חקר התרגום

עמוד מתרגום השבעים

חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית:Translatology ,Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי העוסק בתיאוריות תרגום (בכתב ועל-פה),^[1] בתיאור שיטותיו ובאופן יישומן. הוא עושה שימוש בתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים בסמיוטיקה, בחקר התרבות, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, בחקר הספרות, בבלשנות, במדעי המחשב ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור התרגום כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שהמתרגמים נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.^[2]

ניסיונות לתאר את אסטרטגיות התרגום ואת התהליך הקוגניטיבי של התרגום נעשו בעבר – ראשית בקיסרות הרומי וגם בעולם היהודי ובמזרח הרחוק – בעיקר לשם הדרכת מתרגמים. למעשה, עד אמצע המאה ה-20 המחקר בתחום היה נורמטיבי, כלומר נעשה על-מנת להנחיל נורמות תרגום. ^[3]

המחקר נועד לשמש בסיס להכשרת מתרגמים עדיין קיים, אולם בצדו התפתח "חקר התרגום" כתחום משיק, שעוסק בתיאור התופעה, ובשאיפה לפתח תאוריה שתתאר את התרגום כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית.^[4]

בין הסוגיות הנדונות בחקר התרגום נמנים המושגים הבאים: משמעות, שקילות (פורמלית או דינמית), נאמנות למקור, סוגי התרגום, יחידות תרגום, אוניברסלים תרגומיים, נורמות תרגום, אמדן תרגום ואיכות תרגום, אסטרטגיות תרגומיות, קורפוסים, קהל היעד, תפקידו החברתי של התרגום, מקור מול תרגום, תרגום ומגדר, אתיקה של תרגום, קולוניאליזם ותרגום, סוציולוגיה של התרגום, המתרגם וההביטוס שלו, תרגום תרבותי, תרגום תאולוגי, ההיסטוריה של התרגום, לוקליזציה, הוראת התרגום, תרגום על פה מול תרגום בכתב, מטרת התרגום (סקופוס, SKOPOS), תרגום בידי אדם למול תרגום בידי מחשב, תרגום טכני למול תרגום ספרותי.^{[4] [5]}

מטרות מחקר התרגום

הסוגיות שעומדות במוקד חקר התרגום הן:

1. מתי נחשב טקסט כתרגום ומתי כטקסט מקורי.
2. מאפיינים לשוניים ואחרים של תרגומים לעומת טקסטים מקוריים.
3. היחס לתרגומים בחברה נתונה.
4. אילו אנשים יכולים להיחשב כמתרגמים בחברה נתונה.
5. מהן שיטות התרגום (אסטרטגיות התרגום) והאם הן זהות לגבי כל השפות שמהן נעשה התרגום לשפה נתונה.
6. התהליך שעובר טקסט הכתוב בשפה זרה עד שהוא מיתרגם במלואו לשפת היעד, וחלקו של המתרגם בתהליך הזה.
7. איך מתמודדים עם בעיות בתרגום, לדוגמה: איך מתרגמים טקסט הנחשב קדוש, איך מתגברים על פערים תרבותיים שמקשים על הבנת התרגום, איך מתרגמים טקסט ערוך במשקל או בחריזה, וכדומה.

שאלה נוספת שנדונה בעיקר בתחום מדעי המחשב אך קשורה בחקר התרגום היא: האם ייתכן "תרגום מכונה", כלומר, תרגום באמצעות מחשב (Machine Translation).

