התכנית עוררה התנגדות רבה בקרב גורמים מקצועיים וציבוריים בישראל ובעולם, וגררה פעילות מחאה המונית. חלק ממתנגדי התכנית רואים במימושה סכנה למשטר הדמוקרטי בישראל.
שם התוכנית
אגד החוקים שמקדמת הממשלה להחלשת הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה כונה בתקשורת בתחילה "רפורמת לוין",[1] על שם שר המשפטיםיריב לוין, או "רפורמת לוין-רוטמן" על שם לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפטשמחה רוטמן. מאוחר יותר התוכנית כונתה "המהפכה המשפטית".[2]
עוצמת הוויכוח בין התומכים בשינויי החקיקה להחלשת מערכת המשפט לבין המתנגדים להם באה לידי ביטוי בשמות נוספים שהוענקו למהלך: התומכים בשינויים מכנים את המהלך "רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה",[3] ואילו המתנגדים מכנים אותו "מהפכה משטרית",[4] או "הפיכה משטרית".[5] הדיונים בכנסת אודות אגד חוקי המהפכה המשטרית מתנהלים תחת הכותרת "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט".[6]
מושג מרכזי בשיח על הרפורמה הוא הפרדת הרשויות - תומכי הרפורמה טוענים שהיא נועדה לחזק את האיזון בין הרשויות[7], בעוד המתנגדים טוענים שהיא נועדה להפר אותו.[8] עקרון הפרדת רשויות השלטון דוגל בפיצול סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות כדי ליצור איזון בין הרשויות ולמנוע ריכוז יתר של הכוח השלטוני בידי רשות אחת, וזאת לצורך השמירה על הדמוקרטיה ועל חירות הפרט והכלל.[9] מדובר באחד מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית, הנחוץ על מנת להגביל את כוחה העודף של המדינה, ובייחוד של הרשות המבצעת, שעלולה להפוך לרודנית. מה שעמד לנגד עיניהם של מעצבי העיקרון היה חשש מפני עריצות הרוב, שכן קיום הבחירות כשלעצמו אין בו כדי להגן על זכויות האזרח, והדמוקרטיה אמורה לבטא את האינטרסים של הציבור בכללותו, כולל קבוצות המיעוט. האבות המייסדים ביקשו לממש עיקרון זה באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים: מתן כוח מאזן לרשויות האחרות, דרך ביזור סמכויות ומנגנונים מוסדיים המהווים ריסונים ואיזונים של הכוח.[10]
העיקרון נשאר מהותי לשיטת המשטר הדמוקרטי, והיישום שלו בפועל משתנה ממדינה למדינה. מומחים מצביעים על מספר מגבלות מבניות אפשריות המהוות איזונים ובלמים במדינות דמוקרטיות: פיצול הרשות המחוקקת, שיטה נשיאותית, שיטה פדרלית, שיטת בחירות אזורית, כפיפות לבתי-דין בינלאומיים, חברות בארגון על-לאומי בעל כוח כופה (לדוגמה: האיחוד האירופי), חברות באמנות אזוריות לזכויות אדם, בית משפט המוסמך לפסול חוקים וקיומה של חוקה.[10][11]
מחקרים השוואתיים מצביעים על כך שהפרדת הרשויות בישראל אינה איתנה כמו במדינות אחרות, שכן מתקיים כיום רק מנגנון אחד מתוך הרשימה לעיל, והוא סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון.[10][11] כך למשל, בישראל אין חוקה, ובכך היא שונה ממרבית המדינות הדמוקרטיות.[12] המשפט בישראל מבוסס על כך שחוקי היסוד – הקובעים את מבנה המשטר ומגנים על זכויות האדם – משמשים כגרעין של חוקה. מעמדם עליון על חקיקה רגילה, ובכך הם מבטיחים שחקיקה רגילה לא תפגע בזכויות האדם ובמבנה המשטר. בית המשפט הוא המוסמך לקבוע אם חקיקה מסוימת סותרת את חוקי היסוד.[13]
היחס לבית המשפט הגבוה לצדק
"התערבות בג"ץ בחוקים והחלטות ממשלתיות שאינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוררה עליו ביקורת לא פעם, הן כשהתערב והן שלא התערב. מצד הציונות הדתית הייתה ביקורת על כך שבג"ץ לא מנע את תוכנית ההתנתקות של ממשלת הליכוד בשנת 2005. שתים עשרה עתירות שהגישו המתנחלים לבג"ץ נידחו[14][15]. רגשות כעס אלה כלפי בג"ץ לא שככו גם ב-2023. נוסף על כך היה כעס מצד אותם חוגים על מספר פסקי דין של בג"ץ לפינוי מאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, להחזרת שטחי הקרקע לבעליהם. זאת, אף שבפסקי דין אלו בג"ץ לא עשה יותר מאשר לאכוף על הרשות המבצעת את התחייבותה כפי שהיא עצמה הכריזה עליה. ביקורת נוספת הייתה על כך שבג"ץ לא אישר החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול רשימות ערביות ומועמדים ערביים מלהתמודד בבחירות. חבר הכנסת שמחה רוטמן מהאיחוד הלאומי, מראשי תוכנית הרפורמה, אמר "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו"[16]. לתמיכה בתוכנית הצטרפו הסיעות החרדיות המבקרות את בג"ץ על פסילת אפליה בפסקי דין כגון בג"ץ בית הספר בעמנואל. חבר הכנסת משה גפני ממפלגת דגל התורה אמר "34 שנים אני מחכה להוריד את בג"ץ. אין תחום שהוא לא פגע בנו"[17].
במגילת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת (מכוננת – כלומר שתפקידה לכונן חוקה) תחבר חוקה, אולם הדבר לא נעשה, מסיבות שעליהן חלוקות הדעות. האספה המכוננת הפכה עצמה לכנסת הראשונה, ובמסגרתה התקבלה החלטת הררי, לפיה ועדת חוקה, חוק ומשפט תכין הצעת חוקה למדינה. ההצעה תהיה בנויה פרקים-פרקים, וכל אחד מהם יהווה "חוק יסודי". ההחלטה אמנם קבעה כי "כל הפרקים ביחד יתאגדו לחוקת המדינה", אך לא קבעה מה יהיה מעמדם של אותם פרקים (חוקי יסוד, כפי שהם נקראים כיום) בתקופת הביניים עד לסיום הכנת החוקה. בתחילת ימיה של המדינה פסק בג"ץ כי מרבית הסעיפים בחוקי היסוד אינם נהנים מעליונות על פני חקיקה רגילה, וכל סעיף בחוק מאוחר מהם יכול להתגבר עליהם, אלא אם הם שוריינו מראש מפני שינוי ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה (כלומר אפשר לשנותם רק ברוב מיוחס). היות שרק מיעוט קטן של סעיפים בחוקי יסוד נהנו משריון כזה, מבחינה מעשית לא הייתה בישראל הגנה חוקתית על זכויות האדם ועל עקרונות אחרים.[13]
תחילת המפנה התרחשה בשנת 1992, אז נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על שורה של זכויות, בהן הזכות לכבוד האדם, שפּוּרשה מאוחר יותר ככוללת את זכויות אדם שאינן מנויות במפורש בחוק, בהן הזכות לשוויון, חופש הביטוי וחופש הדת. בשנת 1995, בפסק דין בנק המזרחי, קבע בית המשפט העליון כי מלשונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עולה כוונה להקנות לבית המשפט סמכות לבקר את תוקפם של חוקים ולקבוע את בטלותם אם הם חורגים מאמות המידה הקבועות זו. עליונות זאת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו היא מרכיב ביכולתו של בית המשפט להגן על זכויות האדם בישראל. עד 2023 היו 22 מקרים שבהם בית המשפט העליון קבע בטלות של סעיפים ספציפיים בחוקים (ובמקרה אחד, של החוק כולו) נוכח סתירה עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.[13]
בשנת 2003, בפסק דין חֵרוּת, הרחיב בית המשפט העליון את ההלכה שנקבעה בפסק דין בנק המזרחי מ-1995 וקבע כי כל חוקי היסוד נהנים מעליונות חוקתית – ולא רק חוקים משוריינים או כאלה העוסקים בזכויות אדם. מאז, חקיקה רגילה אינה יכולה לסתור את חוקי היסוד,[18] ואם היא סותרת אותם, בית המשפט רשאי לפסול אותה.[13]
סמכותם של בתי משפט לפרש את המשפט החוקתי ולפסול חקיקה הסותרת חוקי יסוד נובעת מרעיון עליונות החוקה. העליונות אינה ניתנת לבית המשפט ואינה ניתנת למחוקק אלא לטקסט החוקתי. משמעות העליונות היא שלטקסט החוקתי יש עדיפות על פני הטקסט של חקיקה רגילה.[13]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. לוין תמך בשינויים אך גם בהגבלות על הכנסת, נתניהו היה "גדול מגיני מערכת המשפט" הן לפי דבריו ואף לפי דברי אהרן ברק, ונהג להתגאות בכך.
2005
באפריל 2005 טען ממלא מקום יו"ר לשכת עורכי הדין, יריב לוין, כי מערכת המשפט לוקה בצביעות וניגוד עניינים. בהתייחסו לבג"ץ בית סוריכ טען כי שופטי בית המשפט העליון מעדיפים את זכות הקניין של חקלאים ערבים שנפגעו מתוואי גדר ההפרדה על פני הזכות לחיים של אזרחי ישראל. לוין טען כי על פסיקת השופטים, כמו על פסיקות נוספות של שופטי בג"ץ, מתנוסס דגל אדום מדם. לדבריו, פסיקה זו מייצגת סולם ערכים מעוות שמדגיש את הצורך במהפך אמיתי בהרכב בית המשפט העליון[19].
2009
יריב לוין נבחר ראשונה לכהן כחבר הכנסת בבחירות לכנסת השמונה עשרה, בפברואר 2009, מטעם מפלגת הליכוד. באפריל 2009, כשנשאל מהי מבחינתו הצלחה בכנסת, השיב: ”יש לבצע מהפכה של ממש במערכת המשפט! לא הכל שפיט, ושופטים המחזיקים בעמדות קיצוניות הסותרות ערכים בסיסיים המשותפים לרוב העם, אינם כשירים להכריע בשאלות ערכיות, שהן עניין של מדיניות והשקפת עולם.”[20][21].
בתחילת שנת 2009 הגיש לוין הצעת חוק המצמצמת באורח משמעותי את השפעת שופטי בית המשפט העליון בהרכב הוועדה לבחירת שופטים[22]. ביוני 2009 לוין הגיש, יחד עם ח"כ מיכאל בן ארי, הצעת להגדלת מספרם של שופטי בית המשפט העליון מ-15 ל-18, לדבריו כדי לגוון את הרכב שופטי בית המשפט העליון.[23]
ביוני 2009 התייחס לוין לדבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, לבג"ץ קעדאן בו פסק כי יהודים ולא יהודים הם אזרחים שווים ולכן למדינה אסור להפלות את אזרחיה הלא יהודים בהקצאה של קרקעות המדינה. לוין טען כי דבריו של ברק הם עדות לגישה הפוסט ציונית שהשתלטה על מערכת המשפט, המתכחשת לזכויות ההיסטוריות של היהודים בארץ ישראל, וטען כי יש להשיב את מערכת המשפט למסלול היהודי ציוני.[24]
ביולי 2009 הגיש לוין הצעה לביטול תיקון מס' 55 לחוק בתי המשפט (חוק סער), הקובע כי בחירת שופטים לבית המשפט העליון תעשה ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. השר גדעון סער, שיזם את החוק אותו לוין ביקש לבטל, טען כי החוק מבטיח השפעה אפקטיבית של כל הגורמים המיוצגים בוועדה וכי הניסיון לבטלו שגוי ולא ראוי.[25]
באוקטובר 2009, ערב פרישתו של היועץ המשפטי מני מזוז, תמך לוין ביוזמתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, לפצל את תפקיד היועץ המשפטי מראש התביעה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד ליוזמה מהטעם ש"בתהליך כל כך מהותי לא צריך לקבוע דד ליין בגלל פרישתו של מזוז. אם יש הצעה לשר המשפטים שתפקיד היועץ חייב לעבור שינוי יסודי, צריך לדון בכך לאורך זמן". שר החוץ, אביגדור ליברמן, תמך בראש הממשלה ואמר ש"גם אם יש צורך בשינוי - אסור שזה יהיה באווירה כאילו גונבים משהו".[26]
2010
בינואר 2010, בעקבות הצהרתו של אריה דרעי כי בכוונתו לשוב לכנסת (לאחר שהורשע בלקיחת שוחד, נאסר והוטל עליו קלון למשך שבע שנים), יזמו חברי הכנסת יריב לוין, ציפי חוטובלי, שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין הצעת חוק לפיה שר או חבר הכנסת שהורשע בעבירה שיש עימה קלון בשל מעשים שביצע בתקופת שירותו הציבורי וריצה לפחות שנת מאסר אחת, לא יוכל לעולם לחזור ולכהן כחבר הכנסת או שר. מקורבי דרעי טענו כי "שום חוק עוקף דמוקרטיה לא יצליח לדכא את רצון הציבור"[27]. הצעת חוק זו ירדה מסדר היום לאחר שמפלגת יהדות התורה הטילה וטו על הצעה זו (בהתאם להסכמים הקואליציוניים). סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הסביר: "אנחנו נגד חוקים פרסונליים המגיעים בדיעבד נגד מישהו. מדובר בהחלטה עקרונית שלנו. אם הקריטריונים החדשים יחולו על מקרים עתידיים, לא תהיה לנו בעיה לתמוך בחוק"[28].
בפברואר 2010 יזם לוין הצעת חוק "עוקף בג"ץ" לפיה חוק יוכל להישאר בתוקף גם אם בג"ץ קבע שהוא אינו עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד, וזאת בתנאי שהחוק אושר ברוב של 61 חברי כנסת בכל הקריאות. במקרה כזה, החוק יישאר בתוקף במשך חמש שנים ולאחר מכן ניתן יהיה להאריך את תוקפו[29].
בפברואר 2010, בעקבות פסיקת בג"ץ שמניעת גישה של כלי רכב פלסטינים לכביש 443 מפרה את התנאי שבגינו היתה רשאית הממשלה להפקיע את הקרקע לשם סלילת הכביש מלכתחילה (שימוש לטובת הציבור המתגורר בשטח),[30] הגיש לוין הצעת חוק לפיה מפקד צבאי יוכל באישור הכנסת להגביל את התנועה בכביש[31].
בספטמבר 2010, לוין וח"כ גדעון עזרא ניסחו הצעת חוק שתגביל את בג"ץ בפסיקות בעלות השלכות כלכליות על קופת המדינה ותצר את צעדיהם של עותרים נגד תקציב המדינה. הצעת חוק זו הוגשה בעקבות פסקי דין שיישומם כרוך בהקצאת משאבים תקציביים. כך למשל עלות פסיקת בג"ץ לפיה הוצאות טיפול בילדים יהיו הוצאה מוכרת (פסק דין ורד פרי) היא 4 מיליארד ש"ח. עלות פסיקת בג"ץ לביטול בית כלא פרטי היא 279 מיליון ש"ח, עלות פסיקת בג"ץ למיגון בתי ספר בעוטף עזה היא מאות מיליוני ש"ח ועלות פסיקת בג"ץ לפיצוי תושבי יישובים הסמוכים לנתב"ג לאחר הרחבת נתב"ג היא 5 מיליארד ש"ח. לפי הצעת החוק, ייאסר על בית המשפט לקבוע פסקה תקציבית נגד רשויות המדינה הגבוהה מ-5.5 מיליון ש"ח. כמו כן, הצעת החוק קבעה שתיאסר הגשת עתירות בעניין תקציב המדינה ו"חוק ההסדרים" אם חלפו יותר מ-45 יום מאישור החוק. המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, טען כי מטרת החוק היא לכבול את בית המשפט באזיקים ולכרסם בסמכויותיו ההכרחיות. לדבריו, בית המשפט העליון לא יכול להתחשב רק בשיקולי תקציב כשמדובר בפגיעה בערכים כמו שוויון, וכי, למשל, נשים לא היו מתקבלות לקורס טיס אם במסגרת העתירה בבג"ץ אליס מילר השופטים היו מקבלים את עמדת צה"ל לפיה לא משתלם כלכלית להכשיר נשים כטייסות[32]. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הסביר ששמירה על זכויות אדם והבטחת השוויון עולות כסף. לדבריו, אם בית המשפט פוסל את מד המהירות של המשטרה, ומחייב את המשטרה לכייל אותו - הדבר עולה כסף למדינה. כך גם לגבי החלטות בית המשפט לחייב את המדינה להנגיש משרדי ממשלה לנכים וכן הלאה[33].
