ג'יאני זייל סינג (בפנג'אבי ਜ਼ੈਲ ਸਿੰਘ האזנהⓘⒾ; 5 במאי 1916 – 25 בדצמבר 1994 היה פוליטיקאי הודי שכיהן כנשיא הודו השביעי, מ-1982 עד 1987, ונשיא הודו הסיקי הראשון.
ביוגרפיה
סינג נולד כג'רנייל סינג בסנדהוואן בהודו הבריטית (היום בפנג'אב) ב-5 במאי 1916. משפחתו הסיקית השתייכה לקאסטה שזוהתה עם נגרות.
ב-1931 הצטרף סינג למפלגה הסיקית שרימונה אקאלי דאל שהצטרפה בהמשך לקונגרס הלאומי ההודי במאבק לעצמאות הודו. בתקופה זו קיבל את התואר הדתי הסיקי ג'יאני. ב-1938 הקים את פראג'ה מנדל, ארגון פוליטי שפעל כבעל ברית של הקונגרס, דבר שהביא למעצרו. במהל מעצרו אימץ את השם זייל סינג.[1]
קריירה פוליטית
לאחר עצמאות הודו, היה זייל שר בממשלות פנג'אב בין 1949 ו-1951, אך איבד את מושבו בבחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ב-1952. ב-1956 נבחר זייל כחבר ברג'יה סבהה, בו כיהן עד לבחירות בפנג'אב במרץ 1962. זייל נבחר לאספה המחוקקת של פנג'אב וכיהן כשר לתקופה קצרה, אך התפטר במחאה לאחר מלחמת הודו–סין ולא התמודד בבחירות ב-1966. הוא שב לפוליטיקה ב-1970, כשנבחר בשנית לאספה המחוקקת של פנג'אב בבחירות ביניים, ועקב ניצחון מפלגתו בבחירות ב-1972 היה לראש השרים של פנג'אב עד 1977.[2]
לאחר תבוסתה של אינדירה גנדי בבחירות ב-1977, חיזרה מפלגת הקונגרס אחר מנהיגים סיקים שיביאו לה תמיכה, ותמכה בסינג בבחירות ללוק סבהה ב-1980, ולאחריהם מינתה אותו לשר הפנים בממשלתה. במהלך תפקידו הוטלה עליו האחריות לדכא את המרד הסיקי לעצמאות.[2]
נשיא הודו
ב 1982 נבחר סינג לנשיא הודו. במהלך כהונתו הוא התעמת עם ראש ממשלת הודו רג'יב גנדי, ואף שקל להדיח אותו בעקבות שחיותות לאחר התפרסמות פרשת בופורס.[3]
לקראת תום כהונתו ביקשו מפלגות האופוזיציה לתמוך בו כמועמדם לנשיאות במטרה להכשיל את מועמדו של רג'יב גנדי, אך התנגדות המפלגה הקומוניסטית של הודו לתמיכה במועמדותו הביאה אותו לוותר על ההתמודדות.[4]
לאחר הנשיאות
ב-29 בנובמבר 1994 נפצע סינג באורח קשה בתאונת דרכים, בה התנגשה משאית ברכבו. הוא מת לאחר כחודש, ב-25 בדצמבר 1994.[2]
חיים אישים
סינג היה נשוי לפראדאן קאהור ונולדו לו ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