התפתחות התחום וחוקרים מרכזיים

מתרגמים כבר משחר ההיסטוריה, ובמסופוטמיה נמצאו תרגומים משומרית לאכדית, שהם בני המאה העשרים לפני הספירה. ראשונות המסות, שדנו בתרגום, עסקו באופן שראוי לתרגם – prescriptive translation studies. בין ראשוני התאורטיקנים של התרגום נמנים קיקרו, שעסק בתרגום יצירות מופת יווניות ללטינית, לשם שיפור יכולותיו הרטוריות. על בסיס דבריו, הירונימוס – אב בכנסייה בן המאה הרביעית לספירה – ערך את איגרתו לפמכיוס, המפורסמת בשם 'הדרך הטובה לתרגם' (איגרת 53). גם בתושב"ע מופיעים הגיגים על התרגום, שבדומה להירונימוס נגועות בשיקולים תאולוגיים. אלו עומדים בבסיס תרגום השבעים, שהוא ראשון התרגומים לתנ"ך ונערך החל מהמאה השלישית לפני הספירה,^[6] וכן בבסיס תרגום אונקלוס, שנערך מנקודת מבט רבנית – או עורכים ביקורת על התרגומים 'הלא-ראויים', שהופיעו באותה העת.^[7] הרודוטוס עסק בתרגום המצרי ההלניסטי. למעשה כל המתרמים של הביבליה נתנו את דעתם על התרגום, לרבות דנטה אליגיירי שתרגם אותה לאיטלקית, ולוטר שתרגמה לגרמנית. בסין, התפתחה ספרות דומה סביב תרגום הסוטרות הבודהיסטיות לסינית, בימי שושלת האן.^[8] במילים אחרות, חקר התרגום בעבר עסק באופן הראוי לתרגם 'משמעות במשמעות' (sense for sense) -והתמקדו בתרגום כתבי קודש.^[9]

חקר התרגום המודרני התפתח ראשית במזרח אירופה, בעיקר למין שנות החמישים של המאה ה-20. בין חלוציו נמנים חוקרים השייכים לקבוצה המכונה "הפורמליזם הרוסי" (יורי טיניאנוב, בוריס אייכנבאום, רומאן יאקובסון).^[10] הנושא עלה בכנס הרביעי של הסלבולוגים, שנערך במוסקבה; אגב העיסוק בספרות השוואתית. בשנות השישים, במערב קידמו את המקצוע חוקרים כמו יוג'ין ניידא (Nida) (אשר אף הוא עסק בתרגום הביבליה), יירז'י לוי (Jiři Levy), ז'ורז' מונן (Mounin), קאטפורד (Catford) ואחרים. קטפורד דן בתרגום מנקודת מבטה של הבלשנות היישומית; ואילו לוי התמקד בתרגום הספרותי. ז'ן פול וינה וז'ן דרבלנה (Jean-Paul Vinay and Jean Darbelnet) ערכו השוואה בין האנגלית לצרפתית, ועסקו בתרגומים המערבים שתי שפות אלו.^[11] ב-1964 ניידא פרסם ספר בשם Toward a Science of Translating, בהשפעת 'הדקדוק הטרספורמטיבי' של הריס. למעשה בשנותיו הראשונות של חקר התרגום הדיונים עסקו סביב סוגיית השקילות ("equivalence"). בעוד שברוסיה עסקו בעיקר בשקילות הפורמלית, המתמודדת עם אתגר חוסר החפיפה המלאה שבמושגים בשפות שונות -במערב אירופה התמקדו בשקילות הדינמית (וינה ודרבלנה וקטפורד) - וכן זאת הלוקחת בחשבון את תפקיד התרגום, בתרבות היעד (ניידה). ^[12]