2011
בינואר 2011 טען לוין כי קבוצת מיעוט פוסט ציונית השתלטה על המערכת המשפטית. לדבריו, שיטת בחירת השופטים היא גרועה ומסוכנת משום שהיא מאפשרת לקבוצה קטנה ואליטיסטית, המייצגת זרם שולי, לשלוט בתהליך ולמנות אנשים מהמחנה שלה. לכן לדבריו יש לאפשר לפוליטיקאים למנות שופטים לפי חתך האוכלוסייה המיוצג בכנסת[34].
בינואר 2011 הגיש לוין הגיש הצעת חוק לביטול שיטת הסניוריטי. לפי הצעת החוק, נשיא בית המשפט העליון יבחר על ידי הכנסת ויוחלף כל חמש שנים. אם לא ימצאו מועמדים ראויים מבית המשפט העליון, ניתן יהיה לבחור מועמדים מבית המשפט המחוזי או מהאקדמיה. מתנגדי ההצעה טענו שמדובר בפוליטיזציה של בתי המשפט[35].
ביולי 2011, לוין וח"ב זאב אלקין הציעו את 'חוק השימוע' לפיו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תהיה סמכות לפסול מועמדים לשפיטה באמצעות וטו. לפי הצעת החוק, כל מינוי של שופט בית המשפט העליון ואף של נשיא בית המשפט העליון יותנה בשימוע פומבי למועמדים בוועדת חוקה, חוק ומשפט שיעובר בשידור חי, וחברי הוועדה יקבלו את הסמכות לפסול אותם[36][37]. במסגרת השימוע, המועמד יישאל על ערכיו, על עמדותיו בנושא דת ומדינה, על תפיסת עולמו הפרטית וכן הלאה. רק אם יעבור המועמד את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט יוכל להמשיך לבחינה של הוועדה לבחירת שופטים. לוין טען כי החוק ישים קץ לשלטון משפטני של השמאל הרדיקלי, ישקם את המערכת המשפטית כולה וימנע מינויים של שופטים פוסט ציוניים[38]. גורמים במערכת הפוליטית, המשפטית והתקשורתית הביעו ביקורת נגד הצעת החוק. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיע לממשלה כי הצעת החוק הזו אינה חוקתית, ופוגעת בהפרדת הרשויות. לדבריו. ההצעה "חמורה ומסוכנת ביותר ואסור שתעבור במדינה דמוקרטית"[37]. גורמים בכנסת טענו כי חוק השימוע הוא בבחינת הצמדת אקדח לרקתה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש[38]. הצעת החוק נתקלה בהתנגדות לא רק מצד האופוזיציה אלא גם מצד הקואליציה, ושרי הממשלה גדעון סער, דן מרידור, בני בגין ואהוד ברק התנגדו לה ודרשו מראש הממשלה נתניהו לעצור אותה[39]. פרופ' דניאל פרידמן התנגד לחוק השימוע וטען כי חוק זה ישפיל מועמדים, וכי ככל שההליך הוא רועש ופומבי יותר, כך הוא מרתיע אנשים ראויים להגיש אליו מעמדות[40]. העיתונאי משה גורלי טען כי חוק השימוע המעמיד את המועמדים לכהונה שיפוטית במבחני ציונות גובל בהסתה, והשימוש בכינויים 'שמאל רדיקלי' ו'פוסט ציונים' שולל את הלגיטימיות של שופטי בית המשפט העליון ומוציא אותם מחוץ למחנה הציוני[41]. העיתונאי נחום ברנע טען כי מדובר בשינוי פני המשטר בישראל [42]. עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען שאין מדובר בשימוע או ברצון לשקיפות אלא בהענקת זכות וטו לפוליטיקאים בבחירת שופטים. לדבריו החוק יגרום לבחירת שופטים על סמך שיקולים פוליטיים, ומועמדים ינסו להצטייר כנוחים לשלטון ואולי אף ירצו את השלטון לאחר המינוי שלהם, ובכך תסתיים עצמאות השופטים[40].
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר "אנו מכבדים את בית המשפט העליון ונגן עליו" והדגיש כי דבריו מכוונים גם כלפי חברי הקואליציה. לאחר הדיון לשכת ראש הממשלה הוציאה הודעה המביעה התנגדות ליוזמת החקיקה.[36] ב-14 בנובמבר 2011, ראש הממשלה נתניהו הוריד מסדר היום את הדיון בהצעת חוק השימוע, זאת לאחר שהיועמ"ש, יהודה ויינשטיין, הצביע על הבעיות החוקתיות בהצעת חוק זו[43]. נתניהו הסביר את התנגדותו לחוק השימוע כשאמר: "לא יהיה דבר כזה. עצמאות בית המשפט היא מעל הכל, ואני מקדש את הפרדת הרשויות ואת שלטון החוק בישראל"[37] וכן אמר: "זה לא יעבור בממשלה בראשותי"[44].
מספר ימים לאחר שחוק השימוע ירד מסדר היום, כינה לוין את שופטי בית המשפט העליון 'חבורה של שמאלנים מרחביה'. איש התקשורת ירון לונדון טען כי באווירה הציבורית, הכינוי 'שמאלן' נתפס בידי רבים לכינוי נרדף ל'בוגד' וכי מטרת המילים של לוין היא לבזות את מערכת המשפט ולצייר את שופטיה כאנשים מפונקים היושבים במגדל השן ומתעלמים מטובת העם. ולכן, אם לוין לא היה נהנה מחסינות, היה עליו להיות מורשע בדין.[45]
בראיון שלנחום ברנע טען לוין כי יש לבצע שינוי רדיקלי במערכת המשפט. לדבריו, להיות בשלטון זו לא חכמה, אלא החכמה היא לשלוט וכי יש לשנות את המצב מן היסוד כדי לכונן הפרדת רשויות אמיתית. ברנע הזכיר ללוין שאין במצע הליכוד שום מילה נגד בית המשפט העליון כדי להבין על מה לוין מסתמך באומרו כי המסע שלו להחלשת סמכויות בית המשפט מייצג את השקפת הליכוד. על כך השיב לוין: 'מצע הליכוד ראוי לעדכון'. כמו כן, לוין דחה את הטענות למחטף חוקתי מהיר[46].
בנובמבר 2011, לוין קידם הצעת חוק שהגיש שר המשפטים, יעקב נאמן, לפיה ראש לשכת עורכי הדין ימונה באופן אוטומטי לאחד משני הנציגים של לשכת של עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. אם הצעת חוק זו הייתה עוברת, עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין ומקורבו של נאמן, היה מתמנה כחבר בוועדה לבחירת שופטים[47].
בדצמבר 2011, חודשיים לפני פרישתה מכס נשיאות בית המשפט העליון, הביעה דורית ביניש את דעתה על הצעות החוק להחלשת מערכת המשפט והאווירה המתגבשת סביבן. לטענתה, יוזמות החקיקה הללו מבטאות הסתה נגד בית המשפט וזלזול בו, וקראה לציבור לפעול נגד הפגיעה בעצמאות בתי המשפט. ביניש טענה כי התריעה נגד הניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון באמצעות צמצום סמכויותיו והגבלת כוחו ובכך לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו להגן על הערכים הדמוקרטיים. עוד טענה כי מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה להחלשת בתי המשפט, מסע של דה לגיטימציה והטעיה נגד בתי המשפט שנערך בידי פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרים בממשלה. לדבריה, מסע ההסתה וההטעיה מחלחל ומרעיל כדרכה של כל תעמולה, ולאחר שהמסרים הללו מחלחלים בקרב הציבור, הגורמים הפועלים להחלשת מערכת המשפט טוענים כקוזאק הנגזל כי הציבור איבד בה את אמונו. לדבריה, כל עוד מנשבת רוח רעה, אין להסתפק בבלימת חוק כזה או אחר משום שמדובר במגמה מתמשכת[48].
בדצמבר 2011, לוין ואלקין קידמו הצעת חוק לפיה בג"ץ לא יוכל להחליט על פינוי שכונות ומאחזים ביהודה ושומרון לפני ערכאה משפטית אחרת תקבע מי הם בעלי הקרקע הנדונה. מקור משפטי הסביר כי לוין ואלקין מעדיפים שדיונים בנושאים אלו ינוהלו בהדיינויות ארוכות ומתישות בבית משפט רגיל ולא בבג"ץ[49].
2012
בינואר 2012 עברה הצעת חוק לשכת עורכי הדין, אותה יזמו לוין, זאב אלקין וח"כ רוברט אילטוב[50], בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת[51]. ההצעה ביטלה באופן רטרואקטיבי את הבחירות הדמוקרטיות שנערכו חודש וחצי לפני כן בלשכת עורכי הדין ובהן נבחרו שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים המזוהים עם מחנה דורית ביניש. לפי החוק החדש, הבחירות בלשכת עורכי הדין נועדו להתקיים מחדש ובאופן שעשוי להעניק לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, המזוהה עם מחנה השר נאמן, זכות וטו על זהות המועמד לבחירה. הצעת החוק עברה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, שהבהיר כי לא ניתן להגן על החוק הזה בבג"ץ[51][52]. נציגת היועמN,ש טענה בוועדת החוקה, חוק ומשפט כי "הצעת החוק ובעיקר ההוראה לפיה תופסק כהונתם של נציגי לשכת עורכי הדין שנבחרו לאחרונה לתקופה של שלוש שנים, מעידה על עצמה בצורה ברורה שתכליתה אינה אלא שינוי בדיעבד של תוצאות הבחירה בלשכת עורכי הדין. זאת רק משום שהתוצאות אינן מוצאות חן בעיני גורמים כאלה או אחרים".[52]
ההצעה ספגה ביקורות מהאופוזציה ומהקואליציה גם יחד. ח"כ יצחק הרצוג טען כי מדובר ב"אחד המסמכים המבישים והמבזים ביותר שראיתי מעודי". שר החינוך, גדעון סער, טען כי "ביטול בחירות דמוקרטיות בגוף חוקי כמו לשכת עורכי הדין באמצעות חקיקה זה תקדים מסוכן". השר מיכאל איתן הגיב בציניות: "אולי פשוט נכתוב בחוק את מי אנחנו רוצים שייבחר מטעם לשכת עורכי הדין" והשרה לימור לבנת אמרה: "זה מצב בלתי נסבל. לא יכול להיות שיבטלו בחירות שכבר התקיימו באמצעות חקיקה". לוין אמר ש"המאבק על החוק הוא מאבק נגד שיטת המינוי המלוכנית שבה נהגה נשיאת העליון".[51]. לאחר הביקורת החריפה, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי החוק יישקל מחדש[51]. היועמ"ש ויינשטיין הסביר לראש הממשלה כי לא ניתן להגן על החוק בבג"ץ, ונתניהו החליט להוריד את ההצעה מסדר היום[50]. אלקין טען כי "לאור העמדה הברורה של היועמ"ש, ראש הממשלה היה חייב לקבל את ההכרעה, ואני מכבד אותה".[53]
נאום נתניהו בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון
ב-29 בפברואר 2012, במסגרת טקס השבעת נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ופרידה מנשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, נשא נתניהו נאום בו ביטא את הערכתו הרבה למערכת המשפט בישראל וכן את המחויבות שלו להגן על בית המשפט בישראל, גם מפני הצעות חוק המאיימות לפגוע בעצמאותו:
כולנו מלאי הערכה לעבודה העצומה, לתפקיד, לשליחות ולחשיבות של בית המשפט העליון ומערכת המשפט בדמוקרטיה בכלל [...] חברה דמוקרטית חייבת לשמור על אותן חירויות וזכויות שהן הכרחיות לקיומם של חיים חופשיים [...] את החירויות והזכויות הללו ניתן לקדם באמצעות גופים רבים: באמצעות פרלמנטים שמחוקקים חוקים טובים, באמצעות רשויות מבצעות שאוכפות את החוקים הללו, באמצעות תקשורת שחושפת הפרות של החוקים הללו. אבל אני טוען, שמעל כל גוף במדינה דמוקרטית, שמגן ושומר על אותן חירויות וזכויות עומד בית המשפט [...] בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה-גבוהה על זכויות האדם, אך האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות?! התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית! אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי, כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני מעריך את כל מה שעשית, השופטת בייניש. [...] כבוד נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. אנחנו התכנסנו קודם כל כדי לומר לך תודה [...] זו הייתה תקופה לא פשוטה. מערכת המשפט ניצבה לא אחת תחת מתקפה, לא פעם כוונו החצים ישירות אלייך. ההתקפות הללו לא צלחו, לא לגבייך ולא לגבי בית המשפט. בית המשפט חזק ויציב. לא נתנו לשום דבר לפגוע בו. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת: מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל- אנחנו נוריד אותו. כולנו יודעים שישנו ויכוח סוער לגבי תפקיד בית המשפט בישראל. [...] אבל הוויכוח חייב להיתחם בתוך גבולות ראויים. גבולות שבהם אדם יכול לא להסכים עם פסק הדין, אבל הוא חייב לציית לו. גבולות בהם ביקורת על החלטה של בית המשפט לעולם לא משמשת כערעור על עצם הלגיטימציה של בית המשפט ושל שלטון החוק. גבולות שבהם מתקפות אישיות על שופטים הן תמיד מחוץ לכללי המשחק. [...] במשך 63 שנים נדרשים השופטים בישראל לאזן מצד אחד בין זכויות הפרט וזכויות המיעוט, לבין הזכות שהיא אולי החשובה מכולן – זכותה של המדינה להגן על עצמה.[...] אני מאמין שדווקא לבית המשפט העליון במדינת ישראל יש רקורד שבו הוא יכול להתגאות במציאת האיזון הראוי הזה. [...] אני מאמין שישראל משמשת מודל לעולם כולו באשר לאופן שבו ניתן לאזן בין הזכויות הללו. [...] מיום הקמתה של המדינה, ובשנים האחרונות תחת הנהגתך, השופטת ביניש, בית המשפט הגן על זכויות הפרט תוך שהוא מעניק למדינה את האמצעים להגן על עצמה. זה הישג גדול למדינת ישראל, אבל לדעתי זה הישג גדול מאוד לעולם הדמוקרטי.[...] אני חושב שאולי הצלחתי להנחיל לך דבר שאמרת בביקור המרגש באמת שערכתי לאחרונה בבית המשפט העליון, אולי הצלחתי להנחיל לך עד כמה אני מחויב. אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית מחויבת לשמש חומה בצורה לבית המשפט העליון שמגן עליה, לתפיסת העולם העמוקה. והיא שימשה אותנו בעבר, משמשת אותנו בהווה, ותשמש אותנו בעתיד. אני מעריך את כל מה שעשית בבית המשפט העליון כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית ואנחנו נמשיך לפעול כדי להבטיח שכך יהיה. אנחנו אחראים לכך שלא תהיה שום סכנה לעצמאותו של בית המשפט בישראל
באפריל 2012, שר המשפטים, יעקב נאמן, הוביל יוזמה לפסקת התגברות לפיה בג"ץ יוכל לפסול חוקים אך הממשלה תוכל לחוקק אותם מחדש עם רוב של 65 חברי כנסת. שר הביטחון, אהוד ברק, האופוזיציה וארגוני זכויות אזרח התנגדו לחקיקה זו. היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון התנגדו ליוזמת החוק מהטעם שרוב של 65 ח"כים קטן מדי ועשוי להרחיב את הקרע בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. ח"כ יואל חסון מקדימה טען כי 'מדובר בעוד גחמה אנטי דמוקרטית של ממשלה שעוינת את שלטון החוק'. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון קראה לכל המפלגות החרדות לדמוקרטיה להתאחד ולכונן חזית נגד הצעתו של נאמן[55].
