נגן חמת חלילים בתלבושת סקוטית מסורתיתתזמורת חמת חלילים מבית לחם מנגנת ברחובות העיר בחגיגות חג המולד
חֵמֶת חֲלִילִים (Bagpipe) היא כלי נשיפה עתיק העשוי שק עור, מספר "חלילים" וצינור. מקורה של חמת החלילים בפרס העתיקה. העדויות ראשונות לחמת החלילים הן מהמאה ה־10 לפני הספירה. חמת החלילים המודרנית התפתחה כ־2,000 שנה לאחר חמת החלילים העתיקה. ה"חלילים" של הכלי מפיקים את הצליל באמצעות "לשונית כפולה" (Double reed) המורכבת משתי פיסות קנה, בדומה לאבוב (קיימות גם לשוניות סינתטיות). השק ניתן לניפוח על ידי נשיפה בצינור או על ידי שימוש במפוח ודרך החלילים מופק הצליל.
הצליל מופק על ידי לחיצה על השק המנופח ש"נושף" בחלילים. היתרון בשיטת הנגינה הזאת היא שהנעימה אינה מוגבלת בעוצמת הנשיפה של הנגן.
בדרך כלל, משמש חליל אחד (אך לפעמים גם יותר) לנגינת הנעימה, כלומר, ניתן לשנות את גובה צלילו על ידי שסתומים, והחלילים אחרים הם בעלי גובה צליל קבוע אך שונה זה מזה היוצרים ביחד הרמוניה.
שורשיה של חמת החלילים עתיקים ומשערים כי מוצאה ממרכז אסיה או במזרח התיכון. התלמוד מתאר כלי נגינה בשם מגריפה שהיה בבית המקדש: ”מגריפה היתה במקדש. עשרה נקבים היו בה. כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר”[1], תיאור המתאים לכאורה לחמת חלילים.
חמת החלילים המודרנית המוכרת היום התפתחה באירלנד ובסקוטלנד, וקיימות לה מקבילות בארצות רבות, כגון ה־gaita הספרדית וה־sackpipa השוודית. חמת החלילים המוכרת ביותר היא חמת החלילים הגדולה של הרמות (Great Highland Bagpipe - GHB) וחמת החלילים האירית (Uilleann Pipes).
חמת חלילים סקוטית
Hümmelchen מודרני
חמת החלילים הסקוטית מורכבת משק עור, צינור נשיפה (Blowpipe), חליל (Chanter) ושלושה חלילי ליווי (Drones). אחד מחלילי הליווי הוא בס, המנגן שתי אוקטבות מתחת לתו לה (A) הנמוך של החליל הראשי, ושני חלילי טנור המנגנים אוקטבה אחת מתחת לתו לה (A) הנמוך של הראשי. בעבר היה רק חליל טנור אחד, אך בסביבות המאה ה־18 נוסף לו חליל שני. כיוון הצליל של חלילי הליווי נעשה גם בעזרת כיוון הגומיה שעל הלשונית (כיוון גס) וגם בעזרת הארכה או קיצור של החלילים עצמם (כיוון עדין).
התו לה (A) הוא יחסי, ולרוב מכוון בסביבות 450–460 הרץ (לעומת ה־לה הסטנדרטי שמכוון ל־440 הרץ). חמת החלילים הסקוטית מסוגלת להפיק תשעה תווים - מסול (G) נמוך עד לה (A) גבוה.
חמת החלילים האירית (Uilleann Pipes) שונה מעט מהסקוטית. את תפקיד צינור הנשיפה מחליף מפוח (Bellows), לכלי יש שלושה חלילי ליווי (טנור, בריטון ובס), ושלושה וסתים (Regulators) הנותנים אפשרות ליצירת "אקורדים", מעין ליווי לנגינה. שינוי חשוב נוסף הוא ביכולת לעצור את נגינת החליל הראשי ובכך ליצור סטקטו.
חמת החלילים האירית התפתחה במאה ה־18. היא מכוונת בדרך כלל לתו רה (D), ומגיעה לשתי אוקטבות ויותר.
_-_A_bag_pipe_orchestra_from_Bethlehem_playing_in_the_streets_of_the_city.jpg)