ג'יימס ס' הולמס (James S. Holmes) נתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד תחום חקר התרגום במערב – הוא למעשהזה שהציע שם באנגלית לתחום החדש. הוא פעל במסגרת המחלקה למדע הספרות באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד. על בסיס תיאוריות התרגום של קודמיו, הוא ערך את ספרו, שבו הוא איגד את המאמרים שיצאו בתחום של התרגום. הולמס ניסה לשוות לתחום של חקר התרגום מראה של מקצוע מחקרי. ב-1972, בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) – הוא הציע כיווני מחקר בתחום התרגום. הרצאתו פורסמה כמאמר ב-1988, כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט ביוזמות ארגוניות רבות, ולמשל ייסד את הביטאון הבינלאומי הראשון למחקר התרגום (בשם TRANSST). לאחר מותו קיבל את עריכת הביטאון לשנים אחדות גדעון טורי, אשר פיתח דיאלוג עם החוקרים ממזרח אירופה; אשר אותם הוא ראה כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב. הוא ניהל דיאלוג פורה במיוחד בעיקר עם אנטון פופוביץ' מברטיסלאבה וקבוצת המחקר שלו. בשנת 1976, הוא אף סייע – ביחד עם איתמר אבן-זהר – בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש. כנס זה אורגן באוניברסיטת לוון בבלגיה על ידי הנדריק ואן חורפ וז'וזה לאמברט. על בסיס הגיגיו של הולמס, ב-1995 גדעון טורי פרסם את ספרו Descriptive Translation Studies and beyond.

בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' איתמר אבן-זהר,^[13] שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972). אבן זוהר קיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. תלמידו, פרופ' גדעון טורי, שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research). ב-1995, בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), הוא תרם למיסוד תחום חקר התרגום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מהולנד ומבלגיה: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי היסטוריונים אחדים כ"המפנה התרבותי" ("cultural turn"). מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו לתאוריית הרב-מערכת.^[14]

הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר

חקר התרגום הביא להבחנות מעניינות. להלן כמה מהן, בזיקה לשאלות הנזכרות לעיל:

1. לא כל טקסט שנחשב כתרגום, אכן נכתב במקורו בשפה זרה. יש טקסטים שנכתבים, במודע או שלא במודע, כך שייראו כאילו הם תרגומים. תופעה זו מכונה "פסידו-תרגום". מנגד, יש טקסטים שתורגמו בעבר משפה זרה, אולם קוראי הטקסטים אינם מודעים לכך, ותופסים את התרגום כחלק בלתי נפרד משפתם ומתרבותם. כך למשל תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך לאנגלית, נתפס בקרב חלק מדוברי האנגלית כטקסט אנגלי מקורי. תופעה זו הביאה לאימוץ תרגומי שאילה רבים מעברית מקראית לאנגלית מודרנית (למשל הביטוי "by the skin of his teeth" הוא בעצם גלגול של הביטוי העברי "בעור שיניי" מספר איוב, פרק י"ט פסוק כ').
2. השפה המשמשת בתרגומים שונה במידה ניכרת מהשפה המשמשת בטקסטים מקוריים, עד כדי כך שיש מילים וביטויים המופיעים רק או בעיקר בתרגומים. 'שפה' זו המשמשת לתרגום מכונה 'תרגומית'. בעברית ישראלית, למשל, המילה "ברנש" מופיעה כמעט אך ורק בתרגומים ישנים מאנגלית, כתרגום למילה guy (המחזמר Guys and Dolls תורגם לעברית כ"ברנשים וחתיכות"). בימי הביניים תורגמו חיבורים יהודיים פילוסופיים מערבית לעברית, תוך שאילת מבנים תחביריים ערביים אל תוך הטקסט העברי.

ההבחנות לעיל באות לתאר את תופעת התרגום ומאפייניה, ואין בהן ניסיון לשפוט מהו תרגום טוב או מהי הדרך הנכונה לתרגם. מבחינת החוקרים השימוש במילה "ברנש", כתרגום למילה guy, בתרגומים מאנגלית לעברית היא אחת התופעות בתחום התרגום הראויה למחקר ולניתוח תאורטי, וכן להשוואה לתופעות דומות בסביבות לשוניות אחרות. גם העובדה כי המילה הזו נעלמת בהדרגה מטקסטים מתורגמים ומוחלפת במילים מן העברית היומיומית המדוברת היא תופעה הראויה למחקר. היבט זה של חקר התרגום התיאורי, הפנומנולוגי, מבדיל אותו ממחקרי תרגום שנעשים לצרכים יישומיים (הכשרת מתרגמים, ביקורת תרגומים וכדומה).

