ז'אנין אנייס
Jeanine Áñez Chávez |
לידה |
13 ביוני 1967 (בת 57) סן חואקין, בוליביה |
---|
שם לידה |
Jeanine Áñez Chávez |
---|
מדינה |
בוליביה |
---|
השכלה |
Universidad Autónoma del Beni |
---|
מפלגה |
Plan Progress for Bolivia – National Convergence, Democrat Social Movement |
---|
נשיאת בוליביה
12 בנובמבר 2019 – 8 בנובמבר 2020 (363 ימים) |
| |
חתימה |
|
---|
|
ז'אנין אנייס צ'אבס (בספרדית: Jeanine Áñez Chávez; 13 באוגוסט 1967) היא פוליטיקאית בוליביאנית ועורכת דין, כיהנה כנשיאה ה-66 של בוליביה מנובמבר 2019 עד נובמבר 2020. כהונתה הייתה זמנית עד קיום הבחירות במדינה לאחר התפטרותו של הנשיא הקודם, אבו מוראלס, במהלך המשבר הפוליטי בבוליביה 2019 (אנ'). היא האישה השנייה שכיהנה בתפקיד, אחרי לידיה גיילר.
עלייתה של אנייס לשלטון עוררה מחלוקת וטענות על לקיחת השלטון בניגוד לחוק. לאחר התפטרות הנשיא מוראלס והתפטרותה של נשיאת הסנאט אדריאנה סלוואטיירה, אנייס, שכיהנה כנשיאת משנה של הסנאט, הייתה הפוליטיקאית הבחירה ביותר והראשונה בתור לרשת את הנשיאות. עם זאת, עלייתה לשלטון לא הייתה אוטומטית, שכן נדרשה הסכמתה של אספת הנבחרים להתפטרויות, אך אנשי מפלגתו של מוראלס החרימו את הישיבה ולא היה הקוורום הנדרש כדי לפעול. אנייס השתמשה בכללים של הסנאט, שלטענתה איפשרו לה להכריז על עצמה נשיאת הסנאט, ומייד לאחר מכן היא הכריזה כי מתוקף תפקידה זה היא רשאית לרשת את הנשיא. נשיאותה התאפיינה באי-שקט פוליטי, חקירות נגד אנשי השלטון הקודם והפגנות רבות, שבתגובה להן היא הביאה להסרת האחריות הפלילית משוטרים וחיילים. מבקריה טענו כי פעולות אלה גרמו למותם של מפגינים רבים והיוו רדיפה פוליטית.
לאחר סיום תפקידה בנובמבר 2020, נעצרה אנייס באשמת קשירת קשר, המרדה וטרור, בהקשר של מה שכונה ה"הפיכה" של 2019. היא הייתה עצורה כ-15 חודשים לפני תחילת המשפט. ב-10 ביוני 2022 פסק בית המשפט שאנייס אשמה בפעולות המנוגדות לחוקה, ונגזרו עליה עשר שנות מאסר.[1] עורכי דינה טענו שבכוונתם לערער על פסק הדין.
ביוגרפיה
אנייס נולדה בטרינדד. היא סיימה תואר במשפטים, ובשנת 1991 הוסמכה כעורכת דין. לאחר מכן עבדה כמגישה בתקשורת. בשנים 2006–2008 הייתה חברת האספה המכוננת של בוליביה, והייתה אמונה על ניסוח החוקה החדשה. בשנים 2010–2019 הייתה חברת הסנאט, ובשנת 2019 מונתה לסגנית ראש הסנאט.
בבחירות הכלליות ב-2019 זכה הנשיא המכהן מוראלס ב-47% מהקולות בסיבוב הראשון - רוב המבטל את הצורך בסיבוב שני. תוצאה זו עוררה מחלוקת בשל חשד לזיופים, וומחאות פרצו ברחבי המדינה. ארגון מדינות אמריקה פרסם דו"ח, שבו נטען כי התקיימה מניפולציה בהליך הבחירות, הכוללת שינויים בתיעוד וזיוף חתימות. ראשי המשטרה הצטרפו למחאות נגד מוראלס, וראש הצבא קרא לו להתפטר. בעקבות כך התפטר מוראלס וברח למקסיקו.
אנייס הפכה לנשיאת הסנאט הזמנית, ולאור הוואקום השלטוני, היא ירשה את השלטון. בהתאם, ב-13 בנובמבר 2019 הכריזה אנייס על עצמה כנשיאה הזמנית של בוליביה. חברי מפלגתו הסוציאליסטית של הנשיא לשעבר החרימו את הדיון, כך שמספר המשתתפים המינימלי לקיומו לא התקיים, אולם אנייס אמרה כי בהתאם לחוקה, היא תשמש בתפקיד עד לקיום בחירות בהקדם. מוראלס, שנמלט מהמדינה ויצא לגלות במקסיקו, תיאר זאת כ"הפיכה של סנאטורית ימנית מחרחרת הפיכה". אנייס זכתה לגיבוי בית המשפט החוקתי של בוליביה.[2][3]
אחרי עיכובים בגלל מגפת ה-19-Covid תנועות מחאה באוקטובר 2020 התקיימו בחירות חדשות . הנשיאה אנייס נאלצה להסיג את המועמדותה חודש אחרי התחלת מסע הבחירות. לואיס ארסה, מועמד התנועה לסוציאליזם של הנשיא לשעבר מורלס, זכה ברוב הקולות.
בתום המנדט שלה בנובמבר 2020 נסעה אנייס לזמן קצר לביתה בטרינידד וכעבור חודש חזרה לבוליביה כדי לרוץ לתפקיד מושל המחוז בני. לבסוף הגיעה במקום השלישי בלבד.
כעבור 8 ימים,ב-13 במרץ 2021 נעצרה אנייס באשמת טרור, המרדה וקשירת קשר בנוגע להפיכה נגד מוראלס בנובמבר 2019, וכן הואשמה באחריות לאירועי הטבח בסנקאטה וסקבה (2019) (אנ') שבהם נהרגו לפחות 36 איש. נעצרו גם חמישה חברי קבינט נוספים ומפקדי צבא בוליביה.[4]
אחרי 3 חודשי משפט היא נידונה לעשר שנות מאסר. האיחוד האירופי וארצות הברית מחשיבים אותה לאסירה פוליטית במדינתה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Megan Janetsky and María Silvia Trigo, "Former Bolivian President Sentenced to 10 Years in Prison, The New York Times, June 10 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, סנאטורית בבוליביה הכריזה על עצמה נשיאה זמנית; מוראלס: "הפיכה", באתר וואלה, 13 בנובמבר 2019
- ^ ד-פ-א, המשבר בבוליביה: בכירה באופוזיציה הכריזה על עצמה כנשיאה הזמנית של המדינה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2019
- ^ Detuvieron a Jeanine Áñez, באתר "Página/12", 13 במרץ 2021 (בספרדית).