חמיירית

חמיירית
الحميرية (בכתב ערבי), 𐩢𐩣𐩺𐩧𐩺𐩠 (בכתב דרום-ערבי עתיק)

אזורים	דרום-מערב חצי האי ערב, אולי גם קרן אפריקה
דוברים	נכחדה סביב המאה ה-10?
כתב	כתב ערבי, כתב דרום-ערבי עתיק
משפחה	שפות אפרו-אסיאתיות שפות שמיות שיוך ענפי לא ידוע חמיירית
קוד שפה	ISO 639-3: אין קוד (mis) מולטי-טרי: xsa-him גלוטולוג: אין קוד
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

חִמְײַרִית (בכתב ערבי: الحميرية אלחמיריה;^[1] בכתב דרום-ערבי עתיק כנראה 𐩢𐩣𐩺𐩧𐩺𐩠 חמיריה) היא שפה שמית שדוברה בתימן העתיקה, בממלכת חמייר^[2] והמשיכה להתקיים גם לאחר נפילת הממלכה. זו הייתה שפה שמית, אך לא בקבוצת שפות דרום-ערב העתיקות (צייהדיות). המיון המדויק בתוך המשפחה השמית אינו ידוע בשל הידע המוגבל של הממצאים מהשפה.^[3]

למרות שממלכת חמייר הייתה מעצמה חשובה בדרום-ערב מאז המאה ה-1 לפני הספירה, הידע על חמיירית מוגבל מאוד, מכיוון ששלושת הטקסטים היחידים שנמצאו בשפה החמיירית (מכוּנים Sigla ZI 11, Ja 2353 ומזמור Qaniya) נכתבו בחרוזים. כל יתר הכתובות שנמצאו באזור חמייר כתובות בשבאית, שפה דרום-ערבית עתיקה. עובדת קיומה של חמיירית ידועה רק מאזכורים של חוקרים ערבים מהמאות הראשונות לאחר עליית האסלאם. על פי התיאורים שלהם, השפה לא הייתה מובנת לדוברי ערבית.

תפוצה

שלא כמו שפות דרום-ערב העתיקות, שנדחקו בידי הערבית במאה השמינית עם התפשטות האסלאם, אם לא הרבה קודם לכן,^[4] חמיירית דווקא המשיכה להתקיים בדיבור בהרים בדרום-מערב תימן לאחר עליית האסלאם. לדברי המדען התימני המוסלמי אל-חמדאני (893–947), חמיירית דוברה באזורים מסוימים בהרים במערב תימן במאה ה-10, בעוד שהשבטים בחוף ובמזרח תימן דיברו ערבית, וגם רוב השבטים בהרי מערב תימן דיברו ניבים של ערבית עם השפעה לשונית חזקה של חמיירית.^[5] במרוצת מאות השנים שלאחר מכן, חמיירית הוחלפה לחלוטין על ידי הערבית, אך נראה שהניבים המודרניים ברמות תימן מראים עקבות חמיירית כלשון תשתית.

מאפיינים לשוניים

• תווית היידוע "אַמ- / אַנ-": זהו המאפיין הבולט ביותר בחמיירית. עם זאת, התווית הזו מופיעה גם בחלק מהניבים של ערבית במערב חצי האי ערב. לא ידוע אם שפה אחת מהן השפיעה על האחרת. תווית היידוע "אַמ-" נמצאת גם בניבים מודרניים אחרים של ערבית בחצי האי הערב ובמרכז אפריקה.^[6]
• בנטיית הסופיות (אספקט מושלם), הטיות גוף ראשון יחיד וגוף שני מתחילות ב"כּ-", לדוגמה رايك רַאַיְכֻּ "ראיתי". זאת לעומת בערבית, בה הן מתחילות ב"ת-" (כמו בעברית: ראיתי, ראית/תם/תן). תכונה זו מצויה גם בשפות דרום-ערב העתיקות, בשפות אתיו-שמיות (לדוגמה באמהרית "רציתי" פֶלֶגִיכּוּ)ובשפות דרום-ערב מודרניות.