מחקר התרגום חוקר גם גישות שונות בביקורת התרגום ומנסה לעמוד על המקורות התרבותיים ועל השינויים החברתיים שנמצאים ברקע הגישות האלה. גישה פופולרית לתרגום גורסת כי תרגום טוב משכיח מלב הקורא את העובדה שהוא קורא טקסט מתורגם ולא טקסט מקורי, וכי למעשה מתרגם טוב כותב מחדש את הטקסט המקורי בשפת היעד. גישה זו עומדת בניגוד לגישה הגורסת כי טקסט מתורגם צריך לשמור על "זרותו", כלומר הוא צריך לשמר מאפיינים של שפת המקור, אף אם הם אינם קיימים או אינם מקובלים בשפת היעד (לוקליזמים, תרגומים מילוליים ועוד), כיוון שהקורא צריך להיות מודע לכך שהוא קורא טקסט זר. שתי הגישות קיימות ואופן היישום שלהן הוא נושא מחקר בתחום חקר התרגום, כמו גם השאלה איזו גישה מקובלת יותר בתרבויות מסוימות ובתקופות מסוימות.

לגבי השפה העברית, חקר התרגום עוסק בשאלה, איך השתנו נורמות התרגום עם הפיכתה של העברית משפה כתובה לשפה מדוברת, ובאיזה אופן הדבר השפיע על תהליך התרגום לעברית וממנה.

מחקר ולימודים בישראל

מחקר התרגום באוניברסיטת תל אביב נוסד על ידי פרופ' איתמר אבן-זהר בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים, וקודם על ידי פרופ' גדעון טורי, שהיה גם העורך של כתב העת הבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר התנהל בעיקרו במסגרת הקתדרה לתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד השני היה פרופ' גדעון טורי, שנפטר ב-4 באוקטובר 2016). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק באוניברסיטת בר-אילן. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי תואר ראשון במסגרת בית הספר למדעי התרבות.

לקריאה נוספת

• רחל ויסברוד, לא על המילה לבדה: סוגיות יסוד בתרגום, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2007).

• Baker, Mona ed. (2001). Routledge Encyclopedia of Translation Studies. New York & London: Routledge.
• Catford, J.C., (1965). A Linguistic Theory of Translation. London.
• Gentzler, Edwin (1993). Contemporary Translation Theories. London & New York: Routledge
• Holmes, James S. (1972/1988). "The Name and Nature of Translation Studies." In: James S. Holmes, Translated! Papers on Literary Translation and Translation Studies, Amsterdam: Rodopi, pp. 67–80.
• Levy, Jiři (1967). "Translation as a Decision Process." In To Honor Roman Jakobson. The Hague: Mouton, II, pp. 1171-1182.
• Mounin, George (1963). Les problèmes théoriques de la traduction. Paris.
• Toury, Gideon (1995). Descriptive Translation Studies and beyond. Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins.
• Venuti, Lawrence (1995). The Translator's Invisibility: A History of Translation. London & New York: Routledge.
• Ларин,Б.A. ed. (1962). Теория и практика перевода. Ленинград
• Seleskovitch, Danica; Lederer, Marianne (1989). Pédagogie Raisonnée de l'Interprétation. Brussels: Didier Érudition.
  • Robinson, Douglas. (1991). The Translator’s Turn. Baltimore and London: Johns Hopkins University Press.
  • Steiner, George (1975). After Babel. Oxford and New York: Oxford University Press.
  • House, Juliane (1997) A Model for Translation Quality Assessment. Germany
  • Benjamin, Walter (1923). "The Task of the Translator," an introduction to the translation of Les fleurs du mal by Baudelaire.
  • Berman, Antoine (1991). La traduction et la lettre ou l'auberge du lointain. Paris: Seuil.
  • Berman, Antoine (1994). Pour une critique des traductions: John Donne, Paris: Gallimard.
  • Jakobson R., On Linguistic Aspects of Translation, 1959
  • Pöchhacker, Franz (2009). "The turns of Interpreting Studies". Efforts and Models in Interpreting and Translation Research: A Tribute to Daniel Gile. Benjamins Translation Library. 80 (ed. Chesterman/andrew, Gerzymisch–Arbogast/Heidrun): 25–46.
    • von Flotow, Luise. 2011. Translating women. Ottawa: University of Ottawa Press.
    • Simon, Sherry. 1996. Gender in translation. London and New York: Routledge
    • Robinson, Douglas. 1997. Translation and Empire: Postcolonial Approaches Explained. Manchester: St. Jerome.
      • Lefevere, A. 1992. Translation, Rewriting, and the Manipulation of Literary Fame. London and New York: Routledge.
      • Reiss, Katharina (1989). "Text Types, Translation Types and Translation Assessment" In: Chesterman, Andrew (ed.) (1989). Readings in Translation Theory. Helsinki: Finn Lectura