פעילותו של רוטמן לקידום החקיקה לפני היבחרו לכנסת
ח"כ שמחה רוטמן, נמנה עם מייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה, ובמסגרתה פעל לקידום הרפורמה המשפטית עוד בטרם נבחר לכנסת.[56] במסגרת תפקידו כיועץ המשפטי של התנועה פרסם רוטמן את הספר "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל", השתתף בדיונים בכנסת לקידום יוזמות החקיקה.[57][58][59] וחתום על ניירות עמדה שהוגשו מטעם הארגון כחומר רקע לדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בין היתר בנושא שיטת הסניוריטי ומינוי יועצים משפטיים כמשרת אמון.[60][61]
בנאום בכורתו בכנסת, ביקר רוטמן החלטות שונות של בית המשפט העליון, אך גם ציטט את בן גוריון, בטיעוניו נגד כינון חוקה בישראל, באומרו כי ”קביעת הסדרים נוקשים על־בסיס יחסי כוחות זמניים תגרום לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיות מדינת העם היהודי. קיבועם של ההסדרים באופן נוקשה עלול לגרום לחלקים מיהדות התפוצות להרגיש שמדינת ישראל אינה הבית שלהם, גם אותם חלקים מיהודי מדינת ישראל שנמצאים במיעוט עלולים לחוש שזה אינו ביתם. וכך נבנו ההסדרים בשיטת טלאי עד טלאי [...] והטלאים הם מכוערים, אך [...] עדיף טלאי מכוער על קרע יפה”, וכן ”אני לא רוצה לרסק את הרשות השופטת [...] יש לבית המשפט מונופול על הדין, אבל אין לו שום בעלות על האמת, (ו)ככל הנראה, הוא כלל לא מתחיל להבין מה נדרש בשביל שלום. השלום הוא דווקא בתחום האחריות שלנו, כאן בכנסת. אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לנסות בכל רגע נתון להגיע לפשרות והסכמות עם ערכים, עם דרך, עם עמדה ועם רצון משותף.”.[63]
במערכת הבחירות
במהלך הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד התראיין לוין והציג את תוכניותיו לשינויים.[64] לאחר מכן, בקמפיין הבחירות לכנסת, נמנעה מפלגת הליכוד מלפרט את כוונותיה בנוגע למערכת המשפט.[65] נציגיה הסתפקו באמירות כלליות לפיהן יש צורך ברפורמה, ועסקו בעיקר במשטרת ישראל ובפרקליטות המדינה,[66] בהן המהפכה המשפטית שהוצגה אחרי הבחירות לא נוגעת כלל. ל"עכשיו 14" אמר בנימין נתניהו בכלליות שיבצע רפורמות במערכת המשפט ולא הרחיב מעבר לכך.[67] דוברים שקשרו בין הרפורמה במערכת המשפטית, כגון חוק צרפתי שלא מאפשר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, בוקרו על ידי קמפיין הליכוד, תוך הבהרה שנחוצה רפורמה, אלא שיש להעבירה בשיקול דעת ובאחריות.[68] חברי מפלגת הליכוד החרימו את תוכנית הרדיו "קלמן ליברמן" לאחר שהמראיינים דרשו מבועז ביסמוט לפרט את מהלכי הרפורמה.[69] כבר לפני הבחירות עלו טענות נגד הליכוד על הסתרת הכוונות בנוגע למערכת המשפט.[70] ניכר היה שמפלגת הליכוד הצניעה את הרפורמה, לא פירטה את פרטיה ולא הציבה אותה בראש סדר העדיפויות.[65]
4 בינואר 2023: ערב הדיון בבג"ץ בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר, פרסם השר לוין את עיקרי תוכניתו: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, פסילת חוקים בבג"ץ רק בהרכב מלא וברוב מיוחד של 12 מ-15 השופטים, ביטול עילת הסבירות, ושינוי מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה.[74] זו הייתה ההצעה ממשלתית, וככזו, היה צורך לחכות לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, שהודיעו שייקח להם שבועות לגבשה.
17 בינואר 2023: יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, הגיש הצעת חוק פרטית בנושא. הצעת רוטמן מחמירה יותר מהצעת לוין, למשל בדרישה שפסילת חוקים בבית המשפט העליון תתאפשר רק פה אחד.[75] הגשת ההצעה על ידי רוטמן דרך ועדת החוקה, חוק ומשפט הביאה לקיצור משמעותי של תהליך החקיקה, משום שלה אין צורך בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה.[76]
22 בינואר 2023: תחילת הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה ראשונה של החלק הראשון ברפורמה:
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)[77]
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023[78]
13 בפברואר 2023: אישור הצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[79]
20 בפברואר 2023: העברת החוק בקריאה ראשונה במליאה.
השינויים החקיקתיים המוצעים לשינוי מבנה המשטר
הצעות החוק הנדונות בכנסת
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות).[77]
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[78]
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה) – אין קישור להצעת החוק
כללי: החלשת הרשות השופטת
מרכיב מרכזי בתוכנית המוצעת היא שינויים במבנה החוקתי ובשיטת המשפט בישראל באופן שנועד, לדברי היוזמים, לחזק את הממשלה ולהחליש את הרשות השופטת. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מאדריכלי התוכנית, הצהיר מפורשות שמטרת התוכנית היא להחליש את מערכת המשפט ובמיוחד את בית המשפט העליון: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו".[16] כיוון שלפי שיטת המשטר בישראל יש לממשלה רוב קואליציוני בכנסת, ויש מסורת של משמעת סיעתית, רובן המכריע של הצעות חוק של הממשלה מתקבלות כחקיקה. משום כך הרשות המחוקקת אינה מהווה מנגנון ביקורת משמעותי על הממשלה.[80] משום כך השינויים המוצעים מתמקדים בהחלשת הפיקוח השיפוטי על פעולות הממשלה בכל השלבים, לפני החקיקה ואחריה.[81]
מבקרי התוכנית מציינים שכל אחד מהשינויים מעניק כוח יתר לרוב הקואליציוני, וכמכלול יוביל שילובם לריכוז כוח כמעט בלתי מוגבל בידי הממשלה. משמעות הדבר היא פגיעה קשה בעקרונות היסוד הדמוקרטיים של הפרדת הרשויות, שלטון החוק והגנה על זכויות אדם, והמרת שלטון החוק בעריצות הרוב, ופותח פתח לריסוק הדמוקרטיה בישראל. לדברי המתנגדים, שינויים כאלה אינם בסמכותה של הכנסת, באשר היא איננה רשאית, בהליך של תיקון חוקי היסוד, לבטל את יסודות הדמוקרטיה.[82][83][84]
מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה
ההצעה: בעקבות ההסכמים הקואליציוניים, מקודמת הצעת חוק שתהפוך את תפקידי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. על פי ההצעה, מינוי והדחת יועץ משפטי ייעשו לפי שיקול דעת מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר הממונה על המשרד.
הסבר: כיום כל הצעה להחלטת ממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי לשר. תפקיד היועצים הוא לבדוק אם החלטה מנהלית או הצעת חוק סותרות חוק יסוד או שאינן תכליתיות ומידתיות, ולעצור אותן כבר בשלב זה במקרה שיש בהן פגם כזה.[85]
ההצעה מצויה בהכנה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, לקראת קריאה ראשונה.[86]
המחלוקת לגבי ההצעה
הצדקות להצעה: מצדדי ההצעה סבורים כי יועצי השרים צריכים רק לייעץ, ואילו את המדיניות צריך לקבוע השר.
הביקורת על ההצעה: לדברי מומחים למשפט מנהלי וחוקתי, החלפת היועצים המשפטיים המקצועיים באנשי אמונם של השרים תגרום לפגיעה בשלטון החוק ותהווה תמריץ לשחיתות מוסדית. הצעה זו תפגע קשות בעקרון חוקיות המינהל, תעודד ותתמרץ את הרשויות לפעול שלא כחוק ומתוך שחיתות מוסדית ותביא לפגיעה אנושה בתפקודה התקין של הממשלה ומכאן – לפגיעה יומיומית במערכות הכלכלה והחברה בישראל. כיום רוב העתירות נגד המדינה נדחות כי בתי המשפט סומכים על הייעוץ המשפטי המקצועי והעצמאי. אף בזירה הבין־לאומית, המדינה נהנית מאמינות בשל הערכה לייעוץ המשפטי ולבתי המשפט. יתרונות אלה יעלמו תחת ההצעה החדשה.[85][87]
תיקון חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט - שליטה לרוב הקואליציוני במינוי שופטים לכל הערכאות
רקע
הוועדה לבחירת שופטים מופקדת על בחירה, קידום והדחה של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט בישראל (למעט בתי הדין הדתיים). הרכב הוועדה נקבע בחוק השופטים בשנת 1953, לפיו הוועדה מורכבת מתשעה חברים: שני שרים (אחד מהם שר המשפטים), שני חברי הכנסת שנבחרים על ידי הכנסת עצמה (לפי נוהג שהשתבש בשנים האחרונות, אחד מהם מהאופוזיציה), שלושה שופטים של בית המשפט העליון (נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.[88] לאף אחד מהמגזרים האלה אין שליטה בוועדה והוא אינו יכול לכפות את רצונו על האחרים. בשנת 2008 תוקן חוק יסוד: השפיטה באופן שחייב שהחלטותיה של הוועדה לגבי בחירת שופטים לבית המשפט העליון יתקבלו ברוב של שבעה מתוך תשעת חבריה. את תיקון החוק בשנת 2008 הוביל ח"כ גדעון סער כחבר מפלגת הליכוד. השינוי בשנת 2008 שאף להביא לבחירה על יסוד הסכמה רחבה של חברי הוועדה.
לפי הצעת לוין והצעת רוטמן הרכב הוועדה והליך קבלת ההחלטות בה ישונו, באופן שלחברי הקואליציה בוועדה תהיה שליטה מלאה בבחירה ובהדחה של שופטים. השינויים בוועדה לבחירת שופטים יחולו על הליך בחירת כלל השופטים בכלל הערכאות הדיוניות בישראל (למעט בתי הדין הרבניים).[89]
חלק מחברי הקואליציה מנמקים את השינוי ברצון לייצוגיות של חלקי החברה בבית המשפט, אך עירית לינור הסבירה בתכנית "הפטריוטים": ”בקשר לעניין של השופטים המרוקאים, השופטים המזרחים: מנסים להציג את זה במונח, כאילו, הקוסמופוליטי והאוניברסלי "שוויון", "ייצוג", "מיעוטים", אבל האמת ניתנת להיאמר וצריכה להיאמר: אנחנו רוצים שופטים מזרחים כי הם יותר מסורתיים, יותר ימנים, יותר לאומיים, יותר מקומיים ולוקליים ולא כל מיני "החוק האוניברסלי". אנחנו לא רוצים לעשות את זה מטעמי מרקסיזם; אנחנו רוצים לעשות את זה מטעמי ציונות, לאומיות ויהדות.” וזכתה לשכוייח מהמנחה ינון מגל וכפיים מקהל התכנית.[90]
השינויים הכלולים במסגרת רפורמת לוין-רוטמן הם בהרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים, ברוב הדרוש לכינוס ישיבות הוועדה וברוב לקבלת החלטה בוועדה (מינוי, הדחה או קידום מועמד לשיפוט או שופט מכהן).
החלפת שני שופטי בית המשפט העליון שנבחרים על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון בשני שופטים בדימוס, שיכולים להיות מכל ערכאה, ושבניגוד להיום ימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
מינוי שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת החוקה, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה.
ביטול חברותם של שני נציגי לשכת עורכי הדין.
2. שינוי ברוב הדרוש לקבלת החלטות בוועדה ובמספר החברים הדרוש לכינוס ישיבה (קוורום)
ההצעה: מוצע לתקן את סעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה, באופן שיאפשר קבלת החלטה בוועדה "ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה". כן מוצע לתקן את החוק כך שהוועדה תוכל לפעול גם אם לא מונו כל חברי הוועדה, כל עוד מונו לפחות חמישה (במקום שבעה עד היום).
המשמעות של הקטנת הרוב הדרוש לקבלת החלטה (5 מתוך 9, במקום 7 מתוך 9 כפי שקיים כיום) בשילוב עם שינוי הרכב הוועדה כך שלקואליציה המכהנת תהיה נציגות של 5 חברי ועדה היא שניתן לכנס את הוועדה בנוכחות 5 חברי הקואליציה בלבד ושהיא תוכל לקבל החלטות גם ללא הסכמה של נציגי מגזרים אחרים.
3. כינון הליך שימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, בפני ועדת החוק, חוק ומשפט של הכנסת
ההצעה: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 מציעה לשנות את סעיף 7 לחוק בתי המשפט, באופן שתהיה חובה על מועמדים לשיפוט לבית המשפט העליון להופיע בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט לפני שהוועדה לבחירת שופטים תכריע במינויים. לאחר פרסום רשימת המועמדים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, יעמדו לוועדת החוקה 30 יום לזימון המועמדים לשיפוט לבית המשפט העליון להופיע בפניה. סדרי הדיון בוועדת החוקה ייקבעו בתקנון הכנסת.[92]
מנוסח הצעת החוק, כמו גם מדברי ההסבר להצעה, לא ברורה המשמעות המעשית של "הופעה בפני הוועדה", אך במסגרת דיון בהצעת החוק בוועדה החוקה, חוק ומשפט מ-7 בפברואר 2023, עולה כי מדובר למעשה בשימוע של המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון שתקיים ועדת החוקה. כלומר, התערבות ועדת החוקה בהליך מינוי השופטים, שכן המועמדים לשיפוט יאלצו להופיע בפני ועדה החוקה על מנת שמועמדותם תישקל ותועבר לעיון הוועדה לבחירת שופטים. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (יוזם ההצעה) אמר ש"בעצם מדובר בשימוע הציבורי - עולה שמו של מועמד חולפים 30 ימים ויש הערות ציבור", וכן הוסיף " אני אומר שהוועדה היא לא גוף מייעץ. אני אומר שהיא גוף שמנהל את השימוע הציבורי למועמדים ואת הדיון הציבורי למועמדים.. וגם משמש בקרה על הליך המינוי".
המחלוקת לגבי ההצעה
הצדקות לשינויים
יוזמי ההצעה מסבירים ש"השינויים המוצעים בהרכב הוועדה ובסדרי עבודתה נועדו לחזק את ההשפעה של נבחרי הציבור – נציגי הרשות המבצעת ונציגי הרשות המחוקקת – לעומת הגורמים האחרים החברים בה".[93] כלומר, המטרה המפורשת היא חיזוק הגורמים הפוליטיים על חשבון הגורמים המקצועיים (לשכת עורכי הדין ושופטים בדימוס).
