חמש דקות של גן עדן (באנגלית: Five Minutes of Heaven) הוא סרט בריטי-אירי בבימויו של אוליבר הירשבייגל, על פי תסריט של גיא היברט. החלק הראשון משחזר את ההרג ההיסטורי של ג'ים גריפין בן ה-19 על ידי אליסטר ליטל בן ה-17 בשנת 1975, והחלק השני מתאר מפגש דמיוני בין אליסטר ואחיו של ג'ים, ג'ו 33 שנים מאוחר יותר.
עלילה
הסרט נפתח בלורגאן שבצפון אירלנד בשנת 1975 בתקופת הצרות. בצפון אירלנד שוררת מתיחות רבה, כאשר הצבא הרפובליקני האירי שם לו למטרה את נאמני הכתר הבריטי אשר מבצעים פעולות נקם כנגד קתולים אותם הם מזהים כרפובליקנים מיליטנטיים. אליסטר ליטל, צעיר פרוטסטנטי בן 17, אשר מנהיג תא בכוח המתנדבים מאלסטר, משתוקק להיות פעיל בעימותים. הוא וחבורתו מקבלים אור ירוק להרוג אדם קתולי צעיר בשם ג'יימס גריפין, כתגמול ואזהרה לאחרים. כאשר הפעולה יוצאת לדרך הם מגיעים במכונית גנובה אל היעד, וג'ו גריפין - אחיו הצעיר בן השמונה שמשחק בכדור על המדרכה - צופה באימה כיצד אחיו נהרג. אליסטר הולך לכלא למשך 12 שנים, בעוד משפחת גריפין מתפרקת כולה, אמו של ג'ו מאשימה אותו על כך שעמד מן הצד ולא עשה דבר להגנת אחיו.
בשנת 2005 שלושים ושלוש שנים לאחר הרצח, הסכם שלום נחתם בצפון אירלנד, אליסטר ליטל וג'ו גריפין בדרך להיפגש, מול המצלמה של תוכנית בטלוויזיה, במטרה להתפייס. אליסטר ליטל ריצה את עונשו, ובכלא אף הפך לפעיל פיוס ומטיף לשלום ודו קיום, אבל ג'ו גריפין לא מגיע לפגישה במטרה ללחוץ יד. ללא ידיעת צוות ההפקה, הוא מתכוון לרצוח את רוצח אחיו במהלך הפגישה המצולמת, על מנת לזכות בחמש דקות של גן עדן. עם זאת, הוא הופך להיות רגשי ממש לפני הפגישה ודורש להסיר את המצלמות, דבר המאיים להכשיל את הפרויקט.
לאחר מכן, אליסטר ליטל מסכים להיפגש עם גריפין בבית הישן של האחרון. גריפין מנסה לדקור את ליטל וקופץ עליו מאחור. ליטל מתמודד עם גריפין, ושניהם נופלים דרך החלון, ובסופו של דבר הם שוכבים יחד על המדרכה בחוץ. השניים נפצעים.
זמן קצר לאחר מכן, גריפין משתתף בקבוצת תמיכה. הוא חולק עם הקבוצה את רצונו להיות אבא טוב לבנותיו והוא בוכה. בסופו של דבר, הוא מתקשר לליטל להודיע לו, "אנחנו סיימנו".
שחקנים
- אליסטר הצעיר - מארק דוידסון
- אנדי - דיארמוד נויס
- אמו של אליסטר - ניב קיוזאק
- סטיוארט - מתיו מק'אלחיני
- דייב - קונור מק'נייל
- אביו של אליסטר - פול גארט
- ג'ו הצעיר - ניל קווין
- ג'ים - ג'רארד ירדן
- אמו של ג'ו - פאולה מק'פטריג'
- ג'ו בבגרותו - ג'יימס נסביט
- נהגו של ג'ו - בארי מק'אבוי
- אליסטר בבגרותו - ליאם ניסן
- נהגו של אליסטר - ריצ'רד אור
- מיכאל - ריצ'רד דורמר
- דוד - יונתן הרדן
ההשראה לסרט
הסיפור המתואר בסרט הוא סיפור שהתרחש במציאות וכל פרטיו מדויקים אך הפגישה הדמיונית לא התרחשה מעולם, בביקורו בישראל התראיין אליסטר ליטל (הפעיל כיום למען השלום וסיום סכסוכים מקומיים) לעיתונות הישראלית וסיפר:"במציאות עדיין לא נפגשנו - אני לא חושב שאנחנו מוכנים לזה. אבל כן נוצר בינינו קשר דרך היברט. אני הייתי יושב עם אתו ארבע או חמש שעות ומספר, ואז הוא היה הולך אל ג'ו ונותן לו לקרוא את זה. אני מצדי הייתי מקבל את מה שהוא סיפר. זה נמשך שנתיים. אבל בנוסף לזה הייתי שומע, בפעם הראשונה, מה הוא חושב על החוויות שלי מאז הרצח, והוא היה שומע מה אני חושב על החיים שלו. חשוב לציין ששנינו הסכמנו שאין כאן עניין של מחילה ושל פיוס. אבל היה שינוי, ואני חושב שזה היה שינוי חיובי".
קישורים חיצוניים