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חקר התרגום בוויקישיתוף

• גדעון טורי, (בין שתי נקודות עובר יותר מקו (לאו-דווקא ישר) אחד: איתור תחנות ביניים והאפשרות לשחזר תהליכי תרגום בארכיון Wayback Machine (אורכב 14.04.2016)), מאמר המסביר את עקרונות חקר התרגום
• (האתר של גדעון טורי בארכיון Wayback Machine (אורכב 09.12.2018)), אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
• (גליונות של TRANSST באתר של גדעון טורי בארכיון Wayback Machine (אורכב 01.04.2017))

הערות שוליים

1. Seleskovitch, Danica; Lederer, Marianne (1989). Pédagogie Raisonnée de l'Interprétation. Brussels: Didier Érudition
2. Venuti, Lawrence. (2012). The Translation Studies Reader, 3rd ed. London: Routledge.
3. Pym, Anthony. 2008. Exploring Translation Theories. London and New York: Routledge. 47
4. Munday, Jeremy. 2008. Introducing Translation Studies. London and New York: Routledge. pp. 4
5. Baker, Mona ed. (2001). Routledge Encyclopedia of Translation Studies. New York & London: Routledge.
6. עמנואל טוב (ערך), מחקרים על תרגום השבעים, האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי הרוח – החוג למקרא, תשל"ג-1973. (הספר בקטלוג ULI) עמנואל טוב, תרגומים יווניים, בתוך: תרגומי המקרא – פרקי מבוא, (עמ' 49–120) בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1984 (הספר בקטלוג ULI) יעל פיש, "תרגום השבעים", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, כרך א', עמ' 145–167. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר" (הספר בקטלוג ULI)
7. רפאל בנימין פוזן, העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס, הוצאת מגנס 2004 דב רפל, תרגום אונקלוס כפירוש לתורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה חיים יבין (עורך), תרגומי המקרא, ירושלים תשמ"ד, פרק שני (עמ' 18-8).
8. Cheung, Martha. 2006. Anthology on Chinese Discourse on Translation. Manchester: Saint Jerome.
9. Robinson, Douglas, ed. (2002), Translation Theory From Herodotus to Nietzsche. Manchester: St. Jerome.
10. Jakobson R., On Linguistic Aspects of Translation, essay, 1959
11. Vinay, Jean-Paul and J.Darbelnet. 1958/1995. Comparative Stylistics of French and English: A Methodology for Translation. Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins.
12. Pym, Anthony (2011). "Translation research terms: a tentative glossary for moments of perplexity and dispute". Translation Research Projects 3: 75–110.
13. Even-Zohar, I. (1990b) "Polysystem theory", Poetics Today 11(1): 9-26
14. ראו בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.