טאקאשי שימיזו (ביפנית: 清水 崇, נולד ב-27 ביולי 1972) הוא יוצר סרטים יפני. שימיזו ידוע ביצירת סרטי "ג'ו-און" ובבימוי חלק מסרטי הסדרה ביפן ואמריקה. על פי הקולנוען ווילר וינסטון דיקסון (אנ'), שימיזו הוא "אחד מיוצרי האימה היפנית הבולטים שמעדיף לרמוז בסרטיו על האלימות שבהם מאשר להציג אותה בפועל".[דרוש מקור]
ילדות מוקדמת
שימיזו נולד ב-27 ביולי 1972 במחוז מאבאשי, טוקיו.[1] שימיזו למד בחטיבת הביניים "ווקאמיה" ("Wakamiya") ולאחר מכן בחטיבת הביניים "מאבאשי" ("Maebashi") לפני שסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון "גונמה פרפקטשואל צ'והו" ("Gunma Prefectural Chuo"). שימיזו נרשם לאוניברסיטת קינדאי (אנ'), אך פרש. לאחר מכן, שימיזו נרשם לאוניברסיטת ניהון (אנ'), שם הוא הכיר את מי שלימים יהיה שותפו, מפיק סרטים בשם טאקאשי איצ'ס. ביחד, השניים החלו לפתח את סדרת סרטי "ג'ו-און".[2]
קריירה
לאחר סיום לימודיו, שימיזו זכה להזדמנות לביים סרט קצר במסגרת ספיישל טלוויזיוני העוסק בסרטי אימה קצרים בשם "Gakkou no Kaidan G" ("גוקו נו קאידן ג'י") לאחר שבמאי ותסריטאי בשם קיושי קורוסוואה (אנ'), שלימד כיתת קולנוע והיה מורהו של שימיזו, שעבד בזמנו בתור עוזר במאי והתרשם מאוד מסרט קצר אותו שימיזו יצר. בעקבות אותה ההזדמנות, שימיזו יצר שני סרטים קצרים בשם "קאטאסומי ו-4444444444 (אנ')", מה שתרם אחרי זה למעמדו כקולנוען ופתח לו את הדרך ליצירת סרטי ג'ו-און.
זמן קצר לאחר מכן, ביים את הפרויקט הראשון שלו באורך מלא: הסרט "ג'ו-און: הקללה" בכיכובם של טאקאשי מאטסויאמה (אנ'), טאקאקו פוג'י (אנ'), יוראי יאנאגי (אנ') וצ'יאקי קוריאמה (אנ') בתפקידים הראשיים. לאחר מכן, שימיזו יצר סרט המשך בשם "ג'ו-און: הקללה 2". למרות ששני הסרטים שוחררו בלעדית בקלטות וידאו ולא בקולנוע, הם זכו לביקורות מהללות.[3] הצלחת שני הסרטים הובילה לשני סרטים נוספים בשם "ג'ו-און: הטינה" ו-"ג'ו-און: הטינה 2" שבניגוד לקודמיהם, כן הוקרנו בבתי הקולנוע. הצלחת הסרטים גררה אחריה פופולריות חדשה לסוגת האימה האסיאתית וכן לעיבודים אמריקאיים בשם "הטינה" ו-"הטינה 2", אותם שימיזו ביים וכתב.
למרות זאת, העיבודים האמריקאיים זכו לביקורות צוננות, אך כן נחשבו להצלחה כלכלית. בעקבות הצלחת הסרטים בקופות, האולפנים נתנו אור ירוק ליצירת סרט שלישי וביקשו משימיזו לחזור לביים ולכתוב לו את התסריט. שימיזו סירב להצעה ובמקום זאת הסכים לשמש כמפיק בלבד, כאשר מחליפו על כס הבימוי הוא טובי וילקינס (אנ'). הסרט יצא ישירות לצפייה ביתית וזכה לביקורות קוטלות. בעקבות זאת, שימיזו עזב את התעשייה האמריקאית וחזר לשמש כיוצר סרטים ביפן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