שני המאפיינים הללו נמצאים גם בכמה ניבים של ערבית תימנית מודרנית, וכנראה שחמיירית שימשה בה כלשון תשתית.

פענוח שפת ה"כּ"

כאשר התגלו כתובות בשפות דרום-ערב העתיקות (סייהדיות) מתימן העתיקה, מחלקן – טקסטים של שירה מחורזת^[7] – עלתה האפשרות שמדובר בשפה אחרת, שאיה שייכת למשפחה זו ועדיין לא הייתה ידועה בזמנו. לאחר מכן, השפה הזו זוה כי מדובר בחמיירית, שהיא קשורה קשר הדוק לשבאית, ושהסופית "כּ-" מייצגת את נטיית הגוף השני בפועל ובשם.

דוגמה

רק כמה משפטים בחמיירית ידועים לנו. לדוגמה, המשפט המובא כאן דובר, כפי המשוער, בשנת 654–655 לספירה בד'מאר.^[8] מכיוון שהמשפט הועבר בכתב ערבי, שהוא כתב עיצורי ולכן אינו מסמן תנועות, ההגייה המדויקת אינה ידועה; השחזור המובא כאן מבוסס על ערבית קלאסית.

הביטוי בחמיירית: رايك بنحلم كولدك ابنا من طيب

הביטוי בתעתיק שמי:raʾay-ku bi-n-ḥulm ka-walad-ku ibn-an min ṭīb <הפניה למקור: Rabin 1951: 48>

ניתוח מורפולוגי: saw-1SG in-ART-dream that-gave.birth-1SG son-ACC of gold

תרגום לעברית: "ראיתי בַחלום שילדתי בן מזהב".

יש גם שיר קצר, שנראה שיש לו השפעה של ערבית.^[8]

ביבליוגרפיה

• A. F. L. Beeston (1981), "Languages of Pre-Islamic Arabia", Arabica (בגרמנית), Brill, 28 (2/3): 178–186, JSTOR 4056297
• Chaim Rabin: Ancient West-Arabian. London, 1951.
• Peter Stein, The "Himyaritic" Language in pre-Islamic Yemen A Critical Re-evaluation, Semitica et Classica 1, 2008, 203-212.
• Christian Robin, Ḥimyaritic, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics 2, 2007, 256-261.

הערות שוליים

1. Fee-Alexandra Haase, Mudar Language and Himyarite Language: Is the Concept ‘Language’ as ‘لغة’ and ‘لسان’ and ‘Speech’ (‘كلام’) in Ibn Khaldun’s Muqaddimah a Source for a Linguistic Variation in the Arabic Dialect Continuum in a North / South Scheme of Linguistic Distinction, CALR Linguistic Journal 6, Arab Open University Lebanon, Dec 2015
2. Playfair, Col (1867). "On the Himyaritic Inscriptions Lately brought to England from Southern Arabia". Transactions of the Ethnological Society of London. 5: 174–177. doi:10.2307/3014224. JSTOR 3014224.
3. Donald Macdonald, Rev; MacDonald, Daniel (1997). The Oceanic Languages, Their Grammatical Structure, Vocabulary, and Origin. ISBN 9788120612709.
4. Robin, Christian (1998), "Südarabien − eine Kultur der Schrift", in Seipel, Wilfried (ed.), Jemen: Kunst und Archäologie im Land der Königin von Sabaʼ, Milan, p. 79
5. Rabin 1951, 46
6. Rabin 1951, 35
7. Stein, Peter (2008-01-01). "The "Ḥimyaritic" Language in pre-Islamic Yemen. A Critical Re-evaluation". Semitica et Classica. 1: 203–212. doi:10.1484/J.SEC.1.100253. ISSN 2031-5937.
8. Rabin 1951, 48