בשל חוסר המידע לגבי ההשלכות הבריאותיות של שימוש בסיגריות אלקטרוניות בתווך הארוך ארגוני בריאות רבים אינם ממליצים על שימוש במוצר זה בתור תחליף ניקוטין.[32] בישראל סיגריות אלקטרוניות אינן מוכרות כתחליף ניקוטין ובשנת 2012 משרד הבריאות אף פרסם אזהרה כנגד השימוש בסיגריות אלרקטרוניות בשל הסכנות הבריאותיות שלהן.[4]
Benowitz, N. L. (1988). Pharmacologic aspects of cigarette smoking and nicotine addiction. New England journal of medicine, 319(20), 1318-1330
Stead, L. F., Perera, R., Bullen, C., Mant, D., Hartmann‐Boyce, J., Cahill, K., & Lancaster, T. (2012). Nicotine replacement therapy for smoking cessation. Cochrane database of systematic reviews, (11)
Dani, J. A., & De Biasi, M. (2001). Cellular mechanisms of nicotine addiction. Pharmacology Biochemistry and Behavior, 70(4), 439-446
Benowitz, N. L. (1996). Pharmacology of nicotine: addiction and therapeutics. Annual review of pharmacology and toxicology, 36(1), 597-613
Benowitz, N. L. (2009). Pharmacology of nicotine: addiction, smoking-induced disease, and therapeutics. Annual review of pharmacology and toxicology, 49, 57-71
Benowitz, N. L. (2008). Neurobiology of nicotine addiction: implications for smoking cessation treatment. The American journal of medicine, 121(4), S3-S10