התנגדות להצעה
הרכב דמוגרפי של בית המשפט: מצדדי התוכנית טוענים שיש לשנות מנגנון מינוי השופטים כיוון שההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון איננו מייצג את החברה הישראלית. המתנגדים לתוכנית מצביעים על כך שבניגוד לטענות בדבר בית משפט "שמאלני ליברלי", יש בבית המשפט ייצוג־יתר (ביחס לאוכלוסייה הכללית) של דתיים-לאומיים (סולברג, עמית, וילנר, 20% לעומת 8.9% באוכלוסייה הכללית), מתנחלים (סולברג, מינץ, 13.3% לעומת 5.5% באוכלוסייה הכללית) וגברים (60% לעומת 49.6% באוכלוסייה הכללית). לעומת זאת יש תת־ייצוג (ביחס לאוכלוסייה הכללית) של מזרחים (אלרון וכנפי־שטייניץ, 13.3% לעומת כ־30% באוכלוסייה הכללית), ערבים (כבוב, 6.7% לעומת 21.1% באוכלוסייה הכללית), עולי ברית המועצות לשעבר (שטיין, 6.7% לעומת 16% באוכלוסייה הכללית), ונשים. מתנגדי השינויים טוענים, מבלי לגרוע מהצורך בהגדלת הגיוון, הגדלת שליטתה של הקואליציה במנגנון לא תשרת מטרה זו, כיוון שכבר היום יש ייצוג־יתר לאוכלוסייה שהיא מייצגת.[94]
אקטיביזם שיפוטי: לדברי המציעים, בית המשפט העליון מפעיל אקטיביזם שיפוטי מופרז. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שהטענות בדבר חוסר אמון בבית המשפט אינן מבוססות: עוד מציינים המתנגדים, שככל שבית המשפט לוקה באקטיביזם שיפוטי מופרז, השינויים המוצעים רק יחריפו את התופעה. ניתוח אמפירי של הקשר בין מינויים פוליטיים לבין אקטיביזם שיפוטי מלמד שתהליכי מינוי שופטים שנשלטים על בסיס חלוקה פוליטית מגבירים אקטיביזם שיפוטי. לפיכך טוענים המתנגדים שתוכנית לוין, שמתיימרת לצמצם אקטיביזם שיפוטי, דווקא תגרום להגברתה.[95] בנוסף, מצדדי השינויים טוענים שבית המשפט מתערב גם בדרכים אחרות במדיניות; בחינה של התערבות בית המשפט בחקיקת משנה מעלה כי קיימת בבית המשפט קיימת מגמה, שנמשכת גם בשנים הסמוכות להצעה, של הימנעות חזקה מהתערבות בחקיקת משנה בעילות פרוצדורה, סמכות או שיקול דעת.[96]
אמון הציבור: לדברי המציעים, בית המשפט העליון אינו נהנה מאמון הציבור. בניגוד לטענה זו, מחקרי דעת קהל מלמדים שמבין שלוש הרשויות, בית המשפט העליון הוא זה שזוכה באמון הגבוה ביותר בקרב הציבור. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 מציג שיעור תמיכה של 42% מהציבור בבית המשפט העליון, לעומת תמיכה של 24% בממשלה, 18.5% בכנסת, ו־8.5% במפלגות.[97] מגמה זאת ניכרת לאורך השנים, כאשר בית המשפט זוכה מאז תחילת המדידות (2003) באופן קבוע לאמון גבוה מכל המוסדות הנבחרים;[98] בממוצע רב־שנתי, בית המשפט זוכה ל־59.5% אמון, בעוד הממשלה זוכה ל־37.5%, הכנסת ל־36.1% והמפלגות ל־21.2%.[97]
עצמאות השופטים: יוזמי התוכנית טוענים שיש להחליש את בית המשפט כיוון שהוא... השלמה ואסמכתא. מומחים למשפט מנהלי וחוקתי מדגישים ששליטה של הרוב הקואליציוני במינוי שופטים לכל הערכאות תקעקע את הפרדת הרשויות החיונית למשטר דמוקרטי. מבקרי התוכנית מדגישים שכדי לפתור סכסוכים בהגינות וללא משוא פנים, לפרש את הדין במקצועיות וללא מורא ולהחיל ביקורת שיפוטית מנהלית וחוקתית על רשויות השלטון, השופטים חייבים להיות מקצועיים, עצמאיים ובלתי תלויים. עליונות לממשלה בהליכי מינוי שופטים, קידומם והדחתם תהפוך את בית המשפט לשבוי בידי הממשלה ותרוקן מתוכן את הפרדת הרשויות בישראל.[99] שליטת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים משמעותה שליטה לא רק במינוי אלא גם בקידום של שופטים. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שבתוך מספר שנים ייווצר בבית המשפט העליון רוב של שופטים שמונו מטעם הקואליציה ומשקפים את תפיסת עולמה ומחויבים לה. יתרה מכך, המתנגדים לרפורמה טוענים כי שליטת הקואליציה בוועדה למינוי השופטים תגרום למינויים פוליטיים של שופטים בכל הערכאות ולהטיית השיפוט משיפוט מקצועי לשיפוט של תומכי הממשלה.[99]
השוואה למדינות אחרות: גורמים בממשלה טוענים שהתיקונים אינם חורגים מהמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שחלק מההסדרים המשפטיים שהממשלה מקדמת כעת קיימים במדינות דמוקרטיות, אך באותן מדינות יש מנגנונים אחרים שמספקים איזונים ובלמים על ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת, ביניהם חוקה מקיפה ונוקשה, שני בתי מחוקקים, שיטת משטר נשיאותית, מבנה מדינתי פדרלי, בחירות אזוריות, או כפיפות לבתי משפט על־מדינתיים שמגנים על זכויות אדם ועקרונות יסוד דמוקרטיים. בישראל אף אחד ממנגנוני האיזון והבקרה האלה אינו קיים. מבנה המשטר בישראל, של פרלמנט בעל בית יחיד, בחירות באיזור אחד, ממשלה שמבוססת על קואליציה בפרלמנט ולפיכך למעשה שולטת בו, משאיר את בית המשפט כמנגנון ביקורת יחיד על שתי הרשויות האחרות שהן למעשה אחת. כל אחד מההסדרים המוצעים בנפרד יכול להתקיים במדינה דמוקרטית תקינה, אך הימצאותם יחד מרסק את האיזונים והבלמים. אין בעולם אף מדינה דמוקרטית שמתקיים בה שילוב של כל ההסדרים האלה. המתנגדים להצעות מדגישים שמדובר באימוץ סלקטיבי של הסדרים שמחזקים את כוחה של הממשלה, המכונה גם Frankenstate – שכן כמו יצירת המפלצת של פרנקנשטיין, גם את ה־Frankenstate (הלחם של "פרנקנ־" ו־state, מדינה) יוצרים ממאפיינים הלקוחים כל אחד ממדינה אחרת.[100]
אוטונומיה טריטוריאלית מוגבלת בכמה אזורים (devolution)
✓
✓
x
האם יש בחירות אזוריות
✓
✓
✓
✓
x
האם יש חוקה נוקשה שקשה או לא ניתן לשנותה
✓
x
✓
✓
x
האם לבית המשפט סמכות לבקר חוקים הפוגעים בחוקה או בזכויות אדם
✓
לבית המשפט סמכות להכריז על אי התאמה וכן
לפרש חוקים בניגוד לטקסט כדי להגן על זכויות
✓
✓
כיום כן, מבקשים לפגוע בכך
האם יש כפיפות לטריבונלים בין־לאומיים
x
✓
x
✓
x
השוואה לניו זילנד: מצדדי השינויים טוענים שבניו־זילנד אין ביקורת שיפוטית על חוקים. בפועל:
בתי משפט בניו זילנד מוסמכים לבטל חוקים הפוגעים בעקרונות יסוד של הזכות לבחור ולהיבחר אם לא עברו ברוב מיוחס של 75% מחברי הפרלמנט;
בניו זילנד הפסיקה תומכת בסמכות בתי המשפט לבטל חוקים הפוגעים קשות בעצמאות השיפוטית או בזכויות אדם יסודיות, ולפסיקה זאת יש השפעה ממתנת על המחוקקים;
בתי משפט בניו זילנד מוסמכים להצהיר על חוקים כפוגעים בזכויות אדם נוספות, והפרלמנט נוטה לתקן חוקים שכאלה.[101]
התפתחות בחקיקה
השינויים מוצעים במסגרת הצעת החוק הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) המציעה לתקן את סעיף 4 לחוק יסוד השפיטה והצעת חוק הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[102]
הצעות החוק הן מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן שגם יזם את הצעות החוק. הוועדה קיימה 12 דיונים בהצעות החוק בהכנה לקריאה הראשונה בוועדה.[103]
בלילה שבין 21 ל-22 בפברואר 2023 אושרו הצעות החוק בקריאה ראשונה במליאה, ברוב של 63 חברי כנסת.[105] הצעות החוק נמצאת כעת בהכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הבאתה לקריאה שנייה ושלישית.[106]
ההצעה המקורית לשליטה מלאה של הקואליציה על המינויים שונתה לאחר אמצע מרץ 2023. לפי השינוי, השליטה המלאה של הקואליציה תישאר בשני המינויים הראשונים לבית המשפט העליון בכל קדנציה של הכנסת, ומהמינוי השלישי ואליך באותה קדנציה תידרש הסכמה עם גורמים בועדה שאינם בקואליציה. לאחר השינוי הודה יריב לוין שההצעה המקורית העלתה חשש אמיתי ונכון להשתלטות של הקואליציה, שממילא שולטת בממשלה ובכנסת, גם על בית המשפט העליון, ו”למעשה תביא למצב שבו כל שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת”; לדבריו, שינוי ההצעה הראשונית בא בעקבות חשש זה, כדי לפתור אותו.[107]
ביטול עילת הסבירות כעילת ביקורת על פעולות המינהל והחקיקה
רקע: לפי עילת הסבירות, בתי המשפט מוסמכים לבטל החלטה של רשות מנהלית (החלטה של שר, משרד ממשלתי, מוסד ממשלתי, בעל תפקיד בשירות המדינה, רשות מקומית) אם הם מוצאים שההחלטה היא בלתי סבירה, כלומר החלטה שאף בעל תפקיד ציבורי שפועל בסבירות לא היה מגיע אליה. בית המשפט קבע שאין זה מתפקידו להחליף את שיקול הדעת של הרשות, ולכן ההתערבות בהחלטות שלטוניות היא נדירה ושמורה להחלטות הנגועות באי-סבירות קיצונית.
ההצעה: לפי החקיקה שמקדמת הממשלה, אם עתירה בכל זאת תגיע לבית המשפט ולא נדחתה על הסף על ידי השופטים, הם לא יוכלו לבחון אותה במונחים של סבירות הפעולה של הרשות המבצעת.
ביקורת על ההצעה: המשמעות של ההצעה הינה שאזרחים לא יוכלו לפנות לבית המשפט כדי לנסות לשנות החלטות שרירותיות ומפלות שהתקבלו על ידי קובעי מדיניות ופקידי ממשל מתוך אינטרסים אישיים ומניעים זרים.[108] מומחים למשפט מנהלי וחוקתי מצביעים על כך שביטול עילת הסבירות יפגע באוכלוסיות חלשות. הם מציינים שלאורך השנים, השימוש בעילת הסבירות על ידי בית המשפט היה זהיר ומצומצם, והעילה הופעלה רק במקרים שבהם ההחלטה המנהלית לקתה במובהק בשיקול דעת פסול באופן קיצוני. בהיעדר מדד של סבירות להערכת המעשה המנהלי, לא תהיה הגנה לפרט מפני פעולה של הרשות, שאולי נעשתה בסמכות פורמלית, אך מתעלמת בצורה קיצונית מזכויות הפרט ומהאינטרסים של כלל הציבור בישראל.[109]
צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים (תנאים לפסילת חקיקה ופסקת ההתגברות)
רקע: לבית המשפט העליון מגיעות לעיתים עתירות נגד חקיקה של הכנסת. במקרים כאלה בית המשפט בודק אם החוק עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד, והוא מוסמך לבטל חוקים או סעיפים בחוק אם הם עומדים בסתירה לחוקי היסוד. עתירות שכאלו מוגשות בפרט נגד חוקים שפוגעים באופן לא מידתי בזכויות אדם, ולכן סותרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ההצעה:
דרישת הסכמה פה-אחד: לפי התיקון המוצע לחוק-יסוד: השפיטה, ביטול חוקים ייעשה רק בהסכמה פה אחד של כל שופטי בית העליון בהרכבו המלא (15 שופטים), ורק אם מצא שהחוק ״סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד״.[110]
ב-22 בפברואר 2023 אושרה הצעת החוק של ח״כ רוטמן בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת ו-51 מתנגדים, והועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[111] הסדר זהה מופיע בהצעת חוק ממשלתית אשר ועדת החוקה מקדמת במקביל, וכעת היא בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה.[112]
אף אם מצב נדיר זה יתממש, הכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק, ברוב של 61 ח״כים בלבד.[113] הצעה זו באה לידי ביטוי בהצעות לשינויים לחוק-יסוד: השפיטה ולחוק-יסוד: הכנסת. משמעות השינויים היא שהתגברות קואליציונית על החלטות בג"ץ לא תהיה בעייתית שכן הרוב הנדרש, של 61 ח״כים בלבד, משקף ממילא את סך חברי הכנסת של הקואליציה. במהלך הדיונים בכנסת וסביבם הועלו גרסאות שונות להצעה זו, למשל דרישת רוב גדול משל 61 ח"כים. הצעה נוספת היא להגבלת תוקפה של חקיקת התגברות עד לתום שנה לכהונת הכנסת שלאחר זאת שחוקקה את ההוראה המתגברת, ואם זו החליטה להאריכה - לצמיתות.[114] בנוסף, באמצעות מנגנון ההתגברות האמור תוכל הכנסת ״לחסן״ חוק מראש מפני ביקורת שיפוטית גם אם הוא סותר את הוראות חוק היסוד, וזאת בהתאם לתנאים שפורטו לעיל.[114]
ביקורת על ההצעהדרושה הרחבה: מומחים למשפט חוקתי מציינים שהגבלת כוחו של בג"ץ לבקר חקיקה באופן כמעט מוחלט, וחקיקת פסקת התגברות ללא מעצורים, משמעה שאין מגבלות על כוחו של הרוב. בכך יש פתח לפגיעה בזכויות יסוד, במיוחד של קבוצות מיעוט. המבקרים מדגישים שדמוקרטיה אין משמעותה שלטון הרוב בלבד, אלא שלטון הציבור (להבדיל משלטון אוטוקרטי), תוך הגנה על זכויות הפרט והמיעוט.[דרוש מקור]
איסור לדון בחוק יסוד
רקע: בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה שלמה. עם קום המדינה התקבלה החלטת הררי, לפיה חוקת ישראל תתגבש בפרקים, באמצעות חקיקה של חוקי יסוד, הנהנים מעליונות על חקיקה רגילה. באמצעות חוקי היסוד ניתן להגביל את תוכנה של חקיקה עתידית. על אף מעמדם העדיף, הליך החקיקה של חוקי יסוד אינו שונה מחקיקת חוק רגיל. לכן הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת, יכולה בקלות רבה לתקן חוקי יסוד או לחוקק חוקי יסוד חדשים, ושינויים כאלו נעשים בישראל בשכיחות גבוהה יחסית לשינויים חוקתיים במדינות אחרות.[115]
לאורך השנים, בג״ץ דן מספר פעמים בתיקונים חוקתיים (תיקון לחוקי יסוד) ונקבעו שתי עילות להתערבות. העילה הראשונה, שתאפשר התערבות בגינה במקרים קיצוניים ביותר, היא עילת תיקון חוקתי שאינו חוקתי. עילה זו תקום במקרים בהם התיקון נוגד את עקרונות היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. העילה השנייה היא במקרה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת, למשל, כאשר חוק רגיל מתחזה לחוק יסוד, או שמשתמשים בחוק היסוד שלא לצורך כללי אלא לצורך פרסונלי של ממשלה מסוימת. בג"ץ הוציא פעם אחת התראת בטלות על חוק יסוד בשל סיווגו כהוראת שעה.[115]
ההצעה: מרכיב עיקרי בתוכנית המוצעת הוא לאסור על בג״ץ לפסול חוקי יסוד, באמצעות הוספת סעיף חדש לחוק-יסוד: השפיטה.[108] הסעיף המוצע אוסר על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לדון בתוקפו של חוק-יסוד או להכריזו כבטל.[116]
הנוסח המוצע של סעיף 15א ״הוראות לעניין אי-שפיטות חוקי יסוד״ קובע: ”מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין כאמור.”
