Theodoros Varopoulos, Șerban Gheorghiu, Lucien Hibbert, Pierre Massé, Anton Davidoglu, Xinmou Wu, שולם מנדלברוט, רנה מוריס פרשה, פול לוי, אנדרה וייל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
אדמר נולד בוורסאי בשנת 1865. את השכלתו רכש בפריז וכבר בשלב מוקדם של חינוכו הפגין מצוינות וכושר למידה. בשנת 1884 החל לפרסם מחקרים מדעיים. בשנת 1893 מונה למשרת פרופסור למתמטיקה בעיר בורדו, ובשנת 1896 עבר לאוניברסיטת סורבון בפריז. באותה שנה פרסם, במקביל לוואלה פוסן, את ההוכחה הראשונה למשפט המספרים הראשוניים, ההישג המדעי החשוב ביותר שלו. בשנת 1909 החל ללמד באקול פוליטקניק בעיר, משרה שהחזיק עד שנת 1937. במהלך שנים אלה, בשנת 1912 התקבל כחבר באקדמיה למדעים הצרפתית.
פרשת דרייפוס הייתה בעלת השפעה רבה על אדמר, והוא היה אחד מהלוחמים העיקריים להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס (שהיה קרוב של אשתו של אדמר). הפרשה גיבשה את השקפותיו על העם היהודי ומקומו בין העמים.
אדמר היה פעיל בתנועת למען אחווה בין העמים, והיה חבר כבוד בהנהלת האוניברסיטה העברית, חברות שבתוקפה גם ביקר בארץ ישראל. בזמן עלייתו של הנאציזם בגרמניה הגיש אדמר עזרה וסיוע למדענים יהודים ולא יהודים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית.
לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, ברח אדמר יחד עם משפחתו לארצות הברית, שם שהה במהלך מלחמת העולם השנייה, עבר לבריטניה, למשך שנה, ומשם חזר לצרפת לאחר סיומה של המלחמה. ב-1950, כשפנה לבקש ויזה לקונגרס המתמטי שנערך באותה שנה בקיימברידג', סירב משרד החוץ האמריקאי לבקשה, משום שאדמר נחשד בקומוניזם. רק לחץ כבד מצד אנרי קרטן, שהיה אז נשיא החברה המתמטית הצרפתית, סייע להפוך את ההחלטה[1].
^Michele Audin, Letter to the editor, Notices of the AMS 58(1), January 2011; with more details in a Letter to the Editor, Newsletter of the EMS, Marh 2011.
