חצי האי אפשרון או אבשרון (באזרית, בכתב לטיני: Abşeron yarımadası) הוא חצי אי בצידו המערבי של ים הכספי, במזרח אזרבייג'ן. באי נמצאת באקו, בירת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה, כמו גם העיר השנייה בגודלה, סומגאיט.
מקור השם
מקור השם בביטוי בשפה הפרסית 'אב סוראן', שפירושו 'מים מלוחים'.
שפת הים בבילגה (Bilgah), בחופו הצפוני של חצי האי אפשרון
גאוגרפיה
חצי האי אפשרון נמצא בצידה המזרחי של אזרבייג'ן, ולחופו המערבי של הים הכספי. חצי האי, הבולט כ-60 ק"מ מזרחה כלפי הים הכספי, ואשר רוחבו המרבי כ-30 ק"מ, משתרע על פני שטח של 2,110 קמ"ר, כאשר שטח זה כולל גם את בסיסו של חצי האי. שטח חצי האי הוא בעיקרו מישור גלי, לעיתים גבעי באופן מתון, המסתיים, בצידו הפונה לים, בדיונות חול החצויות על ידי ערוצים, ומנוקדות באגמים שמימיהם מלוחים. חצי האי מתאפיין בצמחייה ערבתית יבשה, או מדברית למחצה.
אוכלוסיית חצי האי מונה כ-3.4 מיליון נפש, כמעט כולם בבאקו ובפרבריה. הערים הגדולות ממוקמות האחת, באקו, בחוף הדרומי, והשנייה, סומגאיט, בחוף הצפוני.
אקלים
חצי האי אפשרון מתאפיין באקלים צחיח למחצה, כ-200 מ"מ משקעים בשנה, אשר הופכים אותו לאזור היבש ביותר באזרבייג'ן כולה. הקיץ חם ויבש, כאשר המשקעים יורדים ביתר העונות, ואילו החורף קר ולפרקים גשום.
לאורך כל השנה מנשבות במקום רוחות חזקות, כתוצאה ממפגש בין רוח צפונית קרה מהים הכספי (Khazri) ורוח דרומית חמה (Gilavar). תנאי אקלים אלה אינם מאפשרים חקלאות בעל אלא חקלאות שלחין בלבד.
כלכלה ומשאבים טבעיים
מרכז באקו
נפט
מאז שנות ה-70 של המאה ה-19 היווה חצי האי אפשרון מקור חשוב לנפט, אחד הראשונים בעולם, ועד לימינו בולטות בנופו בארות נפט נטושות, שכן נראה כי משאבי הנפט באזור קרובים למיצוי. מבחינה היסטורית, היוו אותם שדות נפט יעד חשוב בשתי מלחמות העולם. במקביל להפקת הנפט, התפתחו במקום תעשיות נלוות, כמו זיקוק נפט או מפעלי תעשייה פטרוכימית. אלה, מצדן, יוצרות בעיות סביבתיות לא פשוטות, אשר השפעתן מחמירה עקב נוכחות אוכלוסייה גדולה בסמוך לגורמי הזיהום.
ענפים כלכליים אחרים
בחוף הצפוני של חצי האי נמצאים חופי רחצה, אך אלה לא מפותחים דיים, ומשמשים בעיקר תושבים מקומיים. כן מתקיימת במקום חקלאות, בין היתר גידול חזירים, תות (עץ) ועוד.