ב-20 בפברואר 2023 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה ברוב של 63 חברי כנסת, כך שכעת הוא נמצא בהכנה לקריאה שנייה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[117]
ביקורת על ההצעה: מבקרי ההצעה מצביעים על כך שהתיקון יאפשר לממשלה (באמצעות הכנסת) לתקן חוקי יסוד לפי ראות עיניה וללא כל ביקורת שיפוטית, לרבות חוקי יסוד בעלי השלכות מהותיות על הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל. ההצעה מאפשרת לממשלה למעשה לעגן בחוק יסוד שינויים ליסודות המשטר וכן להכשיר הפרה של זכויות אדם באמצעות חוק יסוד. דוגמה להכשרה של הפרות זכויות אדם באמצעות חוק יסוד, שהתיקון המוצע יחסום כל ביקורת עליהן, היא "חוק הלאום" שמעגן סעיף המתיר להפלות ערבים בדיור. בג"ץ לא פסל את הסעיף אך פירש אותו באופן ששולל את האפשרות לעשות בו שימוש מפלה – ההצעה של לוין תמנע אפשרות כזו. דוגמה נוספת היא ההצעה לחוק יסוד: ההגירה שהממשלה מבקשת לקדם, ובמסגרתו נכללות שורה של פגיעות בזכויות אדם.[115]
שינויים נוספים ומשמעותם
נכון לסוף מארס 2023, על שולחן הכנסת מונחות קרוב ל-3000 הצעות חוק: 2,910 הצעות חוק פרטיות, 27 הצעות חוק ממשלתיות ועוד חמש הצעות מטעם ועדות הכנסת. 141 מתוכן קשורות לסדרי שלטון ומשטר.[118]
נבירה יסודית במצבור החוקים מלמדת, לדברי פרופ' יובל אלבשן, על אפשרות למטרה נוספת: להביא לחיסול מדינת הרווחה כמגינת הדמוקרטיה הליברלית, מטרה שראש הממשלה נתניהו הצהיר בעבר יותר מפעם אחת על תמיכתו בה.[119]
הממשלה מקדמת מהלכים נוספים, אשר לדברי המתנגדים לשינויים, משמעותם פגיעה בזכויות אדם ובאופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית. לדבריהם, השינויים המוצעים במערכת המשפטית נועדו למנוע את האפשרות לתקוף שינויים כאלו ודומיהם. בין השינויים:
הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר
שינוי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כך שיקל על פסילת מועמדים בשל "תמיכה בטרור", בניגוד להלכה הקיימת כיום.
חיזוק השליטה של הדרג הפוליטי במשטרה ובצבא
הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ משה סעדה (ליכוד): "הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג-2022". חבר הכנסת מבקש "להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות, למחלקה לחקירת שוטרים, שהיא מחלקה נפרדת ועצמאית, ולהשלמת העניין, לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה."[120]
יו״ר ארגון הפרקליטים, עו״ד אורית קורין, ביקרה את ההצעה על כך שהיא נועדה להלך אימים על פרקליטים בעת מילוי תפקידם הציבורי.[121]תנ"צ עופר שומר, שפיקד על כוחות המשטרה בתקופת מחאת בלפור ב-2020, התריע על כך שהחוק מאפשר מעצרים פוליטיים.[122]
תוכניתו של שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד), לסגירת תאגיד השידור הציבורי[124]
הצעת תיקון לחוק הגנת הפרטיות של ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד) בה הוא מבקש לקבוע שפרסום של הקלטת אדם ברבים הנוגעות למידע רגיש בלי הסכמתו יהיה עוולה אזרחית ועבירה פלילית.[125] לפי ארגון העיתונאים זו פגיעה בחופש התקשורת שתמנע מעיתונאים לחשוף עוולות שונות.[126]
איסור הנפת דגל פלסטין במוסדות השכלה גבוהה והרחקה מלימודים.
שלילת תקצוב של מוסדות שיאפשרו הנפת דגלי פלסטין.
צמצום הפעילות של ארגוני חברה אזרחית
הצעה של ח"כ אריאל קלנר לתיקון פקודת מס הכנסה, למיסוי תרומות של מדינות זרות לארגוני חברה אזרחית, באופן שיביא לפגיעה בפעילותם.
דת ומדינה
שינויים בגישה לרחבת הכותל.
חקיקה של חוק החמץ בבתי חולים
תקצוב לא שוויוני למוסדות מממלכתיים דתיים.
הכפפת גופים מקצועיים תחת הקואליציה
הצעת חוק שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי בה מוצע כי יו"ר ועדת הבחירות ימונה על ידי יו"ר הכנסת (ח"כ מהקואלציה) ושהוא לא יהיה שופט עליון מכהן/בדימוס (הצעת החוק). ההצעה הזו כבר עלתה על ידי קרעי ב-2020.[127]
הצעות נוספות
חוק יסוד: ההגירה שמאפשר כליאה ללא הגבלת זמן של מבקשי מקלט, עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים, ושלילת גישתם לערכאות.
להט"בים וקבוצות אחרות: תיקון חוק איסור אפליה באופן שיאפשר מניעת שירות בשל אמונה דתית.
הצעת חוק לתיקון לחוק-יסוד: הממשלה נועדה לשלול את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות מינוי שרים וזהותם. מוצע להוסיף לחוק-יסוד: הממשלה סעיף 22א, תחת הכותרת ״ביקורת שיפוטית״:[128] 22א.״לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או הנובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6."
הצעת החוק הוגשה על ידי אופיר כץ ו-36 חברי כנסת נוספים מסיעות שונות בקואליציה. ב-22 בפברואר 2023 אושרה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת ו-53 מתנגדים.[129] הצעת החוק הועברה לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה המטפלת.[130]
מעורבות גורמים חוץ פרלמנטריים בקידום יוזמות חקיקה בהווה ובעבר
בנאומו של יריב לוין בעת השקת הרפורמה המשפטית שלו ב־4 בינואר 2023 הודה יריב לוין לד"ר אביעד (אביעד בקשי) ולעו"ד שמעון נטף על עזרתם בגיבוש הצעות החוק.[131] בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ונטף הוא חוקר לשעבר בקהלת המייעץ לח"כ שמחה רוטמן וניסח את תזכיר הצעת היועמ"שים שהגיש רוטמן.[132] חלק מרכזי מתזכיר החוק של לוין, לרבות דברי ההסבר הנוגעים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צוטט כמעט כולו ממחקר שבקשי ונטף ערכו עבור קהלת בשנת 2019.[133]
ח"כ החדש דן אילוז עדיין מופיע כחלק מהצוות באתר של קהלת[134] והיה העוזר הפרלמנטרי של יריב לוין.[135]
פורום קהלת פעל לאורך השנים לקידום שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל. בין היתר פעל הפורום לשינוי השיטה לבחירת השופטים,[136] לביטול עילת הסבירת,[137] לחקיקת פסקת ההתגברות[138][139] ולהכפפת היועץ הממשלה לדרג הפוליטי[140]. עוד לפני הקמת הפורום, פעל ד"ר משה קופל, יו"ר פורום קהלת, לשינוי המאזן בין הרשויות בישראל ולשינוי שיטת מינוי השופטים[141] ולקח חלק בניסוח הצעות לחוקה[142] אשר כוללות שינויים באופן המינוי של השופטים, באופן המינוי של נשיא בית המשפט העליון, הגבלת זכות העמידה, הגבלת הסמכות לפסול חוקים והתגברות הכנסת על פסילת החוקים.[143] כמו כן סיפק פורום קהלת לוועדה לבחירת שופטים תיקים עם הערכת מידת שמרנותם של מועמדים לשפיטה.[144] לדברי דויד וינברג,עמית מחקר בפורום קהלת,[145] לפורום קהלת מגיע קרדיט על מינוים של 300 שופטים שמרנים וליברטריאנים בישראל.[146]
עם זאת, בנושא פסקת ההתגברות שמקדמת הממשלה אמר יו"ר הפורום, משה קופל: "כן, זה צריך להפחיד אתכם. רוב החוקים לא משוגעים, אבל מדי פעם מגיע אחד כזה. ואז אותם 61 אנשים שתמכו בחוק הזה... הם יוכלו להתגבר על החלטה של בית המשפט בעניינו. וזה דבר מדאיג". עוד הדגיש קופל כי "בחישוב הסופי, זה רעיון מטופש".[147]
הפורום הישראלי למשפט וחירות הוקם על ידי קרן תקווה ופועל לעיצוב דור חדש של משפטנים במטרה לעצב מחדש את מערכת המשפט, "בהשראה ובשיתוף פעולה עם האגודה הפדרליסטית" – אחד מארגוני הימין המשפיעים ביותר בוושינגטון, החתום על מינוי רוב שופטי בית המשפט העליון.[148]
התנועה מקדמת[149] את שינויי החקיקה והחלשת שומרי הסף, והוקמה "מתוך תחושה שצריך לתת לציבור לכוון את המדיניות שלו, וגורמים שלא נבחרים מתערבים ועושים צעדים במקום נבחרי הציבור", לדברי ח"כ שמחה רוטמן,[150] לשעבר יועמ"ש התנועה וממיסדיה. בין היתר פועלת התנועה לשינוי שיטת בחירת השופטים, לביטול שיטת הסניוריטי, לקביעת פסקת ההתגברות, להגבלת הביקורת השיפוטית, למינוי יועמ"שים למשרדים כמשרת אמון, לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, ועוד.[151]
הצעת החוק של אמיר אוחנה להכפפת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לדרג הפוליטי[152] נוסחה בסיוע התנועה למשילות והוגשה בהמשך בשנת 2021 גם על ידי רוטמן עם היבחרו לכנסת.[153]
תנועת "דרך חיים" בראשות הרב יצחק גינזבורג, קידמה הצעת חוק באמצעות ח"כ מוטי יוגב במטרה למנוע מבג"ץ את האפשרות לביטול חוקים.[154]
השלכות צפויות של המהפכה
פגיעה כלכלית
בטווח הקצר: מ-3 בינואר עד 24 בפברואר עלה שער הדולר בהשוואה ב-3.6%.[155]
בטווח הארוך: מומחים לכלכלה מצביעים על כך שישראל נהנית מהערכה ואמון בקרב גופי דירוג אשראי ובקרב גופים בין־לאומיים (הבנק העולמי וכו'). אלו לכלכלת ישראל. הערכה זאת הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צדי המתרס הפוליטי והיא נשענת בחלקה על מבנה המשטר בישראל. השינויים הצפויים, ובעיקר החלשת הרשות השופטת, פגיעה בדרג הציבורי[156] ובשידור ציבורי (סגירת התאגיד) וחוקים פרסנוליים (חוק דרעי), צפויים לפגוע בהערכה ואמון אלו, ולבוא לידי ביטוי בהקשרים כלכליים רבים.[157]
הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. ירידה בדירוג תפגע ביכולת של הממשלה ושל חברות ישראליות לגייס כסף בשווקים הבין־לאומיים. כתוצאה מכך חברות שפועלות בישראל עלולות להעתיק את פעילותן לחו"ל. העתקה כזו מובילה גם ל"בריחת מוחות" – פגיעה בהון אנושי[חסר מקור] (לדוגמה ב-8 במרץ 2023 הודיעה חברת ריסקיפייד על הוצאת 500 מיליון דולר מישראל ועל הרחבת מרכז החברה בפורטוגל וסיוע לעובדי החברה בישראל לעשות רילוקיישן לשם[158])
נסיגה בהשקעות ועלייה בגירעון עלולים להביא את הממשלה לנקוט צעדים חריפים להגדיל את ההכנסות, כפי שנעשה בהונגריה, בארגנטינה ובטורקיה. צעדים כאלו כוללים הלאמת כספי פנסיה (הונגריה וארגנטינה), והתערבות בקרנות הפנסיה (טורקיה).[159]
בטווח הארוך, ריכוז כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית. דבר זה נובע מכך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה.[157][160]
לפי כתבה בדה-מרקר מפברואר 2023[161] נמנע הכלכלן הראשי של פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל, מלהביע עמדה בנושא השפעות רפורמת לוין על הכלכלה. ב-8 במרץ פרסם שראל הסתייגות מההפיכה המשפטית לאור ההשפעה שלה על הכלכלה והסיכון לכירסום בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית[162]. ב-16 במרץ 2023 התפטר כלכלן נוסף של פורום קהלת, תום שדה, על רקע הערכתו שהשינויים המוצעים יגרמו נזק כלכלי.[163]
באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג Moody's את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המהפכה.[164]
חשיפה של ישראלים לשיפוט פלילי בבתי משפט זרים ובין־לאומיים
במהלך השנים היו ונמשכים ניסיונות לנהל הליכים פליליים נגד בכירים במערכת הצבאית והפוליטית של ישראל, בבתי משפט זרים ובבית הדין הפלילי הבין-לאומי. זאת עקב טענות בדבר ביצוע פשעי מלחמה על ידי חיילי צה"ל. ניסיונות אלה נחסמו בין היתר בהסתמך על בסיס עקרון ה"משלימות", לפיו הסמכות הראשונה לבחון תלונות פליליות ולטפל בהן נמצאת בידי ישראל אם יש בה מערכת משפטית עצמאית שיכולה לעשות כן באופן אמיתי ולהעניק סעד לעותרים אליה. כל עוד מערכת המשפט הישראלית, על כל שלוחותיה (החקירה, התביעה והשיפוט) תפעל בצורה עצמאית ושקופה, סביר להניח כי הדבר יביא להפחתה ניכרת, אולי אף לחסימה כללית, של הליכים כאמור (כפי שאכן קורה מאז המהפכה החוקתית, שיצרה מעטפת הגנה משפטית לצה"ל). לעומת זאת, פגיעה בעצמאות מערכת המשפט הישראלית תוריד את הנכונות של מערכות משפט במדינות אחרות ובמיוחד של בית הדין הפלילי הבין־לאומי לכבד את הכרעות מערכת המשפט הישראלית ביחס לחשדות לביצוע עבירות על ידי חיילי צה"ל, והסכנה של קידום הליכים, צוי מעצר בין־לאומיים וניהול חקירות בהאג ולא בישראל, תגבר.[165][166]
פגיעה בזכויות נשים
מתנגדי השינויים טוענים שהמהפכה תפגע בנשים באופן קשה.[167] "הציונות הדתית", ש"ס ויהדות התורה קיבלו בהסכמים הקואליציוניים התחייבויות לכך שהפרדה מגדרית תותר בחוק. תיקוני החוק המתוכננים יבטלו את ההגנות המשפטיות המבטיחות את זכותן של נשים לשוויון ולחירות במרחב הציבורי, ויצמצמו את האוטונומיה שלהן, את החופש שלהן מאפליה ומפגיעה בכבוד האדם בכל תחומי החיים: ברחוב, בתעסוקה, בתחום המסחר והצרכנות, בפעילויות פנאי ועוד. חלק מההסדרים האמורים נפסלו בעבר על ידי בית המשפט בשל פגיעתם החמורה בזכותן של נשים לכבוד ושוויון, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן, תנאי למימושם של השינויים הוא חקיקת השינויים הרדיקליים הנידונים בכנסת. אם השינויים האמורים יעברו, תהיה דרכה של הקואליציה סלולה לחוקק חוקים המפלים נשים ומפרים את זכויותיהן הבסיסיות, מבלי שתוחל על חקיקה זאת ביקורת שיפוטית ומבלי שיהיו בלמים אחרים על הממשלה.[167] דוגמאות ליוזמות שבעבר סיכוייהן לעבור היו קטנים ביותר כוללות:
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לדון בבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים, בהסכמת הצדדים, זאת גם בתחומים שאינם קשורים לדיני אישות.[168] חשש המתנגדים הוא שעל אף הדרישה הפורמלית להסכמה, בפועל ציפיות ולחצים עלולים להוביל מתדיינים (ובמיוחד מתדיינות, שמעמדן במערכת בתי הדין הרבניים מוחלש) להסכים להתדיינות, בלי להבין את מלוא המשמעותיות המשפטיות של ההסכמה.[169]להשלים את הקשר למהפכה,להסתמך על מסמך הפורום בעניין פגיעה בנשים
הצעת חוק לביצוע הפרדה במקורות מים ובשמורות טבע והצעת חוק להוספת חופים מופרדים.[170]
הצעת חוק להטלת עונשי מאסר של שישה חודשים על נשים שתגענה לכותל המערבי בלבוש לא צנוע או שתתפללנה שלא לפי מנהג המקום, כהגדרתו על ידי רב הכותל.[171]
עיגון האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים המעוניינים בכך המיועדים לציבור כאמור או נושאים אופי דתי מובהק, תוך התחשבות באמונותיהם ובצרכיהם הדתיים, לרבות בהפרדה מגדרית.[173]
הכפפת הרב הראשי לצה"ל בעניינים הלכתיים לרבנות הראשית, אף שזו מתנגדת לגיוס נשים ולשילובן השוויוני בצה"ל ובמקצועות לחימה.[174] הרב הראשי של צה"ל יוכל לדרוש את צמצום השתלבותן של נשים במקצועות לחימה, תוך הנחיית חיילים חובשי כיפות לסרב לשרת עימן ובקרבתן.
