הרב חזקיה הכהן רבין (א' בשבטה'תרל"ב, 1872 – ט' בטבתה'תש"ה, 1944) היה הרב הראשי וראש בית הדין בבוכרה, וצאצא למשפחת רבנים שכיהנו ברבנות ודיינות בבוכרה. בעלותו לארץ ישראל כיהן כדיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים.
בשבתו על כיסא הרבנות והדיינות בבוכרה הגיעו מכל מחוזות בוכרה לסדר גיטין ייבום וחליצה בבית דינו. נחשב כבקיא בענייני גיטין.
בבית דינו היו יושבים כדיינים מפעם לפעם השדרי״ם שפקדו את ערי בוכארה בין השדרים שישבו בבית הדין אנו מוצאים את רבי אליהו משה פאניז'יל לימים הראשון לציון ורבי יצחק אשכנזי - בנו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי.
בשבתו על כס הרבנות והדיינות שלח מספר שאלות לרב חזקיה מדיני בעל השדי חמד, ולראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר. שאלותיו נדפסו בספריהם.
אל בית הדין היו מגיעים מכתבי תורה והלכה ממקומות שונים ברחבי העולם בספרו "עטרת חזקיה – מזכרת הגיטין" ניתן לראות את מכתבי תורה אלו.
יחסו לארץ ישראל
ארץ ישראל היוותה עבור הרב חזקיה ערך מרכזי, סכומי כסף נכבדים אשר ריכז בידיו מכספי תרומות של עשירי בוכארה היו נשלחים על ידי לטובת עניי ארבע הארצות, ירושלים חברון צפת וטבריה, ולשם כך גם שליחים רבים פקדו את ביתו, מהדמיות בולטות שהגיע לבוכרה ושהו בביתו הם: השדרי"ם רבי אליהו משה פאניז'יל לימים הראשון לציון, רבי חזקיה שבתי רב העיר ירושלים, רבי אהרן בן שמעון, רבי חיים נאה, רבי שלמה זלמן קוק (אביו של הראי"ה קוק), רבי אהרן הררי רפול. רשימה פרטנית של השליחים מובאת בספר "זרח כוכב מיעקב", ספר המתאר את דמותו של הרב.
הרב חזקיה ביקר בארץ ישראל בשנת ה'תרע"א 1911 באותו זמן ביקר בארבע ערי הקודש ירושלים, צפת, חברון וטבריה את פניו קבלו אותם שליחים שהתארחו בביתו. בירושלים בחן את תלמידי התלמוד תורה בשכונת הבוכרים רחובות ומסר להם כתב המלצה לעודד את נדיבי העם לחזק את התלמוד תורה. גם בטבריה ביקר בתלמוד תורה ומסר כתב הסכמה לתלמוד תורה ובית היתומים. כמו כן נערך לו ביקור רב רושם בבית הזקנים "משגב לדך" שהיה דואג לשלוח תרומות רבות למען החזקתו. הרב רבין נכח בקבר רבי שמעון בר יוחאי בעת אסון קריסת המעקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר של שנת ה'תרע"א, 1911[2].
כשעזב את בוכרה במטרה לעלות לישראל דרך ערי פרס בשנת ה'תרפ"ט, מילא את מקומו אחיינו הרב בן ציון, עד לשנת ה'תרצ"ג.
התיישבותו ופעילותו בירושלים
בשנת התרצ"ה עלה לארץ ישראל וקבע את מקום מגוריו בירושלים, כבר בשבת הראשונה נשא דרשה בית הכנסת הגדול לעדת הבוכרים "בבא תמא" בין הנוכחים היו שדרי"ם רבים שהתאכסנו בביתו ובאו לקבל את פניו.
מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת "רחובות הנהר" שם גם קבע את מקום תפילותיו. את לימודי הקבלה למד עם איש הקבלה רבי יעקב מונסה.
לאחר עלייתו ארצה החל הרב לפעול בענייני קהילתו בירושלים.
בשנת 1940 נתמנה כדיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים בראשותו של רב העיר רבי חזקיה שבתי.
ביוזמתו נוסדה בשכונת הבוכרים רחובות בשנת תרצ"ח "ישיבת ש"ם" ע"ש הגביר רבי שלמה מוסיוף.
בשנת ה'תרצ"ט היה ממקימי בית שחיטה לעופות בשוק בשכונת הבוכארים רחובות, השוק בשכונה היה השוק הגדול ביותר בעיר, והיו בו שלושה עשר איטלזים, ואולם מאחר שלא היה בו בית שחיטה היו שוחטים תחת כיפת השמים, יסוד בית השחיטה הביא שהשחיטה נעשתה בנחת ושלוה.
"פה נטמן רב משרשיא, אחד מבני עליה, בנן של קדושים, מר דיינא הרה"ג רבי חזקיה[4] הכהן רבין נ"ע בשמיא אשר שרת משך ארבעים שנה רב ראשי דיין ומו"ץ בעיר תהילה בוכארא ואגפיה נלב"ע ט' בטבת תש"ה".
בנו הרב יהודה הקים על שמו את בית הכנסת "עטרת חזקיה". עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת הר נוף. לציון חמישים שנה לפטירתו יצא לאור ספר זיכרון על ידי איגוד בני הישיבות יוצאי בוכרה.
ספרו
עטרת חזקיה - מזכרת הגיטין - מכתבי תורה והלכה שהגיעו אל שולחנו בבית הדין, ובתוכו רוכזו גיטין וחליצות מתקופת כהונתו בבוכרה.
.jpg)