פגיעת ביחסי העבודה בישראל
האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, המאגדת נציגי עובדים, נציגי מעסיקים, נציגי ממשלה ונציגי אקדמיה, שעוסקים בחקר וניהול יחסי עבודה בישראל, הביעו התנגדות לשינויי החקיקה המוצעים נוכח הפגיעה שהם עלולים להשית על מערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל. האגודה הדגישה:
השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים: פוליטיזציה של הוועדה עלולה לאיין את נייטרליות בתי הדין לעבודה שהם ערכאה שיפוטית וכן מנגנון דיאלוג ופשרה, ולפגוע ביכולתם לתווך בסכסוכי עבודה. זאת, כיוון שכשהשלטון ממנה את השופטים, הם משרתים את צרכיו ומוטים לטובת בעלי העניין המזוהים איתו.
החלשת הביקורת השיפוטית על חקיקה תאפשר קבלת הצעות שהועלו בעבר ושוב עולות לפירוק מערכת יחסי העבודה הקיבוציים. אלה כוללות הצעות להחליש את זכות השביתה בצורה דרמטית, והחלשת המחויבות להסכמים קיבוציים. לדברי האגודה, הרפורמה מסווה כוונות אלה על ידי שימוש בעקרונות קונצנזואליים של חופש וזכויות הפרט, הגנה על הציבור וביזור הכוח, אולם בפועל חותרת להשיג בדיוק את ההפך.[175]
פגיעה באפשרות להגן על איכות הסביבה ובריאות הציבור
מומחים להגנת הסביבה וארגוני חברה אזרחית העוסקים בהגנת הסביבה מזהירים שהחלשת כוחו של בית המשפט לבקר את פעולת הרשות המבצעת תאפשר פגיעות חמורות בסביבה. המהפכה תפגע בכלים משפטיים אשר מסייעים להבטיח אוויר פחות מזוהם, זכות הגישה לחופי רחצה, פיקוח ובקרה על מפעלים מזהמים, מים ראויים לשתייה ועוד.[176][177]
ביטול עילת הסבירות ימנע את האפשרות של אזרחים לקבל סעד אפקטיבי בגין פגיעות בסביבה ובבריאות הציבור ובגין אי שוויון סביבתי. דוגמאות לסעדים שנתן בית המשפט בעבר הן:
ב"פרשת הרחבת בתי הזיקוק בחיפה" בית המשפט העליון קבע שנוכח הסיכון הסביבתי הגלום בפעילות חברת "בתי זיקוק לנפט" והחשש לפגיעה בבריאות הציבור, לא די בתכנון כוללני להרחבתם, וחייב את היזמים בתכנון מפורט. בית המשפט הסתמך על מבחני הסבירות באשר למקרים בהם יש לחייב יזם להכין תוכנית מפורטת, בעיקר כשמדובר על מקרים בעלי השלכה פוטנציאלית קשה על בריאות הציבור[178]
ב"פרשת אפולוניה", פסק העליון שתוכנית שאושרה על ידי מוסד תכנון לבניית 3,900 יחידות דיור על קרקע מזוהמת ומסוכנת לבריאות הציבור באזור אפולוניה שבצפון הרצליה, ללא קבלת תשתית עובדתית מלאה באשר לזיהום הקרקע במקום עובר לאישור התכנית, נגועה בפגם היורד לשורשו של ההליך המנהלי. כתוצאה מכך ביטל בית המשפט את התוכנית[179][180].
מינוי שופטים על ידי הממשלה, כך שהם תלויים ולא עצמאיים, יבטל את האפשרות להתמודד עם תאגידים חזקים שרשויות המנהל אינן מצליחות להתמודד איתם. דוגמאות למקרים שבהם בתי המשפט נאלצו להתערב נוכח הרפיון ואזלת היד שהפגינו הרשויות הן:
בפרשת "מכל האמוניה" בית המשפט העליון קבע כי יש להפסיק את פעילותו של מכל האמוניה שהופעל על ידי חברת "חיפה כימיקלים" מכוח עקרון הזהירות המונעת.
סטייה מעקרונות היסוד של המשפט העברי
עקרון יסוד של המשפט העברי הוא לאף אדם או מוסד אין בלעדיות על הכח הפוליטי. הרשויות השונות מבקרות ומאזנות זו את זו.
מלך ישראל כפוף לחוק ואיננו מוסמך לפרשו.
הסנהדרין היא הגוף היחיד המוסמך לפרש את החוק. הסנהדרין ממנה את חבריה בעצמה ללא התערבות מן החוץ.
המלך איננו חבר בסנהדרין כדי שלא יפגע בעצמאות השיפוטית שלה.
תפקידם של נביאי ישראל לבקר ולהוכיח את המלכים.
המלך איננו רשאי לשאת בתפקידי כהונה במקדש וכהנים אינם רשאים להיות מלכים.
בחינה מעמיקה של תפיסת החוק, המשפט וחלוקת הסמכויות במסורת הפוליטית היהודית מעלה שהיא לעולם איננה נתונה בידי אדם אחד או רשות אחת, אלא היא מפוצלת, מבוזרת ולעיתים גם ממוקמת, במכוון, בלב המתחים הפנימיים. המשפט העברי מלמד שבמודל המדגיש את נציגי הציבור בבחירת שופטים, יש סכנה רבה במתן כוח בלתי מוגבל לנציגים אלה ללא כל בלמים ומנגנונים מרסנים, בעיקר כשמדובר בנציגי הרוב. הדבר מזמין הכנסת שיקולים לא ראויים בבחירת שופטים, ויצירת תלות בעייתית של השופטים בנציגי הציבור, דבר שעלול לעוות את פסיקותיהם בדין.[181] הדגם הראוי לשלטון על פי המסורת היהודית מורכב מכוחות שונים המשפיעים זה על זה ומבקרים זה את זה. בכך קדמה המסורת היהודית לתפיסות מודרניות של מבנה השלטון בדרך של הפרדת רשויות.[182]
ביטויי ביקורת על המהפכה המשפטית - בישראל
עד אמצע פברואר 2023, 11,462 מומחים ואנשי מקצוע חתמו נגד השינויים המוצעים. החותמים עשו זאת במסגרת של 55 קבוצות מומחים מתחומים שונים, אקדמיה, משפטים, כלכלה, ביטחון, רפואה ועוד.[183][184]
היועץ המשפט של ועדת החוקה, חוק ומשפט, גור בליי, מתח ביקורת חריפה על הצעות החקיקה.[186] בין השאר כתב כי ”בנוסח המוצע נבחרו ושולבו להצעה אחת נקודות קיצון מהצעות שונות, תוך שהושמטו ממנה כל מנגנוני האיזון שהוצעו בעבר, כך שבתמונה הכוללת – הצעת החוק פוגעת קשות ביכולתו של בית המשפט לשמש כבלם לכוחן של הרשות המחוקקת והמבצעת. גם במבט השוואתי על דמוקרטיות אחרות, נראה כי קשה למצוא שילוב של הגבלות כה משמעותית על יכולתה של הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת”. נוסף על ביקורת, היועץ המשפטי המליצה ששינויים שיאומצו יחולו החל מן הכנסת הבאה ולא באופן מיידי.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[187] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[188] בתגובה הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[189] המשטרה הצמידה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, אבטחה ברמת איום 6, הגבוהה ביותר.[190]
אנשי אקדמיה בתחום המשפטים בארץ ובעולם התבטאו נגד התוכנית, שלדבריהם תסכן את המבנה הדמוקרטי ותהווה סיכון חמור לחופש הביטוי, לזכויות האדם והאזרח ולמאמצים לצמצם את השחיתות.[196] בינואר 2023, מיד עם פרסום התוכנית, התגבש פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים בסדרי המשטר בישראל. הפורום הוא קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של כ-140 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות. הפורום מפרסם מסמכי עמדה מפורטים המסבירים את הסכנות הנובעות מיוזמות החקיקה השונות.[197]
מאות עורכי דין נגד הרפורמה התאגדו תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות" וארגנו אירועי מחאה.[198]
אנשי כלכלה
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[199][200] הם הדגישו ש "גורם מרכזי שקובע את מעמד המשק הישראלי בכלכלה העולמית הוא עוצמתה, מקצועיותה ואי-תלותה של המערכת המשפטית. שמירה דקדקנית על עקרון הפרדת הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת) היא עקרון ברזל שעליו בנויה ונסמכת הדמוקרטיה. האיזון שבקשרי הגומלין בין הרשויות הינו רגיש ביותר, ודי שיועלה ספק לגבי המחויבות הממשלתית לשמירה על עקרון הברזל של הפרדת הרשויות, כדי שתיפגע התדמית שהיא קריטית לציבור המשקיעים בארץ ובעולם. [...] תגובת חברות הדירוג והמשקיעים לשינויים המתוכננים במערכת המשפט, שיצמצמו את הביקורת השיפוטית על פעולות הממשלה והכנסת ומחלישים את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, עלולה להיות מהירה וחדה."[201]
הפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "מוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".[202]
ב־14 בפברואר נפגשו בכירי הבנקים רבים (כגון יאיר אבידן, אורי לוין, ראובן קרופיק, משה לארי, סמדר ברבר־צדיק, יאיר קפלן ואיתן מדמון) עם שר האוצר סמוטריץ' בלשכתו ל"פגישת הכרות ראשונה של השר עם חברי איגוד הבנקים", והזהירו מנזקי המהפכה המשפטית למדינה ולכלכלה. לדבריהם, פעולות הממשלה תבאנה לקץ הדמוקרטיה ולקרע בעם, הוסיפו שקיימת מגמה גוברת בהוצאת כספים לחו"ל, וקראו לממשלה לשים לזה סוף בניהול נבון והסכמה בנוגע לרפורמות שהיא מתכננת. שר האוצר התרגז והשיב שהרפורמה תחזק את זכות הקניין ושאל "איפה הייתם באוסלו ובהתנתקות? הרפורמה טובה לכלכלה".[203]
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[204] שאליהם הצטרפו כ־40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[205] חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה בכלכלת ישראל עקב בריחת משקיעים וירידת דירוג האשראי לאחר מימוש הרפורמה.
אנשי ביטחון
כ-400 בכירים לשעבר במערכת הביטחון מזהירים במכתב ששלחו לנשיא כי חוקי תוכנית נתניהו-לוין סותרים את האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל: "הראשונים להיפגע הם חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, וההגנה הפיזית והמשפטית עליהם".[206]
יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: "נראה כי מטרתה של הרפורמה המשפטית המוצעת איננה לשפר את מערכת המשפט, אלא לנטרל אותה. הרפורמה תהפוך את ישראל מ'מדינה דמוקרטית' למדינה שאינה כזו".[207]
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, נאם באחת ההפגנות ואמר שזאת איננה הפגנת שמאל, ושגם הוא ואנשי ימין נוספים מתנגדים לרפורמה. להערכתו, המהלכים שמקדמים לוין ורוטמן עומדים בניגוד לעמדותיו האידאולוגיות של ראש הממשלה, אך הוא "נמצא בסיטואציה משפטית מאוד מורכבת וכרגע הוא נאלץ לשלם מחירים".[208]. בראיון מאוחר יותר אמר:
אני בוודאי לא שמאלני, אני איש ימין, 25 שנה גרתי בהתנחלות, חלק מילדיי מתנחלים. ועם הכול, יש לי הבנה במדע המדינה ולכן מיד הבנתי שקורה פה משהו איום ונורא. אני לא כועס על מי שלא הבין, זה דבר שהוא לא פשוט. מספרים כל מיני סיפורים.
ב-16 במרץ 2023 הביע יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר, תא"ל זאב שניר, את התנגדותו לרפורמה ותקף, במיוחד, את חוסר התגובה של בנימין נתניהו: "ראש הממשלה רואה את הנזק שנגרם פה ולא עושה דבר"[209].
בראיון שנתן ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן לאילנה דיין והוקרן בתוכנית עובדה ב-16 במרץ 2023 תקף ארגמן את הרפורמה וניבא שחורות למדינת ישראל: "אם החוקים האלה עוברים, מדינת ישראל בפאתיה של דיקטטורה"[210].
בתחילת ינואר 2023 החלו להתקיים הפגנות נגד התוכנית בכל מוצאי שבת, ברחבי הארץ. ב־7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[211] ב־14 בינואר הפגינו כ־80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[212][213] ב־21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ־150 אלף מפגינים.[214] להפגנה זאת הצטרפו בכירים מתעשיית ההיי־טק הישראלי,[215] אשר בשבועות שאחריה החלו חלקם למשוך את כספם מישראל[216][217] ולשבות במחאה על הרפורמה.[218] בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[219] בראשית פברואר יצאה "צעדת המילואימניקים" כאלף מילואימניקים, יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידות נוספות, יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים.[220]
תל אביב, 28 בינואר 2023
ב־13 בפברואר, לקראת תחילת ההצבעות המתוכננות במליאה על כמה מחוקי המהפכה, הפגינו עשרות אלפים (הערכות נעות בין 90–300 אלף[221]) מול הכנסת ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.[222] ב־15 בפברואר בבוקר הודיעו מנהיגי הקואליציה על דחייה בהצבעות על החוקים, לדבריהם בעקבות נאום נשיא המדינה[223] שקרא להגיע לפשרות.[224]
המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר מבצע סקרים עיתיים כדי לעקוב אחר הלכי הרוח בציבור הישראלי, פרסם סקר לפיו עיקר התמיכה ברפורמה מגיע ממצביעי המפלגות הדתיות (86% ממצביעי יהדות התורה, 65% ממצביעי הציונות הדתית, 63% ממצביעי ש"ס ו־18% ממצביעי רע"ם), ועיקר ההתנגדות מגיעה מהמפלגות היהודיות באופוזיציה (6.5% ממצביעי המחנה הממלכתי, 3% ממצביעי יש עתיד ו־2% ממצביעי העבודה/מרצ). הרפורמה זכתה לתמיכה של 31% בקרב מצביעי חד"ש־תע"ל ושל 57% בקרב מצביעי הליכוד.[225]
[להשלים. לציין אלימות מנוגדת לכללים וללא סמכות כגון השלכת רימוני הלם במרחק של פחות ממטר מהמפגינים][227][228]
אלימות אזרחית
מפגינים שונים בהפגנות או בדרכם אליהן נתקלו בקללות, יריקות ואף חזיזים. במקרים נדירים יותר תועדו תקיפות פיזיות חמורות יותר, כגון עם מקלות, מברג, פטיש, ומספר מקרים של גז פלפל.[229]
[להשלים מקורות מהתקשורת:]ב"יום השיבוש" השלישי, יום חמישי ה־16 במרץ, חלה התגברות בכמות אירועי האלימות האזרחית כלפי מפגינים, והאירועים כללו אלימות פיזית וריסוסי גז פלפל, ואף מקרה בו רכב דהר לכיוון מפגינים על אי תנועה מוגבה.[230]
הוגי דעות
אסף שגיב, אחד ההוגים השמרנים הבולטים בישראל: "הימין הישראלי מתייצב כעת מאחורי פרוגרמה שהיא לא פחות מהפיכה חוקתית, תוכנית שאותה הוא מבקש להוציא אל הפועל בחופזה, בלהיטות ואפילו בתאוות נקם. יריב לוין ושמחה רוטמן רואים עצמם באמת ובתמים כמגיני הדמוקרטיה ואפילו כליברלים במובן הקלאסי והמינימליסטי של המושג. כשהם מדברים על הפרדת רשויות, הם נתלים במונטסקייה. אולם מונטסקייה האמין שרוח המתינות היא תנאי הכרחי למשטר תקין והזהיר אותנו מפני נטייתה של דמוקרטיה ליפול לפח הקיצוניות. יתר על כן, הוא חשש שדמגוגים עלולים להשחית את העם כדי להסתיר את שחיתותם שלהם או להקנות לה מראית עין נורמטיבית. וזה מה שצפוי לנו אם הרפורמה המוצעת תצא אל הפועל: פירוק מוסדות המדינה, פיצולה בין בוסים מפלגתיים שנאבקים זה בזה על כוח ומשאבים, אובדן הביטחון הציבורי, ביזה של הקופה הציבורית והידרדרות להפקרות כללית".[231]
ביקורת על המהפכה המשפטית - מרחבי העולם
מוסדות בין־לאומיים
דווחית האו"ם לעניין עצמאות שופטים ועורכי דין כתבה לראש הממשלה שהצעות החקיקה, אם תיתקבלנה בגרסתן הנוכחית או דומה לה, יחתרו באופן חמור תחת עצמאות בתי המשפט בישראל, עלולות לפגוע בעצמאות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, ואינן עולות בקנה אחד עם דיני זכויות האדם הבין־לאומיים המחייבים את ישראל.[232]
נשיאת ועדת ונציה, בה חברה גם ישראל, פרסמה הצהרה המדגישה את עקרונותיה לפיהם בחברה דמוקרטית המתנהלת על פי שלטון החוק וכבוד לזכויות יסוד, ביקורת שיפוטית של חקיקה נוכח עקרונות יסוד צריכה להיעשות על ידי בתי משפט עצמאיים, מוגנים מהתערבות פוליטית, במיוחד מבחינת הרכבם. כמו כן, החלטות של בתי משפט עליוניים צריכות להיות סופיות וכל מוסדות המדינה והפרטים צריכים לכבד אותן. הנשיאה קראה לכיבוד עקרונות הללו על ידי הליך אינקלוסיבי באופן כן, שיוביל להסכמות רחבות ככל הניתן.[233]
הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם קרא לממשלת ישראל להקפיא את אגד החקיקה שמהווים פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, ולפתוח את הנושא לדיון מעמיק. הוא קבע כי מהלכים שמשנים את שיטת המשטר מחייבים התייעצויות והסכמות רחבות.[234]
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר על התכנית: "הגאונות של הדמוקרטיה האמריקאית והדמוקרטיה הישראלית היא ששתיהן בנויות על מוסדות חזקים, על בלמים ואיזונים, על מערכת משפט עצמאית. השגת קונצנזוס לשינויים מהותיים חשובה מאוד כדי להבטיח שהציבור יקבל אותם".[236]. בחודש מרץ 2023 אמר ביידן כי "ישראל אינה יכולה להמשיך במסלול הזה" ושהוא "מאוד מודאג, כמו תומכים משמעותיים רבים של ישראל".[237]
ב-24 בפברואר פרסם עמית סגל מסר מארצות הברית לנתניהו, שביקור שלו בארצם יתקיים רק אחרי שיבין את מקומו ואת מגבלות הכוח.[242]
צרפת: נשיא צרפתעמנואל מקרון ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור, "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה המשותפת".[243]
קנדה: כ־70 שופטים של בית המשפט העליון של קנדה ומשפטנים בכירים מקנדה פרסמו אזהרה מפני השפעת המהפכה המשפטית על המעמד הבין־לאומי של ישראל. אזהרתם נובעת מהשפעת המהפכה על בית המשפט העליון, שלדבריהם יהפוך לזרוע של הפוליטיקה המפלגתית. המשפטנים הדגישו את העקרונות הדמוקרטיים מעבר לבחירת העם בלבד – "הלקח הנלמד מהמאה ה־20, באירופה ובמקומות אחרים, הוא שדמוקרטיה היא יותר מרק בחירה אלקטורלית במרווחים תקופתיים. תנאי מקדים לדמוקרטיה הוא מערכת של נורמות משפטיות והסדרים מוסדיים המקדשים את שלטון החוק, מגנים על זכויות יסוד ושומרים על חירותם ועל כבודם של כל הכפופים לכוח הממוסד. בתי משפט חזקים ועצמאיים הם חלק בלתי נפרד מהתפקוד הדמוקרטי של חברות מודרניות".[244]
גרמניה: שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט אמר בראיון לקשת 12: "אנחנו משוכנעים לחלוטין, מהנסיון של גרמניה, שדמוקרטיה היא יותר מאשר שלטון זמני של רוב שנבחר בצורה דמוקרטית. מדובר גם באיזון נכון של כוח השלטון".[245]
ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק מסר בהקשר לרפורמה כי "אנחנו עוקבים בדאגה אחר השינויים במערכת המשפט, ורואים חשיבות בעצמאות בתי המשפט"[246].
תגובות מגורמים פרטיים ברחבי העולם
כלכלנים
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב־S&P, סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי־פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[247]
בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[248]
חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי[249] שתי הסקירות השוו את המתרחש לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין, והירידה במצבה הכלכלי.
חברת מודי'ס פרסמה, ב-7 במרץ2023, אזהרה שההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי[250].
משפטנים
לשכת עורכי הדין הגרמנית פנתה לשר המשפטים הגרמני בדרישה שיעלה את נושא ה"רפורמה" מול שר המשפטים הישראלי.[251]
אלן דרשוביץ, פרופ' למשפטים באוניברסיטת הארוורד, הביע חשש מפגיעה בבית המשפט העליון אשר תגדיל את הסיכון לצעדים נגד ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית, דרשוביץ המקורב לנתניהו אמר כי הוא צדק בעבר כאשר הגן על בית המשפט העליון, ועושה "טעות חמורה עכשיו". דרשוביץ אינו מתנגד לכל הצעותיו של שר המשפטים יריב לוין, אך הדגיש כי שתיים מהן מסוכנות במיוחד בעיניו: פסקת התגברות בלתי מוגבלת ברוב של 61 חברי כנסת, ומתן כוח מוחלט לפוליטיקאים בהליך בחירת השופטים. על פסקת ההתגברות אמר כי "כאשר מגיעים לנושאים של זכויות אדם וזכויות אזרח, שם אסור שתהיה פסקת התגברות, גם לא ברוב גדול יותר מ-61. בנושאים האלה המילה האחרונה צריכה להיות של בית המשפט העליון, שמייצג את הצדק" והזהיר כי "דמוקרטיות יכולות להפוך לדיקטטורות. התפקיד של בית המשפט הוא להגן על זכויות, גם מפני רצון הרוב". על השינויים בוועדה לבחירת שופטים אמר כי ""זו תהיה טעות נוראית ללמוד מארצות הברית בנושא הזה [...] ההליך בארצות הברית הוא אסון מוחלט, והוא הפך את בית המשפט העליון למוסד פוליטי לחלוטין. [...] אם אתם רוצים לקחת משהו מארצות הברית, קחו את האיזונים והבלמים שלנו, לא את השיטה הכושלת שלנו למינוי שופטים".[252] דרשוביץ הצטרף למכתב שעליו חתמו 50 פרופסורים למשפטים מאוניברסיטאות בארצות הברית שבו הם הביעו את התנגדותם להצעות החקיקה לשינויים במערכת המשפט.[253]
הנהגה יהודית
קבוצה של 169 מנהיגים יהודים ליברליים פרסמו הצהרה המביעה דאגה ממדיניות הממשלה המוצעת.[254][255]
התנועה הקונסרבטיבית העולמית קראה באופן חריג להקפיא את כל הליכי החקיקה ולקיים הידברות תחת נשיא המדינה. התנועה מייצגת למעלה מ-2 מיליון יהודים ברחבי העולם.
ICJW - ארגון הגג של כלל הנשים היהודיות בעולם, התריע בפני הפגיעה האפשרית בזכויות הנשים.[256]
קבוצה של 200 מדענים יהודים מרחבי העולם, בינים זוכי פרס נובל, פרסמו הצהרה המתריעה בפני ההשלכות של התוכנית המוצעת על היכולת של אנשי מדע ישראלים לשתף פעולה בזירה המדעית הבינלאומית. הם מדגישים את המכשולים שקבלת התוכנית תעמיד בפבי יכולתם של מדענים בישראל לפעול בשיתוף פעולה בינלאומי, שיתוף פעולה שהוא חיוני לפעילות המדעית המודרנית. המדענים מציינים שהתוכנית מגדילה את הסכנה לחרמות אקדמיים, מסחריים ודיפלומטים. נוסף על כך הם מתריעים מפני ״בריחת מוחות״ של מיטב המדענים והמהנדסים. כיוון שנדרשות עשרות שנים כדי לבנות מצוינות מדעית ואקדמית אך קל להרוס אותה במחי יד. המדענים מתריעים שאימוץ התוכנית יוביל לנסיגה קשה ברמת המדע שנעשה בארץ, נזק שיהיה בכיה לדורות.[257]
עיתונים בולטים
תומאס פרידמן, פרשן העיתון "ניו יורק טיימס", קרא לנשיא ארצות הברית לפעול נגד המהפכה המשפטית. הוא כתב: "ישראל נמצאת על סף מהפך היסטורי – מדמוקרטיה מלאה למשהו פחות, ומכוח מייצב באזור למערער יציבות. יכול להיות שאתה, הנשיא, היחיד שמסוגל לעצור את ראש הממשלה נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מלהפוך את ישראל למעוז לא ליברלי של קנאות".[258]
אישאן טהרור, בעל טור בדסק החוץ של העיתון "וושינגטון פוסט", פרסם מאמר לפיו נתניהו מוביל את ישראל אל מחוץ לתחומי הדמוקרטיה.[259][260]
העיתון הבריטי "פייננשל טיימס": מרטין וולף, לשעבר כלכלן בכיר בבנק העולמי והפרשן הבכיר של "פייננשל טיימס", הביע עמדתו שההפיכה בישראל היא מחטף כוח שיביא שחיתות ופגיעה כלכלית. לדבריו השינויים שמציעה הממשלה יובילו ל"קפיטליזם מקורבים", שבו מושחתים מקבלים עדיפות על אנשים בעלי כישורים.[261] מאמר מערכת של העיתון הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות והפוליטית של המהפכה המשפטית, ואמר: "ישראל עלולה ללכת בדרכן האפלה והאי-ליברלית של דמוקרטיות אחרות כמו פולין, הונגריה או טורקיה".[262]
השבועון הבריטי "האקונומיסט" פרסם מאמרים אחדים על הסכנה לדמוקרטיה ולכלכלת ישראל עקב הרפורמה,[263][264][265] ובהן כתבת שער שכותרתה "Will Bibi break Israel?".[266][267]
עו"ד דייוויד פרידמן, שגרירו בישראל של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מתח ביקורת על ח"כ רוטמן ועל תכניתה של הממשלה להחלשת מערכת המשפט במהלך כנס של קרן תקווה וקרן הרטוג. פרידמן תקף את ההשוואה שעשה רוטמן והדגיש כי אין דמיון בין ישראל לבין ארצות הברית. פרידמן, אשר תומך בביצוע רפורמות במערכת המשפט בישראל, טען כי המהלכים שמקדמת הממשלה "הולכים רחוק מדי בשבילי ובשביל אמריקנים רבים" כיוון שהם יפגעו ביכולת של בתי המשפט להגן על זכויות מיעוטים. בפרט הפנה פרידמן את ביקורתו לקביעת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת והסביר כי לבתי המשפט בארצות הברית יש כלים להגן על זכויות מיעוטים בעוד שפסקת ההתגברות תמנע מבתי המשפט בישראל מלעשות את אותו הדבר.[269]
בפברואר 2023 הציעה הפרופסור למשפטים נטע ברק־קורן מסמך בשם "תוכנית לוין־רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיף והצעה לדיון", ובעקבותיו הופיעה בפני ועדת חוקה של הכנסת. במסמך היא מנסה לנתח את המצב בבית המשפט העליון. ברק-קורן מדגישה כי במשך שנים רבות, ממניעים שונים, בית המשפט העליון פעל להרחבת סמכויותיו ולמצב הזה יש מחיר. היא מציעה להקים בית דין פנימי עצמאי בנושאים מסוימים, שייתן חוות דעת שנייה בסוגיות מסוימות. היא תומכת בצמצום כוחם של היועצים המשפטיים ושל בית המשפט, אך לא בביטולו המוחלט.[271]
מתווה הנשיא - "מתווה הפשרה"
באמצע פברואר 2023 הציע הנשיא יצחק הרצוג מתווה המבוססת על 5 עקרונות:[272]
1. חקיקה של "חוק יסוד: החקיקה", שיסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל ואת מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים רק לאחר. שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות. החוק גם יעגן גם את סמכות ביהמ"ש להפעיל ביקורת שיפוטית.
2. העומס השיפוטי: על הממשלה, בתיאום עם נשיאת העליון, לפתור ולצמצם את הפער שנוגע ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים.
3. האמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל: על שר המשפטים ונשיאת העליון להביא יחד תוכנית להתייעלות המערכת, שתביא סוף לעינוי הדין.
4. בחירת השופטים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לאלתר, כך שלכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה.
5. ליצור הסכמה רחבה בנוגע לעילת הסבירות.
ביקורת על מתווה הנשיא: משפטנים מ"פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה" ביקרו את הצעת הנשיא כיוון שהיא אינה מונעת את הפגיעה בדמוקרטיה. הם הדגישו שההצעה אינה מתייחסת לתנאי מינימום הנדרשים במשטר דמוקרטי בכל הקשור להגנה על זכויות הפרט, ואינה כוללת חקיקת יסוד המעגנת זכויות אדם. עוד ציינו המבקרים שעל פי בהצעת הנשיא חוקי יסוד יהיו חסינים מביקורת שיפוטית, כך שחוקי יסוד שיפגעו בזכויות אדם לא יהיו נתונים לביקורת.[273]
מתווה הנשיא - "מתווה העם"
ב-15 במרץ 2023 הציג הרצוג את המתווה השני שלו לו קרא "ממשבר להזדמנות חוקתית - מתווה העם"[274][275]. הנשיא הדגיש שכל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. עיקרי התוכנית כללו:
הוועדה לבחירת שופטים:
הוועדה תכלול 11 חברים - ללא רוב לקואליציה. לפי ההצעה תכלול הועדה את שר המשפטים ושני שרים נוספים, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים, שלושה חברי כנסת (אחד מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה) ושני משפטנים נציגי ציבור (שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון).
שופטי עליון יבחרו ברוב של שבעה חברים.
בוועדה תהיינה לפחות ארבע נשים ונציג אחד מהחברה הערבית.
היועצים המשפטיים: חוות דעתם של היועצים של הממשלה ושל המשרדים השונים תהיה מחייבת.
עילת הסבירות:
עילת הסבירות תבוטל ביחס להחלטות הממשלה במליאתה בענייני מדיניות ומינויי שרים (דבר המכשיר את חזרתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לממשלה).
תצומצם עילת הסבירות בנוגע להחלטות של שרים בענייני מדיניות.
הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.
חוקי יסוד:
חוק יסוד יעבור רק בארבע קריאות (בניגוד לשלוש כיום).
בשלוש הקריאות הראשונות יידרש רוב רגיל של 61 וברביעית רוב של 80 (אם ההצבעה נערכה לפחות 3 חודשים אחרי הקריאה השלישית ולא בששת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת) או ברוב של 70 (אם ההצבעה נערכה בכנסת הבאה).
בית המשפט העליון לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
ביקורת שיפוטית:
כאמור בית המשפט העליון לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
בית המשפט העליון יוכל לבקר חוק רגיל רק בהרכב מורחב של לפחות 11 שופטים וברוב שלא יפחת משני שלישים משופטי ההרכב (כלומר 7 לפחות).
היה ולא התקיים רוב זה יוכל בית המשפט העליון להצהיר על "אי-התאמה של החוק" כדי שהכנסת תבחן אותו מחדש.
גיוס חרדים לצבא:
נכללת קריאה לגיבוש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי.
המתווה שעליו יוסכם יוגדר כתיקון לחוק יסוד ולכן לא יועמד לביקורת שיפוטית.
מספר דקות לאחר פרסום המתווה הודיעו ראשי הקואליציה על דחייתו בטענה של "הצעה חד-צדדית, מוטה ולא מקובלת"[276]. בביקורו של נתניהו בגרמניה ב-16 במרץ 2023 דחק בו קנצלר גרמניה, אולף שולץ, לשקול את מתווה הנשיא[277].
מיכאל וולצר ואחרים (עורכים), המסורת הפוליטית היהודית, כרך א, ירושלים תשס"ז, עמ' 72–206.
סטיוארט א' כהן, 'מושג שלושת הכתרים: מקומו במחשבה המדינית היהודית והשלכותיו על חקר ההיסטוריה החוקתית היהודית', בני פורת (עורך), מחשבות על דמוקרטיה יהודית, ירושלים 2010, עמ' 485–501, ומקורות נוספים שם, עמ' 451–485.
יאיר לורברבוים, מלך אביון: המלוכה בספרות היהודית הקלאסית, רמת גן תשס"ח.
אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, תל אביב תשס"ט, פרק יא.
David C. Flatto, "The King and I: The Separation of Powers in Early Hebraic Political Theory", Yale Journal of Law & the Humanities, 20, 1 (January 2000).
^ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' איתי בר-סימן-טוב, פרופ' איל גרוס, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, פרופ' צבי כהנא, פרופ' אליאב ליבליך, ד"ר תמר מגידו, ד"ר אדם שנער, פרופ' דוד קרצמר, פרופ' יניב רוזנאי, "ביקורת שיפוטית והתגברות", 20 בינואר 2023
^סעיף 1(1)(ב)(1) להצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת רשויות) (כ/947), סעיף 1 להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג-2023 (כ/947).
^תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022, עמ' 70
^ 12ד"ר דורין לוסטיג, ד"ר אורי אהרונסון, ד"ר עילי אהרונסון, פרופ׳ איתי בר-סימן-טוב, פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס, ד"ר נטלי דודזון, פרופ' ריבי וייל, פרופ' עלי זלצברגר, ד"ר רונית לוין-שנור, הליכי בחירת שופטים ושופטות, 30 בינואר 2023.
^ שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים[2], main.knesset.gov.il
^הפטריוטים, "הפטריוטים", 20.3.2023, דקה 31:39 ואילך:
"היתה טענה אחת שבעיניי היא טענה אמיתית. באים ואומרים, הרי בשיטה שבה ברוב קואליציוני אפשר למנות מספר בלתי מוגבל של שופטים, אנחנו נימצא במצב שקואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט באותה קדנציה על בית המשפט העליון, למעשה תביא למצב שבו כל שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת. הטענה הזאת שהיא באמת טענה שיכולה גם להביא, בסופו של עניין, למשבר חוקתי, בטענה שאי אפשר להתעלם ממנה, שדבר כזה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית, אני חושב שהיה צריך לשמוע אותה, ולכן מה שעשינו הוא פשוט לבוא ולהגיד: רבותיי, לחשש הזה, הנכון הזה, לזה אנחנו נותנים מענה, על-ידי כך שאנחנו באים ואומרים שבכל קדנציה הקואליציה תוכל למנות ברוב שיש לה בועדה שני שופטים, לאחר מכן תידרש הסכמה יותר רחבה, וברור לגמרי שבתהליך הזה, לאורך מספר שנים לא רב, אנחנו נגיע לבית משפט עליון מאוד מגוון ומאוד מאוזן."
^הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – ייעוד זמנים לרחצה נפרדת באתרי טבע), התשפ"ג–2023 (פ/ 2140/25 ח' בשבט התשפ"ג, 30 בינואר 2023), הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023 (פ/ 2175/25 ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023).
^הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו, התשפ"ג–2022 )פ/ 456/25 כ"ה בכסלו התשפ"ג, 19 בדצמבר 2022.
^הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – פגיעה באמונה דתית), התשפ"ג–2022 (פ/ 222/25, י"ח בכסלו התשפ"ג, 12 בדצמבר 2022).
^סעיף 91 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת ש״ס (28.12.22), סעיף 97 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת הציונות הדתית (28 בדצמבר 22), סעיף 108 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה 28.12.22).
^הצעת חוק הרב הצבאי הראשי, התשפ"ג–2022 (פ/ 806/25, ב' בטבת התשפ"ג, 26 בדצמבר 2022).
^האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, "גילוי דעת", הופץ 20 בפברואר 2023.
Mazmur 120Naskah Gulungan Mazmur 11Q5 di antara Naskah Laut Mati memuat salinan sejumlah besar mazmur Alkitab yang diperkirakan dibuat pada abad ke-2 SM.KitabKitab MazmurKategoriKetuvimBagian Alkitab KristenPerjanjian LamaUrutan dalamKitab Kristen19← Mazmur 119 Mazmur 121 → Mazmur 120 (disingkat Maz 120 atau Mz 120; penomoran Septuaginta: Mazmur 119) adalah sebuah mazmur dalam bagian ke-5 Kitab Mazmur di Alkitab Ibrani dan Perjanjian Lama dalam Alkitab Kristen. Tidak ada catatan n...
القضايا الخمس والتسعون (باللاتينية: Disputatio pro declaratione virtutis indulgentiarum) المؤلف مارتن لوثر اللغة لاتينية كنسية تاريخ النشر 31 أكتوبر 1517، و1557 مكان النشر فيتنبرغ الموضوع صك غفران عدد الأجزاء 95 حجة تعديل مصدري - تعديل نسخة من القضايا الخمس والتسعين ...
Swear words in Spanish-speaking nations This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Spanish profanity – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (Ma...
Harris v. Blockbuster, Inc.CourtUnited States District Court for the Northern District of TexasFull case nameCathryn Elaine Harris, et al. v. Blockbuster, Inc. DecidedApril 15, 2009Docket nos.3:09-cv-00217DefendantBlockbuster, Inc.Plaintiff(s)Cathryn Elaine Harris, et al.Citation(s)622 F. Supp. 2d 396Court membershipJudge(s) sittingBarbara M. Lynn Harris v. Blockbuster, Inc., 622 F. Supp. 2d 396 (N.D. Tex. 2009),[1] established precedent in the district that when a contract has a clau...
District in Pool Department, Republic of the CongoIgniéDistrictCountry Republic of the CongoDepartmentPool DepartmentTime zoneUTC+1 (GMT +1) Ignié is a district in the Pool Department of Republic of the Congo.[1][2][3][4] References ^ Districts of the Republic of Congo (Congo Brazzaville). statoids. Retrieved 28 January 2019. ^ Annuaire Statistique du Congo 2004 (PDF) (in French). Centre National de la Statistique et des Études Économiques (CNSEE). 2006. Re...
16th episode of the 9th season of The Office Moving OnThe Office episodeEpisode no.Season 9Episode 16Directed byJon FavreauWritten byGraham WagnerCinematography byMatt SohnEditing byClaire ScanlonProduction code9017[1]Original air dateFebruary 14, 2013 (2013-02-14)Running time41 minutesGuest appearances Andy Buckley as David Wallace Bob Odenkirk as Mark Franks Zach Woods as Gabe Lewis Mary Gillis as Shirley Michael Weston as Roger Collette Wolfe as Alice Episode ch...
Annual comic book, science fiction, and motion picture convention This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs to be updated. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (August 2015) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsource...
Major realms of Vedic India, c. 1500–600 BCE For the film, see Janapada (film). Janapada Late Vedic era map showing the boundaries of Āryāvarta with Janapadas in northern India. Beginning of Iron Age kingdoms in India— Kuru, Panchala, Kosala, Videha. This detailed map shows the locations of kingdoms and republics mentioned in the Indian epics or Bharata Khanda. History of South Asia Outline Palaeolithic (2,500,000–250,000 BC) Madrasian culture Soanian culture Neolithic (10,800–3300 ...
County in South Dakota, United States County in South DakotaHarding CountyCountyGolden Valley Norwegian Lutheran Church in Ralph, South Dakota.Location within the U.S. state of South DakotaSouth Dakota's location within the U.S.Coordinates: 45°35′N 103°30′W / 45.59°N 103.5°W / 45.59; -103.5Country United StatesState South DakotaFounded1881 (created)1898 (dissolved)1908 (re-created w revised shape)1909 (organized)Named forJ. A. HardingSeatBuffaloLarges...
This article is about the peninsula. For the adjoining bay, see Coffin Bay (South Australia). For the nearby town, see Coffin Bay. Place in South AustraliaCoffin Bay PeninsulaSouth AustraliaCoffin Bay photographed from the ISS with the peninsula being located to the southCoffin Bay PeninsulaCoordinates34°34′29″S 135°18′12″E / 34.57472°S 135.30333°E / -34.57472; 135.30333 Coffin Bay Peninsula is a peninsula located at the south west end of Eyre Peninsula in ...
Greek basketball player Panagiotis VasilopoulosVasilopoulos, as a member of Olympiacos, in 2009.Personal informationBorn (1984-02-08) February 8, 1984 (age 39)Maroussi, North Athens, GreeceNationalityGreekListed height6 ft 8.75 in (2.05 m)Listed weight235 lb (107 kg)Career informationNBA draft2006: undraftedPlaying career2001–2021PositionPower forward / small forwardNumber8, 13, 21Coaching career2021–presentCareer historyAs player:2001–2005PAOK Thessaloniki...
Union Army general (1834–1907) Albert Lindley LeeBrig. Gen. Albert L. LeeBorn(1834-01-16)January 16, 1834Fulton, New YorkDiedDecember 13, 1907(1907-12-13) (aged 73)New York City, New YorkPlace of burialMount Adnah Cemetery, Fulton, New YorkAllegianceUnited States of AmericaUnionService/branchUnited States ArmyUnion ArmyYears of service1861–1865Rank Brigadier GeneralCommands held7th Regiment Kansas Volunteer Cavalry9th Division, XIII Corps,1st Brigade, 9th Division, XIII Corp...
У этого термина существуют и другие значения, см. Старый город. Церковь Св. Петра в Старом городе Старый город (Альтштадт, нем. Altstadt) в Цюрихе (47°22′12″ с. ш. 8°32′31″ в. д.HGЯO) — городской округ № 1, имеющий площадь 1,8 км² и охватывающий всю историческую часть г...
Larry Christiansen Larry Christiansen (Riverside, 27 giugno 1956) è uno scacchista statunitense, Grande maestro. Dopo aver vinto nel 1973, 1974 e 1975 il campionato statunitense juniores, vinse il campionato statunitense assoluto nel 1980, 1983 e 2002. Vinse per tre volte anche il campionato americano open (U.S. Open). Divenne grande maestro a 21 anni nel 1977 dopo aver vinto il torneo di Torremolinos, senza essere mai stato Maestro Internazionale. Ha partecipato con la nazionale USA a nove ...
2021 film by Deon Taylor The House Next Door: Meet the Blacks 2Theatrical release posterDirected byDeon TaylorScreenplay by Corey Harrell Deon Taylor Story byCorey HarrellProduced by Deon Taylor Roxanne Avent Omar Joseph Mike Epps Angi Bones Shannon McIntosh Starring Mike Epps Katt Williams Bresha Webb Lil Duval Zulay Henao Tyrin Turner Michael Blackson Andrew Bachelor Gary Owen Danny Trejo CinematographyDave PerkalEdited by Suzanne Hines Peck Prior Music byGeoff ZanelliProductioncompanies Hi...
Region Bratislava Bratislavský krajRegion BenderaLambang kebesaranNegaraSlowakiaIbu kotaBratislavaPemerintahan • GubernurJuraj DrobaLuas • Total2.053 km2 (793 sq mi)Ketinggian tertinggi754 m (2,474 ft)Ketinggian terendah126 m (413 ft)Populasi (31 Desember 2019) • Total669.592 • Kepadatan330/km2 (840/sq mi)Kode ISO 3166SK-BLSitus webwww.region-bsk.sk Region Bratislava (bahasa Slowakia: B...
Paghimo ni bot Lsjbot. 2°40′28″N 103°30′49″E / 2.6744°N 103.5137°E / 2.6744; 103.5137 Bukit Selincan Bukit Selinchah Bungtod Nasod Malaysiya Estado Pahang Gitas-on 32 m (105 ft) Tiganos 2°40′28″N 103°30′49″E / 2.6744°N 103.5137°E / 2.6744; 103.5137 [saysay 1] Timezone MST (UTC+8) GeoNames 1745483 Bungtod ang Bukit Selincan sa Malaysiya.[2] Nahimutang ni sa estado sa Pahang, sa kasadpang bahi...
Pentecostal Christian denomination This article is about the Christian Church formed in 1916. For other uses, see Apostolic Church (disambiguation). Apostolic ChurchLogo of the Apostolic Church (in the UK)ClassificationProtestantOrientationPentecostalFounderDaniel Powell WilliamsOrigin1916 Pen-y-groes and Ammanford, WalesSeparated fromApostolic Faith Church The Apostolic Church is an international Christian denomination and Pentecostal movement that emerged from the Welsh Revival of 1904–19...
